Faeq, D. K. (2025). Narcissistic leadership, workplace bullying, turnover intention, and creative performance: a study of nurses. BMC nursing, 24(1), 898.
מבוא
מערכת הבריאות מתמודדת עם תופעה גוברת של עזיבת אחיות, תהליך שמוביל לפגיעה חמורה באיכות השירות ובזמינותו, בעיקר באזורים כפריים. מחקרים מצביעים על כך שמגוון גורמים משפיעים על החלטתן של אחיות לעזוב, בהם נתונים דמוגרפיים, מדיניות ארגונית, תנאי שכר, ואף הקשר הפוליטי והחברתי. בהקשר זה, המחקר הנוכחי מתמקד בהשפעת סגנון מנהיגות נרקיסיסטי על כוונת עזיבה, בריונות במקום העבודה, ותפקוד יצירתי בקרב אחיות. מנהיגות נרקיסיסטית מתאפיינת בהתמקדות בצרכים האישיים של המנהיג, בשאיפה לדומיננטיות ובהתעלמות מהאינטרסים של הכפופים לו, מה שעלול להוביל לפגיעה חמורה באווירה הארגונית ובתפקוד העובדים.
מטרות המחקר
המחקר הנוכחי מציע מודל מחקרי שמטרתו לבחון את ההשפעה הישירה של מנהיגות נרקיסיסטית על בריונות בעבודה, כוונת עזיבה ותפקוד יצירתי של אחיות. נוסף לכך, נבחנת ההשפעה של בריונות כשלעצמה על כוונת עזיבה ותפקוד יצירתי, וכן נבדק תפקידה של בריונות כמשתנה מתווך בין סגנון המנהיגות לבין תוצאות אלו. מדובר במחקר חלוצי, שכן לא קיימים כמעט מחקרים אמפיריים שבדקו קשרים אלה, ובוודאי שלא בהקשר של אחיות במדינות מתפתחות.
מסגרת תיאורטית
המחקר נשען על שתי מסגרות מרכזיות: תאוריית שימור המשאבים (COR) ומודל הדרישות והמשאבים בעבודה (JD-R). לפי COR, עובדים שחשופים להנהגה פוגענית מאבדים משאבים נפשיים ורגשיים, מה שעלול להוביל לעזיבה ולירידה ביצירתיות. מודל JD-R מתמקד בדרישות העבודה כגורמי לחץ, ובכך מסביר כיצד סגנונות מנהיגות רעילים כמו נרקיסיזם משפיעים לרעה על תפקוד העובדים ורווחתם. שתי התיאוריות משלימות זו את זו בניתוח האופן שבו מנהיגות מזיקה יוצרת תגובת שרשרת של השפעות שליליות.
השערות המחקר
החוקרת הציבה ארבע השערות עיקריות. הראשונה קובעת שמנהיגות נרקיסיסטית קשורה באופן חיובי לבריונות בעבודה. השנייה מציעה שמנהיגות כזו מגבירה כוונת עזיבה ומפחיתה יצירתיות. השלישית מצביעה על קשר בין בריונות לכוונת עזיבה ולפגיעה ביצירתיות. הרביעית קובעת שבריונות מהווה גורם מתווך בין סגנון המנהיגות לבין שתי התוצאות הארגוניות המרכזיות.
שיטה
המחקר נערך בעיר סולימאניה שבאזור כורדיסטן, עיראק, וכלל 374 אחיות מתשעה בתי חולים פרטיים. נעשה שימוש בדגימה אקראית, תוך הפצה ואיסוף אנונימי של שאלונים שתורגמו לקורדית. הכלים המחקריים כללו סולמות מדידה מבוססים לסגנון מנהיגות, בריונות, כוונת עזיבה ותפקוד יצירתי. הנתונים עברו ניתוח סטטיסטי באמצעות SPSS ו־AMOS, כולל ניתוח גורמים מאשש ומודל משוואות מבניות.
ממצאים
כל ההשערות אושרו באופן מובהק. נמצא שמנהיגות נרקיסיסטית קשורה באופן חיובי ומשמעותי לבריונות במקום העבודה, שמובילה בתורה לעלייה בכוונת עזיבה ולירידה ביצירתיות. הקשרים הללו נתמכו גם על ידי ניתוח מתווך שהצביע על בריונות כגורם מרכזי בהשפעה של מנהיגות רעילה על תפקוד העובדים. נתוני המודל סטטיסטיים הצביעו על התאמה טובה בין המודל לבין המציאות שנמדדה.
דיון
תוצאות המחקר מדגישות את הנזק העצום שיכולה לגרום מנהיגות נרקיסיסטית בסביבת עבודה רגישה כמו תחום הבריאות. כאשר מנהיגים מתמקדים בעצמם ומתעלמים מרווחת עובדיהם, הדבר מוביל ליצירת אווירה רעילה, המאופיינת בבריונות, שחיקה, עזיבה וירידה בחדשנות. תופעות אלו משפיעות לא רק על העובדים, אלא גם על האיכות הכוללת של שירותי הבריאות. יתר על כן, הממצאים מלמדים כי גם במדינות מתפתחות, דפוסי ההשפעה של מנהיגות רעילה דומים לאלו שבמדינות מפותחות, מה שמעיד על אופיים האוניברסלי של מנגנוני השפעה אלו.
תרומות תיאורטיות
המחקר תורם תרומה ייחודית לספרות האקדמית על ידי שילוב שתי תיאוריות פסיכולוגיות־ארגוניות לניתוח מנהיגות רעילה והשפעתה. הוא מרחיב את תאוריית COR בכך שהוא ממקם את המנהיגות הנרקיסיסטית כגורם שואב משאבים, ומעמיק את מודל JD-R בכך שהוא מדגים כיצד בריונות בעבודה מתפקדת כדרישת תפקיד מזיקה. כמו כן, המחקר מספק מסגרת ניתוח חדשה עבור מדינות מתפתחות, בהן נושא המנהיגות נחקר פחות. הוא מציע פרספקטיבה רב־תרבותית להבנת ההשפעות של סגנונות מנהיגות על תפקוד עובדים.
השלכות יישומיות
הממצאים מספקים מספר המלצות חשובות למנהלים ולארגונים בתחום הבריאות. יש לעודד יצירת מנגנונים לדיווח על בריונות, לקבוע מדיניות ברורה בנושא, להפעיל תוכניות הכשרה לפיתוח מנהיגות אמפתית ולחזק את תחושת השייכות ושיתוף הפעולה בקרב הצוותים. חשוב לטפח תרבות המעודדת יצירתיות ולהעניק הכרה לעובדים על תרומתם החדשנית. בנוסף, יש לעקוב באופן שוטף אחר רמות שביעות הרצון של הצוות ולהגיב במהירות לסימני מצוקה.
מגבלות והמלצות לעתיד
למחקר מספר מגבלות, בהן הסתמכות על דיווח עצמי, דגימה ממגזר פרטי בלבד, ועיצוב מחקרי שאינו מאפשר ביסוס סיבתיות. מחקרים עתידיים יכולים להרחיב את הבדיקה לתחומים כמו תרבות ארגונית, השפעה על מדדי ביצוע כלכליים ובריאות העובדים, וכן לחקור גורמים מגוננים כמו חוסן פסיכולוגי או תרבות ארגונית חיובית.
חשיבותו של המאמר
המאמר מהווה תרומה משמעותית להבנת ההשפעות ההרסניות של סגנון מנהיגות נרקיסיסטי בסביבות עבודה טיפוליות, בפרט בקרב אחיות במערכת הבריאות. מעבר לכך שהוא ממלא פער מחקרי מובהק, בעיקר בהקשר של מדינות מתפתחות כמו אזור כורדיסטן בעיראק, הוא מציע גם מסגרת תיאורטית מגובשת לבחינת מנגנוני השפעה מורכבים בין סגנון הנהגה, בריונות, נטייה לעזיבה ופגיעה ביצירתיות.
באמצעות שילוב בין תאוריית שימור המשאבים למודל הדרישות והמשאבים בעבודה, המחקר לא רק מעשיר את הדיון התיאורטי אלא גם מציע כלים מעשיים לארגונים המעוניינים לזהות ולמנוע תופעות של הנהגה רעילה, תוך שמירה על רווחת העובדים ויעילות הארגון. מאמר זה מהווה מקור אקדמי מצוין לכתיבת עבודת סמינריון בסיעוד, בשל הרלוונטיות הישירה שלו לעולם העבודה של אחיות והתרומה המחקרית שהוא מציע.