Adjei-Boateng, E. (2020). A review of quantitative and qualitative research traditions for teacher education. Educational Research Association—The International Journal of Educational Researchers, 11(2), 20-29.
חשיבות המחקר בחינוך ובהכשרת מורים
המחקר מהווה מרכיב מרכזי בהכשרת מורים משום שהוא מאפשר למורים להיות לומדים פעילים, רפלקטיביים וחדשניים. מחקר בחינוך מספק ידע ותובנות לגבי תופעות חינוכיות, מסייע בהבנת בעיות ובהצעת פתרונות יישומיים. הוא תורם לשיפור ההוראה, לקידום המדיניות החינוכית ולהערכת מדיניות קיימת. הבנת מסורות המחקר המרכזיות חיונית לסטודנטים בחינוך, במיוחד לתלמידי תארים מתקדמים, כדי שיוכלו לבחור גישות מתאימות למחקריהם ולפרקטיקה החינוכית שלהם.
מטרת המחקר ומתודולוגיה
המאמר נועד לספק סקירה מעמיקה של שתי המסורות המרכזיות במחקר החינוכי – המחקר הכמותי והמחקר האיכותני – תוך התמקדות בבסיסיהן הפילוסופיים, התיאורטיים והמתודולוגיים. הוא מבוסס על ניתוח ספרותי של מאמרים ומסמכים אקדמיים, שנבחנים באמצעות ניתוח תוכן דוקומנטרי. המטרה היא להנגיש לסטודנטים בהכשרת מורים את עקרונות היסוד של שתי הגישות ואת האופן שבו ניתן ליישמן בהוראה ובלמידה.
הבדל בין המסורות המחקריות
המחקר החינוכי נחלק לשני תחומים עיקריים – כמותי ואיכותני – ולעיתים גם לגישה משולבת. כל אחת מהגישות מושתתת על הנחות עולם שונות לגבי טבע המציאות והידע. המחקר הכמותי מתבסס על הנחה של מציאות אובייקטיבית אחת הניתנת למדידה, בעוד שהמחקר האיכותני רואה במציאות תופעה סובייקטיבית, תלויה בהקשר ובפרשנות אנושית. ההבחנה ביניהן אינה טכנית בלבד, אלא פילוסופית ומתודולוגית, והיא מעצבת את בחירת הכלים, עיצוב המחקר וניתוח הממצאים.
הגישה הכמותית למחקר
עקרונות כלליים
המחקר הכמותי מבקש להסביר תופעות באמצעות נתונים מספריים וניתוח סטטיסטי. הוא מתמקד במדידה אובייקטיבית, בניסוח השערות ובבדיקת יחסים בין משתנים. השיטה מתאפיינת באיסוף נתונים מתוקנן, המאפשר הכללה של הממצאים לאוכלוסייה רחבה. מטרתה לנסח חוקים כלליים שניתנים לשחזור ולחיזוי.
הבסיס הפילוסופי והאונטולוגי
הגישה הכמותית יונקת מהפוזיטיביזם, הגורס כי קיימת מציאות חיצונית, קבועה וניתנת למדידה ללא השפעה של תודעת החוקר. המציאות נחשבת לאובייקטיבית ובלתי תלויה במתבונן. ההנחה היא שניתן לגלות אמיתות אוניברסליות באמצעות תצפיות אמפיריות וכלים מדעיים.
הבסיס האפיסטמולוגי
הידע במחקר הכמותי נרכש מתוך יחסי נפרדות בין החוקר לנחקר. החוקר פועל מתוך אובייקטיביות מוחלטת, ומטרתו למדוד ולתאר את המציאות מבלי להשפיע עליה. גישה זו מחייבת מבנה מחקר קבוע מראש, שימוש בכלים סטנדרטיים ותוקף מדעי שניתן לאימות חוזר.
המתודולוגיה והכלים
המחקר הכמותי נשען על מתודולוגיות קבועות כמו ניסויים, סקרים, מחקרים מתאםיים או מחקרים חצי-ניסויים. הניסוי מאפשר לבדוק קשרי סיבה ותוצאה באמצעות שליטה במשתנים ובקבוצות השוואה, בעוד שסקרים נועדו לתאר תופעות באוכלוסיות גדולות או לבדוק עמדות. הכלים כוללים שאלונים, מבחנים, סולמות ליקרט ורשימות בדיקה. הנתונים נאספים ממדגמים גדולים כדי לאפשר הכללה סטטיסטית.
ניתוח הנתונים ואמינותם
הניתוח הכמותי מתבסס על סטטיסטיקה תיאורית והסקתית. אמינות המחקר נמדדת באמצעות מבחני מהימנות (כגון בדיקת יציבות, עקביות פנימית והסכמה בין שופטים) ותוקף (האם הכלי מודד את מה שהוא מתיימר למדוד). הדגש הוא על דיוק, שחזור ויכולת חיזוי. עם זאת, המחקר הכמותי מתקשה ללכוד את עומק החוויה האנושית ואת המשמעות האישית שמייחסים המשתתפים לתופעות.
הגישה האיכותנית למחקר
מאפיינים עיקריים
המחקר האיכותני עוסק בתיאור ובהבנת חוויות אנושיות דרך נתונים מילוליים ולא מספריים. הוא מתמקד במשמעות, בהקשר ובפרשנות, תוך שאיפה להבנת העולם מתוך נקודת מבטם של המשתתפים. גישה זו רואה במחקר תהליך גמיש, דינמי ובלתי מתוכנן מראש, המתפתח בהתאם לשדה ולנסיבות.
הבסיס הפילוסופי
המחקר האיכותני מבוסס על אינטרפרטיביזם ובנייה חברתית של מציאות. על פי גישה זו אין מציאות אחת מוחלטת, אלא ריבוי מציאויות הנבנות על ידי בני אדם בהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים. הידע נוצר מתוך אינטראקציה בין החוקר לנחקר, כאשר שניהם שותפים לתהליך הפרשני. כל הבנה נובעת מתפיסת העולם של המשתתף ומההקשרים שבהם הוא פועל.
האונטולוגיה והאפיסטמולוגיה
אונטולוגית, המחקר האיכותני רואה במציאות תופעה יחסית ותלוית הקשר. אפיסטמולוגית, הוא מושתת על סובייקטיביזם ועל תפיסה של ידע כתוצר של יחסים אנושיים ותקשורת. החוקר אינו צופה מרוחק אלא חלק פעיל בתהליך הבניית הידע. מכאן נובעת חשיבותה של רפלקטיביות ושל מודעות להטיות החוקר.
המתודולוגיות המרכזיות
בין המתודולוגיות האיכותניות המרכזיות נמנות הפנומנולוגיה, האתנוגרפיה, התיאוריה המעוגנת בשדה (grounded theory) והמחקר הנרטיבי. הפנומנולוגיה בוחנת את מהות החוויה האנושית, האתנוגרפיה מתמקדת בתרבות של קבוצה, התיאוריה המעוגנת בשדה מבקשת לגבש תיאוריה מתוך הנתונים עצמם, והמחקר הנרטיבי מתאר סיפורי חיים וחוויות אישיות. כל אחת מהן מבוססת על מעורבות ישירה של החוקר ועל תיעוד עשיר של נקודות מבט אנושיות.
שיטות האיסוף והניתוח
המחקר האיכותני נשען על דגימות קטנות, נבחרות באופן מכוון, מתוך רצון להעמיק בהבנת התופעה. הכלים כוללים ראיונות עומק, תצפיות, קבוצות מיקוד וניתוח מסמכים. החוקר שוהה בשדה זמן ממושך כדי להבין את ההקשר באופן הוליסטי. הנתונים עוברים ניתוח טקסטואלי ואינדוקטיבי, תוך זיהוי תמות, דפוסים ומשמעויות. אמינות המחקר נבדקת באמצעות טכניקות כמו טריאנגולציה, בדיקות חוזרות עם המשתתפים וביקורת חיצונית.
טיב המידע המופק
הנתונים האיכותניים משקפים קולות, רגשות וחוויות אישיות של המשתתפים. מטרתם אינה הכללה אלא העמקה בהבנת ההיגיון הפנימי של ההתנהגות האנושית. המחקר האיכותני מאפשר הבנה של ה"מדוע" מאחורי תופעות חינוכיות, כגון יחסי מורה-תלמיד, תפיסות למידה או תהליכי שינוי פדגוגי. הוא מספק תובנות עשירות ומורכבות, אך מוגבל ביכולת הכללה לאוכלוסיות רחבות.
השוואה וסינתזה בין הגישות
שתי הגישות – הכמותית והאיכותנית – שואפות לידע אמין על תופעות אנושיות, אך הן שונות ביסודותיהן הפילוסופיים ובאופני פעולתן. המחקר הכמותי שואף למדוד, לנבא ולהכליל; המחקר האיכותני שואף להבין, לפרש ולהעמיק. בעוד שהראשון נשען על אובייקטיביות ומדידה, השני מדגיש סובייקטיביות ומשמעות. יחד הן משלימות זו את זו ויכולות להשתלב בגישות מחקר משולבות (mixed methods), המשלבות עוצמות משני העולמות.
סיכום
הבנה מעמיקה של מסורות המחקר החינוכיות חיונית להכשרת מורים מודרניים. מורים צריכים לדעת כיצד ליישם כלים מחקריים כדי להבין בעיות הוראה ולמידה ולשפר את הפרקטיקה שלהם. היכרות עם ההנחות הפילוסופיות, המתודולוגיות והטכניקות של המחקר הכמותי והאיכותני מאפשרת למורים לבחור גישה מתאימה לכל מצב ולפרש את המציאות החינוכית באופן ביקורתי ורפלקטיבי. שילוב של ידע תיאורטי ויישומי כזה תורם להעצמת מקצוע ההוראה, להעמקת ההבנה של תהליכי למידה, ולפיתוח מדיניות חינוכית מבוססת ראיות.
