אבליזם, או אייבליזם (Ableism) הוא דפוס חשיבה או פעולה שמפלה אנשים על בסיס מוגבלויות פיזיות, קוגניטיביות או נפשיות, ומקנה יתרון למי שאינם מוגבלים. הוא מתבטא בציפיות חברתיות, נורמות, מדיניות והתנהגויות היוצרות חוסר שוויון ופוגע בהשתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בחברה. אבליזם יכול להיות מודע או לא מודע, ומופיע בתחומים רבים כגון חינוך, תעסוקה, בריאות ותרבות.
מאמרים אקדמיים על אבליזם עוסקים בסוגיות כגון הגדרות ונורמות של מוגבלות והקשר שלהן להדרה חברתית, יחסי כוח בין אנשים עם מוגבלות לבין יתר החברה, והשפעת שפה וייצוגים תרבותיים על תפיסות חברתיות. המחקר בוחן גם את הדרכים שבהן מבנים מוסדיים ותהליכים חברתיים מחזקים אפליה, ואת המתח בין זכויות פרט לשוויון הזדמנויות. מגמות עכשוויות כוללות חקירה של חוויות שונות בתוך אוכלוסיות מוגבלות, חיבור בין אבליזם לנושאים של מגדר, גזע וזהות מינית, ושאלות על יישום מדיניות ונגישות בהקשרים שונים.
