סקירה שיטתית של ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של גירושי הורים על ילדים

Sofiatun, S., Deviantony, F., & Kusumawardani, W. (2025). A Systematic Review of the Psychological and Social Consequences of Parental Divorce on Children. JURNAL ILMU-ILMU KESEHATAN, 11(1), 6-13.‏

רקע

המאמר "סקירה שיטתית של ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של גירושי הורים על ילדים" מציג סקירה מקיפה של מחקרים שנערכו בין השנים 2019–2024 במטרה להבין כיצד גירושי הורים משפיעים על בריאותם הנפשית, הפסיכולוגית והחברתית של ילדים. המחברים – סופיאתון, פיטריו דביאנטוני ווינדה קוסומווארדני מאוניברסיטאות באינדונזיה – מציינים כי המשפחה היא הסביבה הראשונה שבה הילד מקבל חינוך, תמיכה והכוונה. כאשר התא המשפחתי מתפרק, עלולות להיות לכך השלכות חמורות על רווחתו הנפשית והחברתית של הילד.

מבוא

המאמר פותח בהצגת תופעת הגירושין באינדונזיה, אשר עלתה באופן משמעותי בשנים האחרונות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האינדונזית לשנת 2023, נרשמו 40,347 מקרי גירושין ברחבי המדינה, כאשר המחוזות בעלי השיעור הגבוה ביותר היו מערב, מזרח ומרכז ג'אווה, צפון סומטרה וג'קרטה. במציאות זו, ילדים הופכים לעיתים קרובות לקורבנות המרכזיים של תהליך הגירושין, החווים אובדן, בלבול ושינויים דרמטיים בסביבתם החברתית והרגשית. מחקרים באינדונזיה מצביעים על כך שילדים להורים גרושים נוטים לחוות חוסר יציבות רגשית, הסתגרות חברתית, פחד מנטישה וירידה בהישגים הלימודיים.

שיטת המחקר

המאמר מבוסס על סקירה שיטתית של מאמרים מדעיים שהתפרסמו בין השנים 2019–2024 במאגרי מידע בינלאומיים כמו PubMed, ScienceDirect, Taylor & Francis ו-Google Scholar. המילים ששימשו כמילות מפתח היו: “Divorce”, “Parental Conflict”, “Child Psychology”, “Child Mental Health”.
בתהליך הסינון הראשוני נמצאו 54,374 מאמרים רלוונטיים, ומתוכם נבחרו 69 מאמרים לאחר סינון לפי שנת פרסום, ולאחר מכן 16 מאמרים בלבד עמדו בכל הקריטריונים וכללו איכות מתודולוגית מספקת והתמקדות ישירה בהשפעות הפסיכולוגיות של גירושי הורים על ילדים. המאמרים שנותחו היו בשפות אנגלית ואינדונזית בלבד.

תוצאות

מניתוח 16 המאמרים שנכללו בסקירה עלה דפוס ברור של השפעות שליליות משמעותיות של גירושי הורים על ילדים. ברוב המחקרים דווח על עלייה בדיכאון, ירידה בדימוי העצמי, קשיים רגשיים, תסמינים של לחץ, ירידה בהישגים הלימודיים והתנהגויות אגרסיביות. להלן עיקרי הממצאים כפי שהוצגו בסקירה:

השפעות רגשיות ונפשיות

מחקר של סוקמוואטי ואוקטורה (2021) הראה כי ילדים להורים גרושים מתקשים בלמידה וביטויים רגשיים של עצב וחרדה. מחקר נוסף של אובייד ואחרים (2021) בלבנון מצא כי בני נוער להורים גרושים מציגים שיעור גבוה של פחד חברתי, הימנעות, דיכאון ואף מחשבות אובדניות. גם מחקרים מסין (וואנג ואחרים, 2021; ז'או ואחרים, 2023) מצאו קשר מובהק בין גירושי הורים לבין פגיעה בבריאות הנפשית, נטייה לפגיעה עצמית ולירידה בחוסן הנפשי.

השפעות על התפקוד החברתי והלימודי

מחקר שנערך בפקיסטן (איקבאל ואחרים, 2021) העלה כי ילדים ממשפחות גרושות מפגינים הישגים לימודיים נמוכים יותר, התנהגות תוקפנית יותר וביטחון עצמי ירוד בהשוואה לילדים ממשפחות שלמות. תוצאות דומות נמצאו גם במחקר אינדונזי של מונטה ואחרים (2024), שתיאר ילדה בת 11 החווה בדידות, חוסר ביטחון ועצב מתמשך לאחר גירושי הוריה.

השפעות חברתיות והתנהגותיות

מספר מחקרים מציינים כי גירושין יוצרים תחושת בידוד חברתי ופוגעים ביכולת הילדים לנהל מערכות יחסים בריאות. מחקר שנערך בשוודיה (ברגסטרום ואחרים, 2021) מצא כי ילדים החיים עם שני ההורים במשמורת משותפת נהנים מבריאות נפשית טובה בדומה לילדים ממשפחות יציבות, בעוד שאלה החיים עם הורה יחיד סובלים מבעיות נפשיות רבות יותר.

מחקר נוסף של דמיר-דג'דס ודרנטה (2020) הראה כי לנשים שחוו גירושי הורים בגיל צעיר יש סיכוי גבוה יותר לפתח דיכאון או התמכרות לאלכוהול בבגרות, במיוחד כאשר הקשר עם האם היה מתוח.

גורמים מגנים והשפעות חיוביות

אף על פי שרוב המחקרים הדגישו את ההשפעות השליליות, חלק מהמאמרים הצביעו גם על היבטים חיוביים אפשריים. כך למשל, מחקר אינדונזי (סולטוני ואחרים, 2022) מצא כי ילדים מסוימים הפכו לעצמאיים יותר ולבעלי חוסן נפשי גבוה יותר בעקבות חוויית הגירושין, במיוחד כאשר זכו לתמיכת המשפחה המורחבת.
מחקר נוסף (ואן דר ואל ואחרים, 2024) הדגיש את חשיבות הסליחה כלפי ההורים לאחר הגירושין: ילדים שהפגינו רמות גבוהות של סליחה, במיוחד כלפי האם, הראו רמות רווחה פסיכולוגית גבוהות יותר.

דיון

הסקירה מראה בבירור כי גירושי הורים הם אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים לרעה על בריאותם הפסיכולוגית של ילדים. הפגיעה מתבטאת לא רק בתפקוד הרגשי אלא גם בביטחון העצמי, בהישגים הלימודיים ובמערכות היחסים החברתיות. הילדים חווים בלבול, חוסר ביטחון ופחדים מתמשכים, והם נוטים להפגין חוסר יציבות רגשית. עם זאת, ההשפעה אינה אחידה: איכות הקשרים לאחר הגירושין, רמת התקשורת בין ההורים, ואיכות ההורות לאחר הפירוד עשויים למתן את הנזקים. במקרים שבהם נשמרת תקשורת חיובית בין ההורים ונשמרת תחושת ביטחון, הילדים מסוגלים לפתח עצמאות וחוסן.

החוקרים מציינים כי חלק מהמחקרים מצאו גם קשר בין גירושין בילדות להתנהגויות סיכון בבגרות, כולל שימוש באלכוהול וקשיים במערכות יחסים. מנגד, נמצא כי תוכניות חינוכיות והדרכת הורים לאחר גירושין עשויות לשמש כגורם מגן משמעותי ולצמצם את ההשפעות השליליות.

מסקנות

המאמר מסכם כי לגירושי הורים יש השפעה ניכרת על התפתחותם הפסיכולוגית, החברתית והלימודית של ילדים. רוב הילדים להורים גרושים חווים דיכאון, ירידה בביטחון העצמי, לחץ מתמשך וירידה בהישגים. ההשפעות הללו עשויות ללוות אותם גם בבגרות. עם זאת, כאשר קיימים גורמים מגנים כגון תקשורת טובה בין ההורים, תמיכה משפחתית וחינוך רגשי, ניתן למתן את הנזק ואף לפתח בקרב הילדים חוסן ויכולת התמודדות עם אתגרי החיים.
לכן, המסקנה המרכזית של החוקרים היא שהשפעת הגירושין אינה גזירת גורל – היא תלויה במידה רבה באיכות התמיכה הרגשית והחברתית שהילד מקבל לאחר הפירוד. המאמר מצוין לכתיבת סמינריון בנושא השפעת הגירושין על ילדים.