Wolbring, G. (2008). The politics of ableism. Development, 51(2), 252-258.
מבוא להבנת האבליזם
האבליזם הוא מושג בעל חשיבות חברתית עמוקה אך הבנה מוגבלת. מדובר באמונות, תהליכים ופרקטיקות המבוססים על הערכת בני אדם לפי יכולותיהם. לרוב נעשה בו שימוש בהקשר של אפליה כלפי אנשים עם מוגבלויות, בדומה לשימוש במושגים כמו גזענות או סקסיזם. עם זאת, יש לראות את האבליזם כתופעה רחבה הרבה יותר, שאינה מוגבלת ליחס כלפי בעלי מוגבלות. כל "איזם" נושא שני צדדים: ערך חיובי לדבר אחד ואי־ערך או דחייה לדבר אחר. כך, למשל, סקסיזם מעריך את הגבריות ומפליה נשים. האבליזם מעריך סוגי יכולות מסוימים כמו תחרותיות ופריון, בעודו מזלזל או מדיר יכולות אחרות כגון חמלה ואמפתיה.
האבליזם כתשתית אידיאולוגית רחבה
האבליזם אינו מתקיים בפני עצמו, אלא מהווה לעיתים את הבסיס לצורות אחרות של אפליה כמו גזענות, סקסיזם, גילנות, אנטי־סביבתיות ועוד. ניתן לזהות ארבעה סוגים מרכזיים של אבליזם: מבני־ביולוגי, קוגניטיבי, מבני־חברתי וכלכלי. כל אחד מהם מקדם היררכיות חברתיות המבוססות על העדפת יכולות מסוימות. היסטורית, קבוצות חברתיות השתמשו באבליזם כדי להצדיק עליונות על קבוצות אחרות, למשל כאשר נשים תוארו כחלשות ולכן לא ראויות לזכויות כמו הצבעה או בעלות על רכוש.
סוגים שונים של אבליזם
אחת הצורות השכיחות היא האבליזם כלפי אנשים עם מוגבלויות, המתבסס על ההנחה שיש "יכולות נורמטיביות" וכל מי שסוטה מהן הוא "פחות". זוהי תפיסה הנתמכת בגישה הרפואית שמסווגת מוגבלות כלסטייה או פגם, ודוחה את תפיסת הגיוון האנושי כבסיס ללגיטימיות. בהתאם לכך, הפתרון הנתפס הוא תיקון האדם או מניעת לידת ילדים דומים, במקום לקבלם כפי שהם.
אבליזם גם מופיע ביחס לנשים, כאשר נטען שנשים חסרות תכונות הנחשבות חיוניות, מה שמצדיק כביכול דיכוי מגדרי. גם גזענות נשענת על אבליזם, כפי שנראה למשל בספר "The Bell Curve", שם נטען שיש הבדלים קוגניטיביים בין קבוצות אתניות, ונטען כי בני גזעים מסוימים הם בעלי כישורים פחותים.
גם קאסטיזם, בדומה לגזענות, נשען על הנחות מוקדמות באשר ליכולות טבעיות של קבוצות חברתיות שמייעדות אותן למקצועות מסוימים לפי "מהותן".
השפעת המדע והטכנולוגיה על האבליזם
ההתפתחויות בתחומים כמו ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ומדעי הקוגניציה (NBICS) יוצרות קשר הולך ומתהדק בין כיוון המדע והטכנולוגיה לבין התפתחות מושג האבליזם. הטכנולוגיות הללו מאפשרות שינוי בגוף האנושי מעבר לגבולות המוכרים, מה שמוביל לשינוי באופן שבו אנשים תופסים את עצמם ואת סביבתם. בכך נוצרות צורות חדשות של אבליזם ודיסאבליזם, כולל גרסאות טרנס־הומניסטיות של המושגים.
טרנס־הומניזם ואבליזם
הטכנולוגיות המודרניות משנות את ההגדרה של מה נחשב "בריא" או "לא פגום". התפיסה הטרנס־הומניסטית של אבליזם רואה בכל גוף לא־משופר גוף פגום הדורש שיפור תמידי מעבר לגבולות המין האנושי. תפיסה זו גורסת כי שיפור תפקוד הגוף הוא לא רק רצוי אלא חיוני, וכי מי שאינו משתפר הוא נחות.
רפואה לשם שיפור (enhancement medicine) דוחפת את גבולות הנורמה האנושית באמצעות שינוי גנטי, ניתוחים, תרופות והשתלות. תופעה זו מגדילה את הפער בין מי שיכולים להרשות לעצמם את ההשבחות לבין אלו שלא, ויוצרת מעמדות חדשים: אנשים שירדו ממעמדם "הבריא" הקודם למעמד חדש של "מוגבלים טכנולוגית" משום שלא עברו שדרוג.
זוהי גרסה חדשה של דיסאבליזם, שבה גם אנשים בריאים עלולים להיחשב למוגבלים משום שלא עברו השבחות. השלכות לכך נוגעות לחברה כולה: הפער בין עניים לעשירים יעמיק לא רק כלכלית אלא גם ביולוגית וטכנולוגית.
השפעות הטרנס־הומניזם על בעלי חיים והטבע
האבליזם הטרנס־הומניסטי אינו מוגבל לבני אדם. גם בעלי חיים נחשבים ל"נחותים" בגלל יכולותיהם הקוגניטיביות הפחותות. גרסה חדשה של אבליזם מקדמת שיפור קוגניטיבי של בעלי חיים במטרה לשנות את היחסים ביניהם לבין בני האדם. מגמה זו תערער על מושג זכויות האדם ותחזק רעיונות כמו "זכויות תחושת" על בסיס קוגניציה, לא אנושיות.
יחס מזלזל לטבע בכלל נובע מתפיסת העליונות של בני האדם בגלל יכולותיהם. ייתכן שבעתיד ייקשר טרנס־הומניזם לניסיון לשרוד את משבר האקלים, כאשר שיפור גוף האדם ייתפס כדרך התמודדות עם תנאים סביבתיים קשים.
הקשרים בין אבליזם ואיזמים אחרים
תעדוף הפריון והצמיחה הכלכלית מביא לידי ביטוי אבליזם כלכלי התומך ב־GDP-יזם. הדחף לצריכה ולבחירה אישית, המתבטא בקונסומריזם, קשור גם הוא לאבליזם. בני אדם שמסוגלים לצרוך זוכים לערך חברתי גבוה יותר.
אבליזם קוגניטיבי משחק תפקיד גם בשלבי ההתפתחות האנושית: עוברים וילדים קטנים נחשבים פחות זכאים לזכויות כי הם חסרי יכולות מסוימות. טיעון דומה משמש לדחיית זכויות מאנשים עם לקויות קוגניטיביות ולעיתים אף מצדד בזכויות זהות לבינה מלאכותית על בסיס יכולות קוגניטיביות.
האבליזם וניהול מדיניות מדעית וטכנולוגית
למרות נוכחותו העמוקה, אבליזם כמעט ואינו נוכח בדיונים אקדמיים או מדיניותיים בתחומי המדע והטכנולוגיה. חיפוש במאגרי מידע אקדמיים מראה כי המושג "אבליזם" כמעט ואינו מוזכר בהשוואה למושגים כמו סקסיזם או גזענות. מושג זה נותר בלתי נראה גם בשיח על ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, אי שוויון, או מחקר מדעי וטכנולוגי. בכך מתפספסים ממדי אפליה משמעותיים ביותר הנובעים מהאבליזם.
הצורך בהתמודדות חדשה עם אבליזם
אבליזם כל כך מושרש בחברה, עד כדי כך שהוא כמעט ואינו מזוהה ככלי להדרה. להיפך, לעיתים הקבוצות המודרות מנסות להיאבק באבליזם באמצעות הצגת עצמן כבעלות אותן יכולות של הקבוצות השלטות.
העתיד צופן החמרה בתופעה, בעיקר בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות, שיכולות לייצר פערי יכולות עמוקים בין אוכלוסיות ויחידים. נוסף על כך, ישנה סכנה ממשית לשינוי יחסי אדם־חברה, אדם־חיה ואדם־טבע.
לכן יש הכרח דחוף לטפל באבליזם מתוך הכרה בחשיבותו הדומה לגיוון תרבותי או גזעי. יש לבחון את הפוליטיקה של האבליזם והדיסאבליזם מתוך הבנה רחבה ועמוקה יותר של משמעות המונח "יכולת" בתרבות האנושית.
קריאה להקמת תחום מחקר חדש: לימודי יכולות
כדי להתמודד עם המורכבות של האבליזם נדרש תחום ידע חדש: לימודי יכולות. תחום זה יעסוק בין היתר באנשים עם מוגבלויות מסורתיות, באנשים שמשפרים את גופם, במטרות לא־אנושיות של שינויי יכולת, ביצורים חיים חדשים, בהבדלים בין תרבויות ובקשרים בין אבליזם לאפליות אחרות. לימודים אלה יספקו את הכלים לניתוח חברתי מתקדם יותר של ההיררכיות המתבססות על יכולות ויאפשרו עיצוב מדיניות שוויונית וצודקת יותר.