Blanco Carrasco, M., Arias Astray, A., & Ferreira, J. M. L. (2025). Is mediation a scientific discipline? Theoretical and practical perspectives. Conflict Resolution Quarterly, 42(3), 437-447.
תקציר כללי
המאמר "האם הגישור הוא דיסציפלינה מדעית? היבטים תאורטיים ומעשיים" בוחן האם ניתן לראות בגישור תחום מדעי עצמאי, הן מן ההיבט האקדמי והן מן ההיבט המקצועי. החוקרים מרתה בלאנקו קראסקו, אנדרס אריאס אסטריי וחרחה מנואל לייטאו פריירה בחנו את הנושא באמצעות סקירת ספרות עדכנית וראיונות עם מומחים ומגשרים מקצועיים משמונה מדינות באירופה. מטרת המחקר הייתה לברר אם הגישור עומד בקריטריונים של דיסציפלינה מדעית – כלומר, האם יש לו גוף תאורטי, מתודולוגיה, עקרונות פעולה וגבולות ברורים ביחס לתחומים אחרים.
מבוא: הגישור כדיסציפלינה במחלוקת
בפתיחת המאמר מציגים החוקרים את הוויכוח המתמשך סביב שאלת מעמדו של הגישור. בעוד שחלק מן החוקרים רואים בו פרקטיקה מקצועית או מיומנות טכנית, אחרים טוענים כי מדובר בתחום עצמאי בעל בסיס תאורטי ומתודולוגי. לפי ההגדרה המדעית הקלאסית, תחום ידע נחשב למדע כאשר הוא פועל לפי שיטה סדורה ומבוססת, מפתח תאוריות ומטרות חקירה, ומפיק ידע אמפירי הניתן לבדיקה. החוקרים משווים את מצבו של הגישור לשדות אחרים במדעי החברה – כמו משפטים או עבודה סוציאלית – שנחשבו בעבר לאמנות או טכניקה עד שהתפתחו והפכו למדעים.
לטענתם, בחינת הגישור כדיסציפלינה מדעית היא חיונית בתקופה שבה מתקיימת פריחה של קורסים, תוכניות לימודים ופרסומים מדעיים בתחום, אף על פי שהביקוש לשירותי גישור עצמם נותר נמוך. הם מציעים שהכרה בגישור כדיסציפלינה עשויה לשפר את מעמדו המקצועי ואת איכות המחקר וההוראה בתחום.
גישור או מערכת חלופית ליישוב סכסוכים?
הפרק השני עוסק בשאלה מדוע יש להתמקד דווקא בגישור ולא בכלל שיטות ה-ADR (יישוב סכסוכים חלופי). לפי החוקרים, אף שגישור הוא רק אחת ממספר שיטות ליישוב סכסוכים, הוא זכה למעמד מרכזי בספרות האקדמית ובפרקטיקה המקצועית. הם סוקרים את המרכיבים העיקריים המשותפים לגישור ול-ADR: יסודות תאורטיים כמו תיאוריית המשא ומתן והתקשורת האפקטיבית; מחקרים אמפיריים הבוחנים הצלחות וכישלונות של הליכים; קודים אתיים ומסגרות נורמטיביות; ותוכניות אקדמיות המכשירות מגשרים ברחבי העולם.
החוקרים מדגישים כי הגישור התפתח לשדה עצמאי בזכות היקף המחקר, מוסדות ההכשרה הרבים והעיסוק הרב במתודולוגיות ספציפיות לו. עם זאת, הם מציינים כי בעתיד ייתכן שהדיון המדעי יבחן את הגישור כחלק ממכלול רחב של שיטות יישוב סכסוכים ולא כתחום מבודד.
הגישור כדיסציפלינה: מאפיינים, הזדמנויות והשפעה
בחלק זה בוחנים החוקרים את היתרונות האפשריים שבהכרה בגישור כתחום מדעי נפרד. מבחינה אקדמית, משמעות הדבר היא הכרה בכך שלגישור יש עקרונות, חוקים ותאוריות משלו. מבחינה מקצועית, הכרה כזו עשויה להקנות לגישור יוקרה, לגיטימציה ומעמד חברתי גבוה יותר, בדומה למקצועות מבוססים אחרים.
המאמר מתייחס לעמדות של הוגים שונים, ובהם נדאל סאנצ'ס, אשר טוענת כי הגישור הוא תחום יישומי שמטרתו להבין סכסוכים ולשנותם, אך מאחוריו עומדים יסודות תאורטיים ומחקריים משמעותיים. לפי סאנצ'ס, הגישור שייך לקבוצת "המדעים הסוציו-טכניים" – תחומים שמטרתם אינה רק להבין את החברה אלא גם לעצב ולשנות אותה באמצעות כלים מעשיים, בדומה למשפטים או חינוך.
רמות הניתוח של הגישור כדיסציפלינה מדעית
הרמה הלוגית: אקסיומות וגישות לסכסוך
בשלב זה נבחנת הבסיס הפילוסופי של הגישור. נדאל מציעה ארבע אקסיומות מרכזיות שמנחות את פעולת המגשר: האוריינטציונית (מהו מוקד ההתערבות), האסתימטיבית (כיצד נתפס הסכסוך – כאיום או כהזדמנות לשינוי), הרגולטיבית (מידת העצמאות של הצדדים בקבלת החלטות), והטליאולוגית (מטרת ההתערבות – האם הסכמה או שינוי מערכתי).
הרמה התאורטית: פרדיגמות ומטרות ההתערבות
הרמה התאורטית עוסקת במודלים שמנחים את עבודת המגשר. החוקרים מציינים שתי פרדיגמות מרכזיות: "פרדיגמת ההסכמה", המתמקדת בהגעה להסכמות, ו"פרדיגמת התקשורת", המדגישה את שיקום הדיאלוג והיחסים בין הצדדים. התפתחות הגישור נעה בין שני הקטבים האלה, והמודלים השונים (המסורתי, הטרנספורמטיבי, הנרטיבי ועוד) משקפים איזונים שונים ביניהם.
הרמה העובדתית: פרקטיקה הנתמכת בשיטה
החוקרים טוענים כי מה שמבדיל ידע מדעי מידע יומיומי הוא קיומה של מתודולוגיה ברורה. בגישור, המתודולוגיה מתבטאת במודלים שונים של עבודה, כגון מודל הארוורד (גישור פשרני), גישור הערכתי, גישור אסטרטגי או גישור טרנספורמטיבי. כל אחד מהם מבוסס על שילוב שונה של טכניקות, עקרונות ומטרות.
שיטה
המחקר האמפירי כלל ראיונות וקבוצות מיקוד עם 39 משתתפים משמונה מדינות: בלגיה, ספרד, פורטוגל, בריטניה, איטליה, שוודיה, נורווגיה ופינלנד. רובם היו בעלי ניסיון מקצועי בהוראה או בגישור. החוקרים השתמשו בתוכנת ATLAS.ti לניתוח תוכן של הראיונות.
ממצאים
הגישור כדיסציפלינה
רוב המשתתפים סברו כי נכון להיום הגישור אינו עומד בקריטריונים של דיסציפלינה מדעית עצמאית. 79% לא ענו על השאלה במפורש, ו-20% סברו כי אולי בעתיד, עם התפתחות גוף ידע ומחקר רחב יותר, ניתן יהיה לראות בו תחום עצמאי. רבים רואים בגישור כלי מקצועי או מתודולוגיה, לא מדע.
רמות הניתוח: אקסיומות, תאוריות ומודלים
המשתתפים ראו בגישור תהליך טרנספורמטיבי שמטרתו לקדם תקשורת ושיתוף פעולה. הם הדגישו את ערך הדיאלוג, ההקשבה והאחריות ההדדית, אך לא התייחסו כמעט למודלים תאורטיים מסודרים. נמצא הבדל בין מדינות – לדוגמה, בבריטניה נהוג לקיים ראיונות אישיים נפרדים, בעוד שבמדינות אחרות מודגשת חשיבות המפגש המשותף.
יחסי הגישור עם דיסציפלינות אחרות
המשתתפים הדגישו את הקושי להבחין בין עבודת מגשר לבין עבודתם של עורכי דין, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים. חלקם רואים בגישור כלי בתוך עבודתם המקצועית, בעוד אחרים רואים בו מומחיות עצמאית. עיקר ההבדל הוא במעמדו של המגשר כגורם ניטרלי ומקל, לא כיועץ או מומחה.
הכשרה ומחקר
רוב המשתתפים סברו כי המחקר בתחום הגישור עדיין דל מדי ואינו אמפירי מספיק. הם קראו להעמיק במחקר יישומי שיבחן מקרים אמיתיים ויתרום לביסוס תאורטי של התחום. כמו כן הודגש הצורך בהגברת הביקוש לשירותי גישור כדי לאפשר מחקר מבוסס-נתונים.
דיון
החוקרים מסיקים כי בעוד הספרות האקדמית נוטה להכיר בגישור כדיסציפלינה מתפתחת, אנשי המקצוע עצמם מתקשים להגדירו כך. האתגר המרכזי הוא הטשטוש בין הגישור ובין תחומי ידע אחרים. האופי הרב-תחומי של התחום, הכולל השפעות ממשפט, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וחינוך, מקשה על גיבוש זהות מדעית עצמאית. יחד עם זאת, החוקרים מזהים אפשרות לגיבוש זהות מדעית אם יושם דגש על חקר שיטתי, מודלים אחידים והבחנה ברורה בין גישור לבין התערבויות אחרות.
מסקנות
מסקנת החוקרים היא כי בשלב זה הגישור אינו מהווה דיסציפלינה מדעית עצמאית, אלא נמצא בשלב פרה-מדעי או אמבריוני. חסרים לו מחקר אמפירי רחב, גוף תאורטי מגובש ונושא חקירה עצמאי. עם זאת, הם מדגישים כי קיימת תשתית משמעותית שממנה ניתן לפתח תחום מדעי של ממש. לשם כך נדרשת רפלקציה תאורטית מעמיקה, שיפור המתודולוגיה המחקרית והבחנה חדה יותר בינו לבין מקצועות סמוכים.
בסיכום, החוקרים מציינים כי חשיבות ההכרה בגישור כדיסציפלינה אינה רק אקדמית אלא גם מעשית. היא תאפשר לגישור לתפוס מקום מרכזי יותר במערך פתרון הסכסוכים המודרני, ולבסס את מעמדו כתחום ידע בעל משמעות חברתית רחבה. זהו מאמר מצוין לכתיבת סמינריון בנושא גישור.