Naslund, J. A., Bondre, A., Torous, J., & Aschbrenner, K. A. (2020). Social media and mental health: benefits, risks, and opportunities for research and practice. Journal of technology in behavioral science, 5(3), 245-257.
מבוא
רשתות חברתיות הפכו לחלק מרכזי בחייהם של אנשים רבים המתמודדים עם מחלות נפש. המונח "רשתות חברתיות" מתייחס למגוון פלטפורמות מבוססות אינטרנט וסלולר המאפשרות לאנשים להתחבר זה לזה בתוך רשת וירטואלית, כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, סנאפצ'ט ולינקדאין, ולשתף תכנים שונים כמו מידע, הודעות, תמונות וסרטונים. מחקרים מראים כי אנשים הסובלים ממגוון הפרעות נפשיות, בהן דיכאון, הפרעות פסיכוטיות ומחלות נפש חמורות אחרות, עושים שימוש בפלטפורמות אלו בשיעורים הדומים לאלו של האוכלוסייה הכללית. שיעור השימוש נע בין כ-70% בקרב מבוגרים ומבוגרים בגיל העמידה ועד ל-97% ובמקרים מסוימים יותר בקרב צעירים.
בארצות הברית ובעולם כולו, מעט מאוד אנשים הסובלים ממחלות נפש מקבלים שירותי בריאות נפש מספקים. הטווח הרחב של הרשתות החברתיות, יחד עם הזמינות הכמעט אוניברסלית שלהן, עשוי לפתוח הזדמנויות חדשות לצמצום הפערים הקיימים במערכת שירותי בריאות הנפש.
שימוש ברשתות חברתיות ובריאות הנפש
נכון לשנת 2020, מספר משתמשי הרשתות החברתיות בעולם הגיע לכ-3.8 מיליארד, המייצגים כחצי מאוכלוסיית כדור הארץ. עדויות הולכות ומצטברות מצביעות על שיעורי שימוש גבוהים ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות, ממחקרים שנעשו בסביבות ומאפייני הפרעות שונות. מחקרים מוקדמים משנת 2015 מצאו כי כמעט מחצית מהחולים הפסיכיאטריים היו משתמשים ברשתות חברתיות, ו-47% מאשפוז ואמבולטורי עם סכיזופרניה דיווחו על שימוש ברשתות חברתיות לפחות פעם בשבוע. עם הזמן עלו שיעורים אלו, ונכון לשנת 2017, שיעור השימוש בקרב אנשים עם מחלות נפש חמורות עמד על כ-70%, בדומה לאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מהאוכלוסייה הכללית.
1. קידום אינטראקציה חברתית
פלטפורמות הרשתות החברתיות מציעות הזדמנויות כמעט רציפות להתחברות ואינטראקציה עם אחרים, ללא תלות בשעה ביום או במיקום גיאוגרפי. נגישות זו חשובה במיוחד עבור אנשים עם הפרעות נפשיות החווים קשיים באינטראקציה פנים אל פנים. לדוגמה, לקות בתפקוד החברתי היא ליקוי שכיח בהפרעות הספקטרום הסכיזופרני, והרשתות החברתיות עשויות לאפשר תקשורת ואינטראקציה עבור אנשים אלו. כמו כן, האפשרות להתחבר לאחרים באנונימיות היא תכונה חשובה, בעיקר עבור אנשים המתמודדים עם מחלות הנושאות סטיגמה חברתית גבוהה.
מחקרים הראו כי אנשים עם הפרעות נפשיות חמורות ממשים קשרים מקוונים וקשרים חברתיים ברשתות חברתיות בשיעורים הדומים לאלו של משתמשי רשתות חברתיות מהאוכלוסייה הכללית. ממצא זה הוא בעל חשיבות רבה, מאחר שאנשים עם הפרעות נפשיות חמורות מאופיינים בדרך כלל במספר מצומצם של קשרים חברתיים בעולם הממשי ובשיעורי בדידות גבוהים. כמחצית מהאנשים המשתמשים ברשתות חברתיות דיווחו שהם משתמשים בפלטפורמות אלו כדי להרגיש פחות לבד.
2. גישה לרשת תמיכה עמיתים
יש הכרה גוברת בתפקיד שיכולות למלא הרשתות החברתיות בהפעלת תמיכת עמיתים, הגדרה המייצגת מערכת של נתינה וקבלה הדדית שבה אנשים שחוו את קשיי מחלת הנפש יכולים להציע תקווה, ידידות ותמיכה לאחרים המתמודדים עם אתגרים דומים. מחקרים מוקדמים בדוני פורומי עזרה עצמית מקוונים בקרב אנשים עם מחלות נפש חמורות מצאו כי אנשים עם סכיזופרניה השתמשו בפורומים אלו לחשיפה עצמית ולשיתוף חוויות אישיות, ואנשים עם הפרעה דו-קוטבית דיווחו כי השתמשו בהם לבקשת עזרה מאחרים בנוגע למחלתם.
ניתוח תוכן של תגובות שפורסמו ב-YouTube על ידי אנשים שזיהו את עצמם כסובלים ממחלות נפש חמורות הראה כי ישנן הזדמנויות להרגיש פחות לבד, לספק תקווה, למצוא תמיכה וללמוד דרכי התמודדות. סוגים שונים של תמיכה זוהו בקבוצות אלו: תמיכה מידעית בנוגע לשימוש בתרופות, תמיכה בהערכה עצמית, תמיכה רשתית בשיתוף חוויות דומות, ותמיכה רגשית להבעת הבנה ומתן תקווה.
3. קידום מעורבות ושימור בשירותים
אנשים רבים הסובלים מהפרעות נפשיות הביעו עניין בשימוש בפלטפורמות רשתות חברתיות לחיפוש מידע בתחום בריאות הנפש, ליצירת קשר עם ספקי שירותי בריאות הנפש ולגישה לשירותים מבוססי ראיות. סקירה מצאה כי תמיכת עמיתים מקוונת מציעה דרכים ישימות ומקובלות להגברת מעורבות ועמידה בהתערבויות דיגיטליות לבריאות הנפש.
בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות את HORYZONS, תוכנית פסיכו-סוציאלית מקוונת שהראתה הפחתה משמעותית בדיכאון בקרב חולים עם פסיכוזה ראשונה, ואת PeerFIT, התערבות אורח חיים מבוססת עמיתים הכוללת שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה לקידום ירידה במשקל ושיפור הכושר הגופני בקרב אנשים עם מחלות נפש חמורות. בנוסף, אפליקציה בשם PRIME פותחה עם שיתוף פעולה הדוק עם צעירים עם סכיזופרניה, בכדי שעיצוב האפליקציה ידמה לפלטפורמות רשתות חברתיות מיינסטרים, מה שמטרתו לקדם מעורבות ולשפר את המוטיבציה.
אתגרים של רשתות חברתיות לבריאות הנפש
1. השפעה על תסמינים
מחקרים מצביעים באופן עקבי על כך ששימוש ברשתות חברתיות, ובמיוחד שימוש כבד וממושך, תורם לסיכון מוגבר למגוון תסמיני בריאות נפש לקויה, בעיקר בקרב צעירים. זמן מסך רב עשוי לתרום להחמרה בתסמיני חרדה ודיכאון. בקרב צעירים נמצאו השפעות שליליות כולל לחץ לצורך השוואה חברתית ותחושת בידוד חברתי גדולה יותר לאחר דחייה ברשתות חברתיות. כמות הפלטפורמות שאליהן ניגשים גם היא גורם משמעותי: בהשוואה בין משתמשים ב-2 פלטפורמות לכל היותר למשתמשים ב-7 עד 11 פלטפורמות, נמצאו אצל האחרונים סיכויים גבוהים פי שלושה לתסמיני דיכאון ופי 3.2 לתסמיני חרדה.
2. עימות עם אינטראקציות עוינות
פלטפורמות הרשתות החברתיות יכולות ליצור מצבים שבהם אנשים עלולים להיות קורבנות להערות או פוסטים שליליים. הטרדה ברשת קשורה עקביות לפגיעה בבריאות הנפש בדמות עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה, כפי שנמצא בסקירה של 36 מחקרים בקרב ילדים וצעירים. כמו כן, הטרדה ברשת פוגעת יותר בנשים, שנמצאו כבעלות סיכוי כפול להיות קורבנות להטרדה בהשוואה לגברים. בקרב נוער עם תסמינים דיכאוניים חמורים, נמצאו סיכויים גבוהים פי שלושה ויותר לעמוד בפני הטרדה מקוונת.
3. השלכות על החיים היומיומיים
השימוש ברשתות חברתיות עשוי להשפיע על יחסים אופליינים ועל פעילויות יומיומיות. הסיכונים כוללים פגיעה בפרטיות, חשיפת מידע רפואי אישי, ומידע מטעה או שגוי שמשותף בפלטפורמות. מחקר שבחן את נקודות המבט של משתמשי רשתות חברתיות עם מחלות נפש חמורות מצא כי יותר משליש מהמשתתפים הביעו חשש לפרטיותם. הסיכונים שדווחו קשורים ישירות להיבטים רבים של החיים היומיומיים, כולל חשש לאיום על מעמד התעסוקה, פחד מסטיגמה ושיפוטיות, השפעה על יחסים אישיים ועימות עם עוינות.
דיון ומסקנות
ניתוח הסיכונים והיתרונות של הרשתות החברתיות עבור אנשים עם מחלות נפש מוביל למסקנה כי בשלב זה יהיה מוקדם מדי לראות את יתרונות הרשתות החברתיות כעולים על הנזקים האפשריים. ברור שהשימוש ברשתות חברתיות עלול להשפיע לרעה על תסמיני בריאות הנפש, לחשוף אנשים לתכנים פוגעים ואינטראקציות עוינות, ועלול להוביל להשלכות חמורות על החיים היומיומיים. עם זאת, חיוני להכיר בכך שאנשים עם מחלות נפש ימשיכו להשתמש ברשתות חברתיות.
כיוונים עתידיים
השימוש הנרחב ברשתות חברתיות פותח הזדמנויות חדשות לחקר הופעת תסמיני בריאות נפש ועוצמת המחלה מוקדם יותר מאשר באמצעות הערכות קליניות מסורתיות. תחום המחקר המתפתח של "פנוטייפינג דיגיטלי" שואף ללכוד את האופן שבו אנשים מתקשרים עם מכשיריהם הדיגיטליים, כולל פלטפורמות רשתות חברתיות, על מנת לחקור דפוסי מחלה. למידת מכונה הפכה לאפשרי ללמוד כמויות גדולות של נתונים מפלטפורמות פופולריות כמו טוויטר ואינסטגרם לאיתור תכונות שונות של בריאות הנפש.
יחד עם זאת, ככל שמחקרים מראים תובנות יקרות ערך שנתוני הרשתות החברתיות יכולים להניב בנוגע למצבי בריאות נפש, נדרשת תשומת לב רבה יותר לדאגות האתיות שבשימוש בנתונים אישיים בדרך זו. נתונים נאספים בדרך כלל מפלטפורמות רשתות חברתיות ללא הסכמתם או מודעותם של המשתמשים, וחשוב במיוחד כאשר הנתונים קשורים למצב בריאותי הנושא סטיגמה חברתית.
לסיכום, רשתות חברתיות הפכו לחלק חשוב בחייהם של אנשים רבים המתמודדים עם הפרעות נפשיות. ככל שתחום בריאות הנפש הדיגיטלית מתקדם, הטווח הרחב, נגישות השימוש והפופולריות של פלטפורמות רשתות חברתיות יכולים לשמש כאמצעי שיאפשר לאנשים הזקוקים לשירותי בריאות נפש לגשת לטיפול ולתמיכה מבוססי ראיות. כדי להשיג מטרה זו ולבחון האם פלטפורמות אלו יכולות לסייע בסגירת הפער הקיים בשירותי בריאות הנפש, חיוני שחוקרים יעבדו בשיתוף פעולה עם קלינאים ועם הסובלים ממחלות הנפש.