Drăgan, G. B., Arfi, W. B., Tiberius, V., Ammari, A., & Khvatova, T. (2025). Navigating the green wave: Understanding behavioral antecedents of sustainable cryptocurrency investment. Technological Forecasting and Social Change, 210, 123909.
שינוי תפיסתי בהשקעות במטבעות קריפטוגרפיים
ההשקעה במטבעות קריפטוגרפיים עברה בשנים האחרונות תמורה מהותית: ממוקד טכנולוגי וכלכלי בלבד למרחב שבו קיימת גם מודעות סביבתית גוברת. ככל שמתחדד הדיון הציבורי בנוגע לפליטות הפחמן הגבוהות הכרוכות בכרייה והפעלת רשתות בלוקצ'יין, מתפתחת במקביל תנועה של משקיעים המחפשים חלופות בנות-קיימא. ההבנה שהשקעות דיגיטליות עלולות לתרום למשבר האקלים עוררה עניין בזיהוי המניעים הפסיכולוגיים והחברתיים של מי שבוחר להשקיע דווקא במטבעות קריפטוגרפיים המתחייבים לפעול באופנים מקיימים. לפיכך, נחקרו הגורמים ההתנהגותיים המשפיעים על החלטות השקעה מסוג זה.
המסגרת התיאורטית: שילוב בין מודל ההתנהגות המתוכננת והבנייה מוסרית
כדי לפענח את המניעים להשקעה מקיימת במטבעות קריפטוגרפיים, בוצע שילוב בין שני מודלים תאורטיים מרכזיים: הראשון הוא מודל ההתנהגות המתוכננת (TPB), אשר גורס כי כוונת האדם לבצע פעולה מושפעת משלושה גורמים – גישה כלפי ההתנהגות, נורמות סובייקטיביות ושליטה תפיסתית בהתנהגות. השני הוא מודל הבנייה מוסרית (moral reasoning), המתייחס להשפעת המוסר האישי על שיקולים כלכליים. החיבור בין השניים מאפשר הבנה מעמיקה של ההשקעה כמעשה כלכלי-חברתי-ערכי ולא רק רציונלי. במקרה של השקעה במטבעות דיגיטליים מקיימים, כמו אלו שמשתמשים בפרוטוקולים חסכוניים באנרגיה או מפצים על טביעת הרגל הפחמנית שלהם, לא רק התשואה עומדת במוקד – אלא גם השאלה האם ההשקעה תואמת את הערכים הסביבתיים של האדם.
משתנים מרכזיים שמשפיעים על הכוונה להשקיע
מניתוח הנתונים עולה כי ארבעה גורמים עיקריים משפיעים באופן חיובי על כוונה להשקיע במטבעות קריפטוגרפיים בני-קיימא:
-
עמדה חיובית כלפי ההשקעה – מי שמאמין שהשקעה כזו היא מועילה, מוסרית או חדשנית מגלה נטייה חזקה יותר לבצע אותה בפועל.
-
נורמות סובייקטיביות – תחושת תמיכה מהסביבה, כמו משפחה, קולגות או קבוצות אינטרנטיות, מגבירה את הסיכוי שהמשקיע יבחר במטבעות ירוקים.
-
שליטה תפיסתית עצמית – התחושה שהשקעה במטבעות מקיימים אינה מורכבת או דורשת ידע טכנולוגי יוצא דופן מחזקת את הכוונה לפעול.
-
תחושת חובה מוסרית – ככל שהמשקיע תופס את ההשקעה כחובה מוסרית כלפי הסביבה והחברה, כך הוא נוטה יותר להעדיף מטבעות בעלי מאפיינים מקיימים.
המניעים הקוגניטיביים-מוסריים
נמצא כי ערכים סביבתיים פנימיים משפיעים באופן מהותי על התנהגות השקעתית. המשקיעים שזיהו קשר בין מעשיהם הפיננסיים להשפעה אקלימית, גילו מוטיבציה עמוקה לבחור במוצרים פיננסיים שאינם רק רווחיים אלא גם תואמים לעקרונות סביבתיים. באופן מיוחד, בלט הקשר בין מודעות סביבתית כללית לבין השקעות בפלטפורמות שמתחייבות לשקיפות אנרגטית, ניטור פחמני ואפילו תרומה ליוזמות ירוקות. תחושת "זהות מוסרית" – כלומר הנטייה לראות את עצמך כאדם שפועל על פי עקרונות אתיים – התבררה כמתווך קריטי בין עמדות סביבתיות לכוונות השקעה. המשקיעים חוו את הבחירה לא כצעד כלכלי בלבד אלא כמעשה המשקף את זהותם המוסרית. כמו כן, הרגשות של אחריות אישית – והפחד מהשפעה שלילית מצטברת – הניעו רבים לפעולה.
השפעת המאפיינים האישיים
גיל, השכלה ורמת ידע פיננסי נמצאו כמשתנים מתווכים בהתנהגות ההשקעתית. צעירים ובעלי ידע טכנולוגי נרחב נטו להיחשף יותר לשיח על קריפטו בר-קיימא ולהבין את ההבדלים בין פרוטוקולים צורכי אנרגיה כמו Proof-of-Work, לבין חלופות חסכוניות כגון Proof-of-Stake. בעלי השכלה אקדמית או מודעות סביבתית מוקדמת נטו יותר לשלב שיקולים סביבתיים בהחלטות פיננסיות. מצד שני, נמצא כי משקיעים שמונעים בעיקר מתשואות מהירות ופחות מהיבטים מוסריים, לא נטו לבחור במטבעות מקיימים. ההבדלים בין משקיעים ערכיים למשקיעים ספקולנטים החריפו ככל שהרווחיות של המטבעות המקיימים נתפשה כנמוכה יותר – כלומר כשהיה צורך לבחור בין ערכים לרווחים, לא כולם נטו לדרך הירוקה.
מסגרת הקשר והשפעה מצטברת
שיקולים מוסריים לא נוצרים בחלל ריק, אלא נבנים דרך חשיפה חוזרת למידע, שיח חברתי ולמידה. מדיה חברתית, אתרי השקעות ייעודיים, ותעמולה שיווקית של מטבעות דיגיטליים – כולם מייצרים "נוף מוסרי" שבתוכו נוצרת הכוונה. החשיפה לדימויים ירוקים, מחויבויות פומביות של פרויקטים, וסיפורים על נזק סביבתי, כל אלו תורמים לעיצוב תפיסות. כמו כן, ניכר כי תהליכי ההשוואה בין חלופות הם חלק בלתי נפרד מהתהליך – כלומר ההחלטה להשקיע במטבע בר-קיימא לא מתרחשת בבידוד אלא מתוך השוואה למטבעות אחרים הנתפשים כמזיקים יותר לסביבה. לכן, המטבעות הירוקים זקוקים לא רק ליתרון טכנולוגי אלא גם לנוכחות שיווקית ערכית ומתמשכת.
מדיניות, רגולציה והשלכות עתידיות
הקשר בין מוסר והשקעה אינו רק אישי אלא גם מערכתי. ככל שממשלות, רגולטורים ובורסות קריפטוגרפיות יציבו תקנים ברורים ומחייבים למדידת קיימות, כך יוכל הציבור לבסס החלטות על בסיס מידע מהימן. השקיפות, לדוגמה, בנוגע לצריכת האנרגיה של כל מטבע, תהפוך לסטנדרט שיאפשר השוואות מוסריות בין פרויקטים. נוסף לכך, יצירת מנגנונים של תגמול, כמו תמריצים להשקעה בירוק או מיסוי על מטבעות מזהמים, עשויים לעצב מחדש את שוק הקריפטו כולו. במצב כזה, הגורמים ההתנהגותיים יפעלו בסביבה רגולטורית תומכת שתהפוך את הבחירה הערכית לנגישה יותר גם עבור מי שמתקשה להתמיד בשיקולים מוסריים.
סיכום
ההבנה של הגורמים ההתנהגותיים להשקעה ברת-קיימא במטבעות קריפטוגרפיים חושפת את המורכבות שבין ערכים, תודעה סביבתית, זהות מוסרית ומנגנונים כלכליים. השחקן בשוק הקריפטו אינו רק אדם שמחפש תשואה, אלא גם אדם עם מערכת ערכים, תחושות של אחריות, והקשר חברתי ותרבותי שבתוכו נוצרת ההחלטה. הבחירה הירוקה, אם כן, אינה מקרית – אלא תוצאה של תהליכים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים הניתנים לכיוון, לעידוד ולעיצוב על ידי שחקנים מוסדיים וחברתיים גם יחד.