Anderson, N. D., & Press, D. G. (2025). Access Denied? The Sino-American Contest for Military Primacy in Asia. International Security, 50(1), 118-151.
מבוא: עליונות אמריקאית בסכנה
במשך עשרות שנים, ארצות הברית נהנתה מעליונות צבאית ברורה במזרח אסיה, תוך שהיא מסתמכת על כוחות ימיים ומטוסים מבוססי קרקע לשליטה באוויר ובנתיבי השיט המרכזיים. אולם בשני העשורים האחרונים, סין הצליחה לצמצם את הפער הצבאי מול ארצות הברית, בעיקר באמצעות השקעה במערכות איתור מתקדמות ולוויינים, וכן פיתוח מסיבי של טילים מדויקים מסוגים שונים (בליסטיים, שיוט והיפרסוניים) שמסוגלים לפגוע בבסיסים אמריקאיים ולשבש את פעילות חיל האוויר האמריקאי באזור.
מול האיום הסיני, וושינגטון פועלת לשיפור ההגנה על בסיסיה, פיזור הכוחות והגברת הניידות שלהם, תוך פיתוח דוקטרינה חדשה שמבוססת על פיזור ותמרון – אך השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם צעדים אלה אכן יאפשרו לארצות הברית לשמר את עליונותה הקונבנציונלית במערב האוקיינוס השקט.
האיזון הצבאי המשתנה במזרח אסיה
המאמר עוסק בהערכת המצב הנוכחי של מאזן הכוחות הצבאי במזרח אסיה ובבחינת מגמות השינוי שלו. אחת המטרות המרכזיות היא להבין האם ארצות הברית תוכל להמשיך להפעיל כוח אווירי אפקטיבי באזור במקרה של עימות צבאי סביב טאיוואן. הכותבים מתמקדים בתרחיש של מלחמה קונבנציונלית, שבה לארה"ב תפקיד מכריע בהגנה על טאיוואן באמצעות כוח אווירי תיאטרלי קצר-טווח.
גאוגרפיה, טכנולוגיה ועוצמה אווירית
הגאוגרפיה של מזרח אסיה, המאופיינת באיים מבודדים ומרחקים עצומים, מעניקה יתרון לכוחות אוויריים ניידים אך גם מקשה על פריסת בסיסים בטוחים. מרבית הבסיסים האמריקאיים קרובים יחסית לסין (כמו ביפן ובפיליפינים), ולכן חשופים מאוד לטילים סיניים. מצד שני, בסיסים רחוקים יותר (כמו בגואם) מצריכים טיסות ארוכות ומורכבות, שגובות מחיר תפעולי גבוה.
בו זמנית, סין שיפרה מאוד את יכולות הגילוי והתקיפה שלה, בזכות לוויינים, מכ"מים, מל"טים וטילים מדויקים, שמאפשרים לה לפגוע בדיוק מרבי גם בבסיסים מרוחקים. היכולת של סין לסגור את "שרשרת ההשמדה" (kill chain) במהירות הפכה את בסיסי חיל האוויר האמריקאי ליעדים פגיעים במיוחד.
מודל סימולציה: שלושה ממדים של מלחמה אווירית
לצורך בחינת התרחישים האפשריים, פיתחו המחברים מודל סימולציה בלתי מסווג שמתאר עימות של 30 יום בין סין לארצות הברית סביב טאיוואן. המודל כולל שלושה מרכיבים מרכזיים:
-
יצירת גיחות (Sortie Generation) – מודל לחישוב מספר הגיחות היומיות שארצות הברית יכולה להפעיל מהבסיסים השונים באזור.
-
תקיפות טילים של סין (PLARF Missile Strikes) – הערכת ההשפעה של מתקפות טילים סיניות על בסיסי חיל האוויר האמריקאי.
-
קרבות אוויר-אוויר (Air-to-Air Combat) – סימולציה של קרבות אוויריים בין מטוסי סין למטוסי ארה"ב סביב טאיוואן.
המודל שואף להציג לא תוצאה מדויקת אחת, אלא טווח של תוצאות אפשריות, בהתאם לשינויים בטכנולוגיה, כמות התחמושת, תשתיות ההגנה, והחלטות מדיניות.
ממצאים מרכזיים
המחברים מציגים שלושה ממצאים עיקריים:
ראשית, בכל תרחיש שנבדק, ארצות הברית סופגת אבדות כבדות של מאות מטוסים על הקרקע כתוצאה ממתקפות טילים סיניות. בין אם ארה"ב משתמשת בבסיסים גדולים ומוכרים ובין אם היא מפזרת את כוחותיה בין עשרות שדות תעופה קטנים, הפגיעות נותרת גבוהה מאוד. כל תרחיש מדגים אובדן של לפחות 200–400 מטוסים תוך חודש אחד – שיעור בלתי נסבל עבור חיל האוויר האמריקאי.
שנית, הדוקטרינה האמריקאית החדשה המכונה Agile Combat Employment (ACE), שמבוססת על פיזור הכוחות והעברת מטוסים בין בסיסים קטנים, מתגלה כבלתי יעילה ואף מסוכנת. השיטה מחייבת פגיעה מיידית ביכולות המודיעין והשליטה של סין כדי להסתיר את מיקום המטוסים – דבר שדורש צעדים אסקלטיביים שעלולים להסלים עימות מוגבל למלחמה כוללת.
שלישית, קיימות חלופות מבטיחות יותר לדוקטרינת ACE, ובראשן חיזוק הבסיסים הקיימים במקלטים קשיחים (HAS), שיפור ההגנה האווירית ושימוש בלוחמה אלקטרונית לשיבוש הטילים הסיניים. בנוסף, שיתוף פעולה הדוק יותר עם דרום קוריאה, המחזיקה בכמות גדולה של מקלטים מוגנים, יכול לשפר את היכולת האמריקאית לשמר עוצמה אווירית באזור.
נקודת מפנה אסטרטגית
המאמר מסכם כי ארצות הברית נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית. שלוש האפשרויות המרכזיות שלפניה הן:
-
להשקיע בחיזוק הבסיסים כדי לאפשר פריסת כוח אווירי אפקטיבית במלחמה.
-
להסתמך על אמצעים אחרים שאינם חשופים לטילים, כמו צוללות ומפציצים ארוכי-טווח.
-
לצמצם את מחויבותה הצבאית למזרח אסיה.
הסטטוס קוו, שבו ארצות הברית מסתמכת על פריסה פגיעה של כוחות באזור, הופך לבלתי ישים נוכח היכולות הסיניות החדשות.
סיכום
המאמר מציג תמונה עגומה של כוחה הקונבנציונלי של ארצות הברית במזרח אסיה, במיוחד במקרה של עימות סביב טאיוואן. הוא ממחיש כיצד המודרניזציה הצבאית של סין, יחד עם מגבלות גאוגרפיות, מציבות את וושינגטון בפני אתגר קשה לשמירה על הרתעה ועליונות אזורית. הבחירות האמריקאיות בשנים הקרובות יהיו קריטיות לעתיד הסדר הביטחוני במזרח אסיה.
