Silberstein Zvulun, S., & Maoz, I. (2025). The Identity Journey of North American Ultra-Orthodox Women after Aliyah. Contemporary Jewry, 45(3), 1-25.
תקציר
המאמר "מסע הזהות של נשים חרדיות מצפון אמריקה לאחר העלייה לישראל" מאת שיינה זבולון ואיפת מעוז, שהתפרסם בכתב העת Contemporary Jewry בשנת 2025, בוחן את ההתמודדות הייחודית של נשים חרדיות שעלו מצפון אמריקה לישראל. באמצעות ראיונות עומק איכותניים, החוקרות חקרו את תהליך גיבוש הזהות התרבותית, הדתית והחברתית של נשים אלו לאחר המעבר, תוך התמקדות בקונפליקטים הפנימיים, במוטיבציות לעלייה ובהשתלבותן בחברה הישראלית. המחקר מציע הצצה נדירה אל עולמן של נשים דתיות ממוצא מערבי, המנסות לגבש את זהותן בין שני עולמות – הצפון אמריקאי והישראלי, המסורתי והמודרני.
מבוא
המאמר נפתח ברקע תיאורטי על תופעת העלייה מצפון אמריקה לישראל, ובמיוחד של נשים חרדיות, תוך הדגשת הפערים התרבותיים והחברתיים שהן חוות. החוקרות מציינות כי אף שמספר העולים מצפון אמריקה גדל בשנים האחרונות, רבים מתקשים להסתגל לחיים בישראל בשל הבדלים בשפה, בתרבות ובאורח החיים. נשים, ובייחוד נשים חרדיות, ניצבות בפני אתגרים כפולים: מצד אחד עליהן לשמור על זהותן הדתית, ומצד שני להשתלב בסביבה חברתית וכלכלית שונה מאוד מזו שהכירו. המחקר נולד מתוך ניסיון אישי של החוקרת הראשית, שגם היא עברה תהליך דומה של עלייה והסתגלות.
סקירת ספרות
הגירה וזהות
החוקרות מציגות את מסגרת "תאוריית ההגירה והזהות" המסבירה כיצד מעבר למדינה חדשה מוביל לגיבוש זהות מרובדת ומורכבת. הגירה כרוכה בשינויים פסיכולוגיים וחברתיים, המתבטאים ביצירת זהויות מרובות ולעיתים אף סותרות. במצבים כאלה, הפרט נדרש להתמודד עם קונפליקט זהותי ולמצוא דרך לאזן בין עולמות שונים – תהליך שעלול לעורר מתחים אך גם צמיחה אישית.
עלייה מצפון אמריקה
ממצאי מחקרים קודמים מצביעים על כך שהמניעים המרכזיים לעלייה מצפון אמריקה הם אידיאולוגיים ולא כלכליים. רבים מהעולים מגיעים מתוך ציונות עמוקה ורצון לחיות "חיים יהודיים מלאים" בישראל, אך נתקלים בקשיי הסתגלות. מחקרים הראו כי רבים מהם שומרים על חיי קהילה אנגלו-סקסיים מבודדים, דבר שמקל על המעבר אך מגביל את השתלבותם בחברה הישראלית הכללית. בהקשר זה החוקרות מציינות את החשיבות של למידת השפה העברית ושל פתיחות תרבותית להצלחת תהליך הקליטה.
מגדר והגירה
הסקירה מתייחסת גם לממד המגדרי של ההגירה, ומדגישה כי נשים חוות את המעבר באופן שונה מגברים. בישראל, שבה הציפייה החברתית מניחה נישואים מוקדמים ואימהות, נשים עולות נדרשות להתמודד עם פערים במעמדן התעסוקתי והחברתי. מחקרים קודמים מצביעים על כך שנשים עולות מתקשות להשתלב בשוק העבודה, אך נוטות לפתח רשתות חברתיות מגובשות יותר מגברים, מה שתורם לתחושת השייכות שלהן.
נשים חרדיות והיחס למודרניות
המאמר מציג סקירה רחבה של החברה החרדית בישראל, המתוארת כחברה אנקלבית השואפת לשמר את זהותה הייחודית באמצעות הימנעות ממגע עם העולם החילוני. יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת פתיחות גוברת בקרב חלקים מסוימים באוכלוסייה החרדית, במיוחד בקרב נשים. רבות מהן נכנסות לשוק העבודה וללימודים אקדמיים, תופעה היוצרת שינויים מגדריים ותרבותיים עדינים. למרות זאת, תפקידי המגדר נותרו מובחנים: הגבר עוסק בלימוד תורה, והאישה נושאת בעיקר הנטל הכלכלי.
מתודולוגיה
המחקר מבוסס על גישה איכותנית מתוך פרדיגמה נטורליסטית, ונעשה באמצעות ראיונות עומק חצי-מובנים עם שבע נשים חרדיות שעלו מצפון אמריקה לישראל כיחידות, ללא משפחה. הנשים היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהן, ורואיינו באמצעות שיטת "כדור שלג" במהלך מגפת הקורונה. הראיונות נערכו בזום, נמשכו כשעה, ותומללו במלואם. הנתונים נותחו בגישת תאוריית השדה (Grounded Theory) תוך קידוד פתוח, צירי ובררני. מהראיונות עלו שישה נושאים מרכזיים המשקפים את התהליך שעברו המשתתפות.
ממצאים
העלייה כהחלטה רגשית ולא רציונלית
כל המשתתפות תיארו את החלטתן לעלות לישראל כהגשמת חלום רוחני ולא כמהלך תועלתני. הן חוו תחושת שליחות או שייכות עמוקה לעם ולארץ ישראל, אף שבמקרים רבים לא ביקרו בארץ קודם לכן. המעבר לא נבע מקשיים כלכליים או חברתיים אלא מתוך משיכה רגשית-דתית.
זהות כפולה: ישראלית-אמריקאית ודתית-חילונית
הנשים תיארו תחושת שייכות כפולה – מצד אחד לישראל ומצד שני לצפון אמריקה. רבות מהן חשות כי אינן שייכות במלואן לשום קבוצה: "בישראל אני האמריקאית, ובאמריקה אני הישראלית". מצב זה יצר קונפליקט זהותי אך גם גמישות תרבותית, שאפשרה להן לעבור בין עולמות ולבנות זהות היברידית חדשה.
עיצוב מחודש של זהות דתית
המעבר לישראל עורר תהליך של חיפוש עצמי ובחינה מחודשת של האמונה. רבות מן המשתתפות התרחקו במידת מה מהנורמות החרדיות הנוקשות שבהן גדלו, וגיבשו זהות דתית אישית, לעיתים פתוחה יותר. המרחק מהקהילה המקורית ומהפיקוח החברתי אפשר להן לבחון את אמונתן באופן עצמאי ולשלב ערכים חדשים של עצמאות והגשמה אישית.
תפקידי מגדר בחברה החרדית
הנשים התייחסו במפורש לחלוקת התפקידים המגדרית בחברה החרדית, שבה הגבר עוסק בלימוד תורה והאישה נושאת באחריות הכלכלית והמשפחתית. חלקן קיבלו זאת כמובן מאליו, אך אחרות ראו בעלייה הזדמנות לשינוי ולבחינה מחדש של התפקידים הללו. המעבר לישראל וההיחשפות למסגרות עבודה ולחברה מגוונת גרמו להן להרגיש שהן יכולות לבחור בעצמן את דרכן.
חיבור חלקי לעבר ולמסורת
למרות שרבות מהמשתתפות התרחקו מאורח החיים החרדי הנוקשה, הן ביטאו הערכה עמוקה לערכים שספגו בילדותן – חסד, יושר, הכנסת אורחים וקהילתיות. עבורן, ניתוק מהקהילה אינו ניתוק מהשורשים אלא עיבודם מחדש במסגרת חיים חדשה.
החברה החרדית בישראל כגורם מרחיק
אחת התובנות המרכזיות שעלו מהראיונות היא שהתפיסה של החברה החרדית בישראל כ"שמרנית יותר" גרמה לנשים אלו שלא להשתלב בה. רבות מהן חשו שהחברה החרדית המקומית נוקשה, פוליטית ומסוגרת יותר מזו שבארצות מוצאן. התחושות הללו דחפו אותן להשתלב בחברה הישראלית הרחבה יותר וליצור לעצמן זהות עצמאית ופתוחה.
דיון ומסקנות
החוקרות מסכמות כי העלייה של נשים חרדיות מצפון אמריקה היא תהליך זהותי עמוק הכולל מעבר מגבולות חברתיים, דתיים ותרבותיים. הנשים עוברות מסע של גילוי עצמי תוך מאבק מתמיד בין נאמנות למסורת לבין שאיפה לעצמאות. תהליך זה כרוך בקשיים של שפה, תעסוקה ובדידות, אך גם ביכולת לבנות קהילה חדשה ולהתפתח מבחינה אישית ורוחנית. המחקר מדגיש כי חוויות אלו עשויות להוביל לשינוי בתפקידי המגדר ובמעמדן של נשים חרדיות בישראל.
המאמר מסיים בקריאה להעמקת המחקר על אוכלוסייה זו, במיוחד בהשוואה בין גברים לנשים חרדים שעלו מצפון אמריקה, ובחינת אלה שחזרו למדינות מוצאם. כמו כן, החוקרות מציעות לגופים ממשלתיים לספק תמיכה רגישת-תרבות עבור נשים עולות ממוצא דתי, מתוך הבנה שהקליטה שלהן אינה רק כלכלית אלא גם זהותית ונפשית.
בסיכומו של דבר, המאמר מציע תרומה משמעותית להבנת מעמדן של נשים בחברה היהודית בישראל, ובייחוד של נשים חרדיות עולות, החוות את ישראל לא רק כמדינה אלא כמרחב להתחדשות אישית, רוחנית וחברתית.
חשיבות המאמר
המאמר בעל חשיבות רבה משום שהוא מאיר פן ייחודי ונדיר בחקר החברה הישראלית והיהודית – חווייתן של נשים חרדיות עולות מצפון אמריקה המתמודדות עם שינויי זהות, תרבות ומגדר לאחר הגעתן לישראל. באמצעות גישה איכותנית וראיונות עומק, המחקר חושף את המורכבות של תהליך ההגירה וההסתגלות מנקודת מבטן של נשים דתיות הנעות בין מסורת למודרנה, בין קהילה סגורה לבין חברה פתוחה ורב-תרבותית. מעבר לתרומתו התיאורטית להבנת יחסי הגומלין בין מגדר, דת והגירה, למאמר גם ערך יישומי – הוא מספק תובנות שיכולות לסייע למקבלי החלטות ולגופים ממשלתיים המטפלים בעולים חדשים לגבש מדיניות רגישת-תרבות שתענה על הצרכים הייחודיים של נשים עולות חרדיות. בהקשר הרחב יותר של לימודי נשים בחברה היהודית בארץ ישראל, המאמר תורם להבנת הדינמיקה של שינוי זהות נשית בתוך מסגרות חברתיות-דתיות שמרניות, ומציג כיצד נשים פועלות כסוכנות שינוי בחברה הישראלית. המאמר מתאים לכתיבת עבודה סמינריונית בקורס העוסק בנשים בחברה היהודית בארץ ישראל.