Seehuus, S., & Strømme, T. B. (2025). Gendered returns to education: The association between educational attainment, gender composition in field of study and income. Sociology, 59(3), 503-523.
מבוא
החוקרות בוחנות כיצד השכלה ורכיבי מגדר בתחומי לימוד שונים משפיעים על ההכנסה של גברים ונשים בנורווגיה. המחקר מתבסס על נתוני רישום מנהליים מקיפים, ודן בשאלה כיצד הבדלים מגדריים בתשואות להשכלה משקפים הן פערים כלכליים והן תהליכים של סגרגציה מגדרית בשוק העבודה. נקודת המוצא של החוקרות היא שעם העלייה בשיעור הנשים במערכת ההשכלה הגבוהה, נשים נהנות מתשואות יחסיות גבוהות יותר לחינוך מאשר גברים, אך בחירת תחום לימודים "נשי" ממשיכה לפגוע בהכנסה העתידית של נשים וגברים כאחד.
רקע תאורטי וציפיות המחקר
הבדלים מגדריים בתשואות להשכלה
החוקרות מסבירות כי מחקרים קודמים מצאו שנשים מפיקות תשואות יחסיות גבוהות יותר מהשכלה גבוהה, כלומר הפער הכלכלי בין נשים משכילות לנשים לא משכילות גדול יותר מאשר הפער המקביל אצל גברים. עם זאת, במונחים מוחלטים גברים עדיין מרוויחים יותר מנשים בכל רמות ההשכלה. על פי גישת ההון האנושי, חינוך נתפס כהשקעה כלכלית, והתשואה עליו משקפת את התמריץ של הפרטים להשקיע בהשכלה. הממצאים הקיימים מצביעים על כך שנשים נהנות מתמריץ חזק יותר להשקיע בחינוך מאשר גברים, אך מבנה שוק העבודה והמגדריות של תחומי הלימוד מגבילים את התמורה הכלכלית להשקעה זו.
תשואות לתחומי לימוד נשיים וגבריים
לפי סקירת הספרות במאמר, תחומי לימוד נשיים מניבים באופן עקבי תשואות כלכליות נמוכות יותר מאשר תחומים גבריים או מאוזנים. התופעה מוסברת במספר גישות תאורטיות: האחת רואה בכך ביטוי להעדפות שונות של נשים, המעדיפות עבודות עם גמישות ותנאים לא כספיים נוחים יותר (הסבר של "דיפרנציאלים מפצים"); גישה אחרת מתמקדת בהבדלים בהון האנושי ובכישורים הספציפיים לעבודה; ואילו גישת ה"דיוולואציה" מדגישה שהעבודות הנשיות מוערכות פחות משום שהן מזוהות עם נשים ונתפסות כנחותות סטטוס. החוקרות מציינות כי כל הגישות מובילות לאותה תחזית: תחומי לימוד נשיים יניבו תשואות נמוכות יותר בכל רמות ההשכלה.
תשואות לבחירות לימוד מגדריות לא טיפוסיות
המאמר מתייחס גם לשאלת הבחירה ה"לא טיפוסית" מגדרית. מחקרים קודמים הציעו שני דפוסים מנוגדים: "תקרת הזכוכית" עבור נשים הנכנסות לתחומים גבריים, ו"מעלית הזכוכית" עבור גברים הנכנסים לתחומים נשיים. עם זאת, ממצאים אמפיריים קודמים היו מעורבים. חלקם הראו יתרון לגברים גם בתחומים נשיים, וחלקם הצביעו דווקא על עונש כלכלי לגברים הבוחרים תחומים נשיים. החוקרות מניחות כי ייתכן שגברים הלומדים תחומים נשיים יסבלו פחות מהפסד שכר, אך גם בוחנות אפשרות הפוכה.
ההקשר הנורווגי
נורווגיה מהווה מקרה מבחן מעניין בשל מאפייניה הייחודיים: מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית עם השתתפות גבוהה של נשים בשוק העבודה, מערכת חינוך חופשית ומבוזרת יחסית, ושוק עבודה מאורגן בעל מבנה שכר דחוס. יחד עם זאת, קיימת בה סגרגציה מגדרית משמעותית בחינוך ובעבודה, וההבדלים במבנה השכר בין מגזרים ציבוריים ופרטיים תורמים לפערים מגדריים בשכר.
נתונים ושיטות
המחקר מבוסס על נתוני מרשם של כלל האוכלוסייה בנורווגיה, שנאספו ממקורות רשמיים. ההכנסה נמדדה בגיל 35, לאחר שהנבדקים השלימו את לימודיהם והשתלבו בעבודה. החוקרות בחנו את הקשר בין רמת ההשכלה (תיכון, תואר ראשון ותואר שני ומעלה), ההרכב המגדרי של תחום הלימוד (נשי, גברי, מאוזן), והכנסה. תחום לימוד הוגדר כנשי אם למעלה מ-70% מהלומדים בו נשים, וגברי אם פחות מ-30%. נכללו גם משתני רקע כמו השכלת ההורים, הכנסתם, עבודה חלקית, הגירה ומועד סיום הלימודים.
הכנסה נותחה בצורה לוגריתמית כדי למנוע הטיות עקב פיזור לא סימטרי. נבנו מודלים רגרסיביים נפרדים לגברים ולנשים, וכן נבדקו אינטראקציות בין רמת ההשכלה למגדריות תחום הלימוד.
ממצאים
תשואות יחסיות לחינוך
הממצאים הראשוניים מאשרים שנשים נהנות מתשואות יחסיות גבוהות יותר מהשכלה גבוהה. המעבר מהשכלה תיכונית לתואר ראשון כרוך בעלייה ממוצעת של 18% בהכנסה לנשים לעומת 12% לגברים, והמעבר לתואר שני מעלה את ההכנסה ב-36% לנשים לעומת 28% לגברים. למרות זאת, גברים מרוויחים יותר מנשים בכל רמות ההשכלה.
השפעת מגדריות תחום הלימוד
החוקרות מצאו כי לימודים בתחומים נשיים קשורים להכנסה נמוכה יותר לעומת תחומים מאוזנים או גבריים, ואילו תחומים גבריים מניבים פרמיה כספית. תבנית זו מתקיימת אצל שני המינים. אולם, האינטראקציה בין רמת ההשכלה למגדריות התחום חושפת ממצאים מורכבים יותר: תשואות ההשכלה הגבוהה דווקא גבוהות יותר בתחומים גבריים מאשר נשיים, בניגוד להנחות המחקר הראשוניות.
בנוסף, נמצא כי הפער בין תחומים נשיים לגבריים הולך וגדל עם רמת ההשכלה. עבור גברים, הפער אף חד יותר, כלומר גברים הלומדים תחומים נשיים נענשים כלכלית יותר מנשים הלומדות תחומים דומים. תוצאה זו סותרת את רעיון "מעלית הזכוכית" שלפיו גברים נהנים מיתרון גם בתחומים נשיים.
תשואות מוחלטות והשוואת מגדרים
כאשר בוחנים את רמות ההכנסה החזויות, מתקבלת תמונה מורכבת: גברים שומרים על יתרון הכנסה בכל רמות ההשכלה ובכל סוגי התחומים, אך נשים מפיקות תשואות גבוהות יותר להשכלה נוספת. נשים הלומדות תחומים גבריים נהנות מהכנסה גבוהה יותר מנשים הלומדות תחומים נשיים, אך הפער ביניהן קטן מזה שבין גברים בתחומים גבריים לבין גברים בתחומים נשיים. בנוסף, נשים בעלות תואר שני בתחומים גבריים מרוויחות יותר מגברים בעלי תואר שני בתחומים נשיים, דבר שמצביע על היפוך חלקי של הפער ברמות ההשכלה הגבוהות ביותר.
דיון
החוקרות מדגישות כי התוצאות מאשרות ממצאים קודמים על תשואות יחסיות גבוהות יותר לנשים, אך גם מצביעות על כך שהרווח המוחלט עדיין מוטה לטובת גברים. הפער הזה משקף מבנים חברתיים ומוסדיים בשוק העבודה הנורווגי, שבו שכר הבסיס מושפע מהסכמי שכר בענפים גבריים.
באשר לתחומי הלימוד, החוקרות מציינות כי לא ניתן לקבוע אם ההבדלים נובעים מהערכת חסר של תחומים נשיים (כפי שטוענת תאוריית הדיוולואציה), מהעדפות אישיות או מהבדלים בכישורים נדרשים. ייתכן שכל המנגנונים פועלים במקביל. עם זאת, המבנה המוסדי של השוק הנורווגי – שבו מו"מ שכר מרכזי נקבע על ידי ענפים גבריים – מחזק את הפערים ומקבע אותם. כך נוצר מצב שבו מקצועות נשיים דורשים הכשרה אקדמית גבוהה אך מתוגמלים פחות.
ממצא נוסף בעל חשיבות חברתית הוא העונש הכלכלי שגברים נושאים כאשר הם בוחרים בתחומים נשיים. החוקרות מציעות כי ייתכן שמעסיקים רואים בגברים פחות מתאימים לעבודות "נשיות", כפי שמראים ניסויים עדכניים בתחום ההעסקה, וכתוצאה מכך הם מתוגמלים פחות. למרות זאת, גם גברים בתחומים אלה עדיין מרוויחים יותר מנשים באותם תחומים.
מסקנות
המאמר מדגיש כי ההשכלה הגבוהה אינה מנטרלת את אי השוויון המגדרי בשוק העבודה. נשים מפיקות תועלת יחסית גדולה יותר מהשכלה, אך שווקי העבודה מתגמלים תחומים גבריים יותר מאשר נשיים, והפערים הללו מתעצמים ברמות ההשכלה הגבוהות. יתרה מכך, גברים הבוחרים בתחומים נשיים חווים עונש כלכלי, מה שמסביר מדוע מיעוט גברים פונים למקצועות כגון סיעוד או הוראה, אף על פי שיש בהם ביקוש גבוה.
המסקנה הרחבה של החוקרות היא כי יש לבחון את שאלת השוויון המגדרי לא רק דרך רמות ההשכלה אלא גם דרך המבנה המגדרי של תחומי הלימוד והעבודה. השגת שוויון אמיתי דורשת שינוי תרבותי ומוסדי שיערער את הקישור בין מגדר, תחום לימוד, ושכר. רק כך ניתן יהיה להתמודד עם הפערים המתמשכים בשוק העבודה הנורווגי – ובחברות מערביות בכלל.
