Attawet, J., Alsharaydeh, E., & Brady, M. (2025). Commercial surrogacy: Landscapes of empowerment or oppression explored through integrative review. Health Care for Women International, 46(10), 1081-1099.
רקע ותיאור סוגי הפונדקאות
פונדקאות היא הסדר שבו אישה נושאת הריון ומולידה ילד עבור אדם או זוג אחר, אשר אליהם נמסר הילד לאחר הלידה. קיימים שני סוגי פונדקאות: פונדקאות מסורתית שבה הביצית שייכת לאישה הנושאת את ההריון, והיא ההורה הביולוגי, ופונדקאות הרבעתית (גסטציונית) שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות הפריה חוץ גופית כדי לשתול עובר שלא נושא את המטען הגנטי של הפונדקאית.
פונדקאות יכולה להיות אלטרואיסטית או מסחרית. פונדקאות אלטרואיסטית מתקיימת כאשר הפונדקאית אינה מקבלת תמורה כספית מעבר להחזר הוצאות רפואיות. לעומת זאת, פונדקאות מסחרית כוללת תשלום עבור השירות, והיא אסורה במדינות רבות אך חוקית באחרות כמו ארצות הברית, רוסיה ואוקראינה.
הנוהג השנוי במחלוקת של פונדקאות מסחרית מעורר דילמות אתיות ומשפטיות רבות, במיוחד נוכח מעורבות מדינות רבות בתהליכים אלו במסגרת תיירות הפריון והפערים בין החוקים במדינות השונות.
שיטת המחקר ומקורות המידע
המאמר התבסס על סקירה אינטגרטיבית בת חמישה שלבים שכללה זיהוי הבעיה, חיפוש ספרות, הערכת מידע, ניתוח נתונים והצגת ממצאים. נערך חיפוש שיטתי במאגרי מידע תוך שימוש במילות מפתח רלוונטיות וכללו מחקרים כמותיים ואיכותניים שפורסמו בין השנים 2013–2023. בסופו של התהליך נבחרו 12 מאמרים שנמצאו איכותיים ועמדו בקריטריונים להכללה.
היבטים בלתי חוקיים ולא אתיים: "Malum in se"
פגיעה באתיקה
אחד הממצאים המרכזיים של הסקירה הוא תפיסה רחבה של פונדקאות מסחרית כמעשה "רע במהותו", קרי כזה שאינו מוסרי גם אם הוא מותר חוקית. יש המזהים את התהליך עם סחר בתינוקות או סחר בבני אדם, בייחוד כאשר אישה הופכת ל"כלי קיבול" בלבד לתהליך ההפריה והלידה. תהליכים רפואיים כמו החדרת עוברים מרובים, הפחתת עוברים והנחיה לניתוחים קיסריים לעיתים מבוצעים תוך הפרת הנחיות אתיות בינלאומיות.
פגיעה בזכויות משפטיות
הסקירה זיהתה מקרים שבהם פונדקאיות לא קיבלו עותק מהחוזה שעליו חתמו, לא הוסברו להן סיכונים רפואיים, ולעיתים אף היו קטינות בעת ההסכמה להסדר. כמו כן, ישנם מקרים שבהם העברות של עוברים נעשות תוך הפרת חוקים ברורים, והפונדקאיות מבודדות למשך ההריון בניגוד לזכויות אדם.
קונפליקטים משפטיים חוצי גבולות
בעיות חוקיות מתעוררות במדינת הפונדקאות וגם במדינת המוצא של ההורים המיועדים, שם מתקשים לקבל אזרחות לילד או הכרה בהורות. במקרים של זוגות חד מיניים או רווקים, ההשלכות החוקיות עשויות להיות חמורות יותר. העובדה ששמות ההורים המיועדים מופיעים בתעודת הלידה אינה מבטיחה אזרחות או הכרה חוקית, ויש צורך בהליך משפטי נוסף שהוא מורכב ויקר.
ניצול הפונדקאיות והילדים
ניצול נשים פונדקאיות
נשים פונדקאיות רבות הן חסרות ידע בנוגע להיבטים הרפואיים של ההליך, אינן מודעות למספר העוברים המושתלים ואינן מקבלות גיבוי פסיכולוגי. הן נתונות ללחצים להסכים לניתוחים או להנחות רפואיות תמורת תשלום נוסף, ולעיתים נכפות עליהן הפלות יזומות או תנאי מחיה מגבילים בבתי פונדקאות.
התשלום נעשה לעיתים בתשלומים שאינם מבטיחים להן הגנה כלכלית במקרה של סיבוכים או הפלות. נשים רבות קיבלו רק חלק מהתשלום לאחר החזרת הילד, והיו מקרים שבהם לא קיבלו דבר במקרה של כישלון רפואי.
פגיעות בילדים
ילדים שנולדים בהליכי פונדקאות מסחרית, במיוחד כאשר הם מועברים למדינה אחרת, עלולים לאבד את הקשר לתרבות, שפה ומורשת. קיים סיכון שילדים יגדלו מבלי להבין את זהותם המקורית או ללא מידע על האם הפונדקאית. במקביל, אין סינון או בדיקה מוקדמת של ההורים המיועדים, מה שמעלה את הסיכון לפגיעה בילדים.
סיכונים רפואיים ונפשיים
סיכונים בריאותיים
פונדקאיות עלולות לסבול מהשלכות רפואיות חמורות כמו הפלות, סיבוכים כתוצאה מהריון מרובה עוברים או הפחתה עוברית. הריון כזה עשוי להשפיע גם על בריאות הילודים. פונדקאיות רבות מתבקשות לנסוע לחו"ל ללידה, מה שמעמיד אותן בסיכון פיזיולוגי נוסף.
סיכונים פסיכו־חברתיים
פונדקאיות עשויות לחוות טראומות פסיכולוגיות, תחושת אובדן, בושה וסטיגמה חברתית. ישנן פונדקאיות שרואות בהריון כזה התנהגות בלתי מקובלת חברתית, מה שפוגע בתחושת הערך העצמי שלהן. בנוסף, הפער החברתי־תרבותי והניתוק בין ההורים המיועדים לפונדקאיות עלול להעצים את הבידוד והנזק הרגשי.
גורמים מאפשרים
גורמים כלכליים ומשפטיים
במדינות כמו הודו ותאילנד, שבהן קיימים חוקים מקלים, עלות נמוכה והיעדר פיקוח קפדני, נרשמה עלייה בפונדקאות מסחרית. גם מגבלות חוקיות במדינות המוצא של ההורים המיועדים, כמו באוסטרליה, דוחפות זוגות לחפש הסדרי פונדקאות במדינות אחרות.
גיוס לא מקצועי
רוב ההתקשרויות בין פונדקאיות להורים נעשות דרך רשתות חברתיות או אתרים באינטרנט, ללא כל סינון מקצועי. הפיקוח החסר יוצר סביבה פגיעה למניפולציות וניצול. למרות זאת, רבות מהפונדקאיות אינן מהשכבות החלשות ביותר, אלא נשים משכילות עם מצב חברתי בינוני. תמריץ כלכלי מרכזי נוסף הוא העובדה שפונדקאיות רבות רואות בכך "מקצוע" לכל דבר.
השפעות תרבות ודת
דתות רבות מתנגדות לפונדקאות מסחרית, במיוחד האסלאם והקתוליות, שרואות בכך פגיעה במוסר הנוצרי. לעומת זאת, ביהדות והינדואיזם ישנה גמישות יחסית. גם השפעות תרבותיות מגבילות את קבלת הפונדקאות בחברה, מה שמייצר מתחים בין הפונדקאית למשפחתה ולקהילה שלה.
דיון וסיכום הממצאים
הסקירה מצביעה על כך שפונדקאות מסחרית מערבת יחסי כוח מעוותים, חוזים מפלים ותפיסת נשים כ"רחם להשכרה". הפונדקאיות נתפסות ככלי במערכת משפטית המעודדת חוזים חד־צדדיים, המחייבים את האישה לוותר על הילד גם במחיר אישי קשה. מנגד, איסור גורף על פונדקאות מסחרית עלול לדחוף את התהליך למחתרת ולהחמיר את ניצול הנשים.
קיים צורך במסגרת משפטית בינלאומית שתגן על זכויות הפונדקאית והילד, גם במדינות שבהן התהליך אסור. התייחסות מותאמת לאי־שוויון החברתי ולפערי הכוח החוזיים חיונית ליצירת מדיניות מאוזנת יותר, שמונעת ניצול אך גם מאפשרת פתרונות בטוחים למי שמעוניינת לקחת חלק בתהליך מרצונה החופשי.