Ebner, A. (2025). Innovation in economic evolution: Reintroducing Schumpeterian thought to current advances in economic sociology. Current sociology, 73(2), 262-280.
מבוא: שומפטר כגשר בין כלכלה לסוציולוגיה
המאמר פותח בהצגת האפשרות לקיום דיאלוג בין-תחומי פורה בין כלכלה לסוציולוגיה, בדגש על תתי-התחומים של כלכלה אבולוציונית וסוציולוגיה כלכלית. הכותב טוען כי בעוד תפקידה של החדשנות ככוח מניע של שינוי קפיטליסטי זכה להכרה בתחום הכלכלה האבולוציונית, הוא נותר שולי יחסית בסוציולוגיה הכלכלית. האבנר טוען שזהו מחדל מדעי, שכן החדשנות – ובמיוחד חדשנות טכנולוגית וארגונית – אינה רק עניין טכני או שוקי, אלא תהליך חברתי עמוק הטמון במאבקי כוח ודומיננטיות. המאמר מציע לשלב מחדש את תפיסת החדשנות של יוזף שומפטר בתוך הסוציולוגיה הכלכלית כדרך לעדכן את הבנתנו את הקפיטליזם.
חדשנות ככלי של אבולוציה כלכלית: התפיסה השומפטריאנית
בחלק זה נסקרת גישתו המקורית של שומפטר לחדשנות. שומפטר תיאר את הקפיטליזם כמערכת שמתפתחת דרך שינויים טכנולוגיים וארגוניים שמובילים לשבירת שגרות, תוך עימות בין יזמים לבין כוחות קיימים בשוק. גישתו הדגישה את חשיבות ההקשר ההיסטורי והתרבותי, ואת מקומם של שחקנים שונים – יזמים, מדענים, מהנדסים ואפילו מוסדות ממשלתיים – בתהליך החדשנות.
שומפטר הושפע מהוגים כמו מרקס, וברגסון וניטשה, וראה בחדשנות כוח פנימי שמניע את השינוי הכלכלי והחברתי. עקרון "הרס יצירתי", אותו טבע, מתאר תהליך שבו חידושים הורסים מבנים ישנים ובונים חדשים תחתם. כך, כל שינוי טכנולוגי הוא גם שינוי חברתי המערער על מבנים של כוח.
הכלכלה האבולוציונית הפוסט-שומפטריאנית
הכלכלה האבולוציונית שהתפתחה בעקבות שומפטר אימצה את רעיון החדשנות ככוח מניע, אך הרחיבה אותו תוך שילוב מושגים כמו למידה ארגונית, אי ודאות ואי שלמות ידע. בניגוד לכלכלה הניאו-קלאסית שמניחה רציונליות מושלמת, הכלכלה האבולוציונית מתארת תהליכי שינוי כהדרגתיים ולעיתים מקריים. המודלים הכלכליים-אבולוציוניים מתייחסים לחדשנות כחלק ממערכת מורכבת של מוסדות, שחקנים ויחסי גומלין.
תפיסה זו הובילה להתפתחות תיאוריות של "מערכות חדשנות לאומיות ואזוריות", אשר מדגישות את הרשתות החברתיות והארגוניות בתהליך החדשנות. כמו כן, הובעה ההבנה כי המדינה ממלאת תפקיד קריטי ביכולת השוק להתמודד עם השלכות חברתיות של חדשנות טכנולוגית, בכך שהיא מווסתת ומכוונת את תהליך השינוי.
הסוציולוגיה הכלכלית וחדשנות: פערים והזדמנויות
הכותב בוחן כיצד גישות שונות בסוציולוגיה הכלכלית התמודדו עם רעיונות של חדשנות והתפתחות. עם היווסדה, הסוציולוגיה הכלכלית החדשה התמקדה בעיקר בגישות מוסדיות ובניתוח מבנים יציבים, תוך התעלמות יחסית מהשפעות של חדשנות רדיקלית. גם הגישות הפונקציונליות (למשל אצל פרסונס) הדגישו התאמה למערכת קיימת, ולא שיבוש של המערכת. תיאוריות רשתות (כגון של גרנובטר) התמקדו באמון ובקשרים חברתיים כבסיס לפעולה כלכלית, אך נטו להמעיט בערך הכוחות המשבשים של חדשנות טכנולוגית.
בצד השני, גישות ביקורתיות כמו זו של בורדייה הציעו התמקדות בשדות של כוח ודומיננטיות כלכלית. הן אמנם ראו את השוק כמבנה פוליטי ומוסדי, אך לא העניקו לחדשנות מקום משמעותי בניתוח שלהן. לעומת זאת, ענף האקולוגיה הארגונית בסוציולוגיה הכלכלית התקרב יותר לתפיסה האבולוציונית כאשר התייחס לגיוון ולברירה טבעית של ארגונים, אך גם הוא מיעט לעסוק במאבקי כוח חברתיים סביב חדשנות.
לקראת סינתזה שומפטריאנית
הכותב קורא ליצירת סינתזה בין הגישות האינטראקציוניסטיות לגישות המבניות-דומיננטיות בסוציולוגיה הכלכלית, תוך שימת דגש על חדשנות ככוח משבש המוביל להתפרקות ושחזור של יחסים חברתיים. שומפטר מספק מסגרת שמאחדת בין פרטים, רשתות, מוסדות ומדינה בתהליך של שינוי עמוק. גישה כזו תאפשר ניתוח מדויק יותר של התפתחויות כמו מהפכות טכנולוגיות, משברי שוק, פריצות דרך ארגוניות ושינויים גלובליים בקפיטליזם.
המאמר מדגיש גם את הרלוונטיות של גישה זו למדינות הדרום הגלובלי, אשר בהן החדשנות איננה מוגבלת לתעשיות עתירות-טכנולוגיה, אלא כוללת גם חידושים חקלאיים, חברתיים ודיגיטליים שמתאימים לצרכים המקומיים. הדוגמה ההודית מציינת כיצד שינויים רדיקליים חורגים מהמודלים של הצפון הגלובלי ודורשים התאמה של החשיבה הכלכלית והסוציולוגית.
סיכום ומסקנות
המאמר מציע להחיות את התפיסה השומפטריאנית של חדשנות בסוציולוגיה הכלכלית ולחבר אותה להתפתחויות האחרונות בכלכלה האבולוציונית. שינוי טכנולוגי אינו רק תוצאה של שוק או של מדיניות, אלא גם של יחסי כוח, נורמות חברתיות, רשתות ותרבויות. על כן, יש להבין אותו כתהליך חברתי של יצירה, פירוק והבניה מחדש של יחסים כלכליים. שילוב זה, שומפטריאני במהותו, עשוי לספק מסגרת תיאורטית עשירה להבנת האתגרים וההזדמנויות של הקפיטליזם במאה ה־21.
חשיבותו של המאמר לקידום השילוב הבין־דיסציפלינרי
המאמר של אלכסנדר אבנר ממלא תפקיד מרכזי בקידום השיח הבין־דיסציפלינרי בין כלכלה לסוציולוגיה, במיוחד דרך הצבת רעיונותיו של שומפטר כגשר אינטלקטואלי בין התחומים. תוך כדי בחינה מעמיקה של נקודות ההשקה בין הכלכלה האבולוציונית לסוציולוגיה הכלכלית, המאמר מדגים כיצד ניתן להפרות את שתי הדיסציפלינות באמצעות העמקה הדדית בתפיסות של חדשנות, שינוי ומבנים מוסדיים. הוא מציע כי חקר החדשנות הכלכלית מחייב הבנה רחבה הכוללת לא רק תהליכים טכנולוגיים ושוקיים, אלא גם הקשרים חברתיים, מוסדיים ותרבותיים. מתוך כך, יש ערך רב בהצגת חשיבה בין־תחומית כבר בשלבים מוקדמים של ההכשרה האקדמית, למשל במסגרת קורסים כמו מבוא לסוציולוגיה, על מנת לטפח רגישות למורכבות החברתית של תהליכים כלכליים. בדרך זו, המאמר תורם לתשתית רעיונית שיכולה להניע מחקר משותף, מורכב ורלוונטי יותר להבנת הדינמיקות של הקפיטליזם בן זמננו.