Holdsworth, C., & Brewis, G. (2014). Volunteering, choice and control: a case study of higher education student volunteering. Journal of Youth Studies, 17(2), 204-219.
תקציר
המאמר בוחן את השינויים שחלו בשיח ובמדיניות סביב התנדבות צעירים בבריטניה, וממקם את התנדבות הסטודנטים בלב מתחים בין בחירה חופשית לבין מנגנוני שליטה. המחברות טוענות כי התנדבות, שמהותה אמורה להיות רצונית, הופכת בהדרגה למוקד ציפייה מוסדית וחברתית, ומקבלת תפקיד מרכזי במדיניות רווחה, תעסוקה והשכלה גבוהה. באמצעות מחקר איכותני הכולל ראיונות עם בעלי עניין וסטודנטים, הן מראות כיצד התנדבות הופכת לכלי לייצור "אזרחות אחראית" וכיצד סטודנטים מתנגדים כשהם חשים שהתנדבותם מקבלת צביון של חובה.
מבוא
המחברות מצביעות על כך שהתנדבות הפכה מנושא שולי לשיח מרכזי בבריטניה, בין השאר בעקבות מדיניות ה"Big Society" והדגש על תרומת היחיד לקהילה. התנדבות מוצגת כנושאת פוטנציאל כפול: היא מפתחת כישורים ומקדמת תעסוקה, ובה בעת מכוונת לחיזוק קהילתיות. אולם עולה השאלה האם דחיפה ציבורית להתנדבות אינה פוגעת במהות ההתנדבות, שאמורה להיות בחירה אישית. בתוך כך, המאמר שואל מה קורה כאשר ציפייה להתנדבות הופכת לנורמה רחבה, ואיך זה משפיע על החוויה הוולונטרית עצמה.
הגדרות מחדש של התנדבות ומעורבות סטודנטים
לאורך מרבית המאה ה-20 התנדבות סטודנטים הייתה פעילות שולית יחסית, לעיתים יוזמה סטודנטיאלית בלתי־ממוסדת. בעשור האחרון, הלחץ הציבורי להגביר מעורבות אזרחית, לצד שינויים במבנה המדינה והרווחה, הביאו לגידול משמעותי בציפייה שהאקדמיה תעודד ותתמוך בהתנדבות. התפתחויות אלו מתיישבות עם מגמות ניאו־ליברליות של אחריות אישית, עידוד יוזמה פרטית וצמצום המדינה, אך יוצרות גם מתחים: אם כולם נדרשים להתנדב כדי לשפר את סיכוייהם בשוק העבודה, הרי שפוחתת הייחודיות של מעשה ההתנדבות וערכו היחסי יורד.
התנדבות, בחירה ושליטה בחברה
בהמשך המאמר מוצגת מסגרת תיאורטית הנשענת על תפיסת ה"Societies of Control" של דלז. לפי גישה זו, מוסדות אינם מפעילים עוד כוח באמצעות כפייה ישירה, אלא באמצעות עידוד מתמיד, מעקב, בניית נרטיבים ויצירת ציפיות. בהקשר של התנדבות סטודנטים, הלחץ להתנדב אינו מתבטא בחובה רשמית, אלא בהפיכת ההתנדבות לנתון מובנה של "הסטודנט האידיאלי" ולמרכיב חיוני בכרטיס הכניסה לשוק העבודה. כך מתגבשת מציאות שבה הבחירה בהתנדבות נראית חופשית, אך בפועל היא תוצר של מערכת לוחצת של מסרים מוסדיים וחברתיים. במצב זה, טוענות המחברות, יכולת הבחירה של הסטודנטים מצטמצמת, אף אם הצמצום מתרחש בעודם משוכנעים שהם בוחרים מתוך רצון אישי.
מתודולוגיה
המחקר נשען על שישה מחקרי מקרה באוניברסיטאות שונות באנגליה, הכוללים ראיונות עומק עם בעלי תפקידים, קבוצות מיקוד עם סטודנטים מתנדבים וסטודנטים שאינם מתנדבים, וניתוח איכותני של תפיסות, פרקטיקות, חסמים ומוטיבציות. הדגימה כללה מוסדות ותיקים לצד מוסדות חדשים, והתמקדה במגוון מודלים של תמיכה בהתנדבות: מרכזי תיווך, תכניות vinspired, יוזמות סטודנטיאליות ופעילות יזמית חברתית.
תמיכה מוסדית בהתנדבות סטודנטים
הראיונות עם מנהלים אקדמיים מצביעים על הסכמה רחבה כי האוניברסיטאות נדרשות היום לנהל ולהכווין התנדבות, ולא להותירה כאופציה לא־ממוסדת. הסיבות לכך קשורות לרפורמות במימון ההשכלה הגבוהה, לעלייה בשכר הלימוד ולדגש על תעסוקה. התנדבות הופכת ל"שותפה" של הלמידה הפורמלית במסגרת המושג "co-curricular". הטמעתה נעשית, בין היתר, באמצעות HEAR, מסמך רשמי שבו נרשמות גם פעילויות התנדבות שמאושרות על ידי האוניברסיטה. עם זאת, מנהלים מזהירים מהפיכת ההתנדבות לחובה, מחשש לפגיעה בקהילות השותפות וליצירת התנגדות בקרב הסטודנטים.
מעורבות הסטודנטים בהתנדבות
ממצאי המחקר מלמדים שסטודנטים רבים אמנם מתנדבים, אך אינם רואים בהתנדבות חלק מתוכנית מובנית. רבים טוענים כי נכנסו לפעילות "על הדרך" בעקבות הצעה, אירוע בקמפוס או הזמנה מחבר. בה בעת, לא מעט סטודנטים מתנגדים לשיח הממסדי שסביב ההתנדבות. ראוי לציין כי המחברות מביאות עדויות לכך שכפייה או דרישה להתנדב עלולות ליצור אפקט הפוך. בהתאם לכך, הן מצטטות סטודנטים המתארים את חוויותיהם בבית הספר, שבו התנדבות הוצגה כתנאי להתקדמות אקדמית. כפי שאחד המרואיינים תיאר זאת, ההתנדבות בתיכון הפכה ל"משימת סימון וי", וכתוצאה מכך רבים פיתחו אנטגוניזם כלפי רעיון ההתנדבות. נטען כי חלק מהתלמידים טוענים שכפייה על התלמידים לעזור לזולת כתנאי לקבלת תעודת בגרות גורמת לאנטגוניזם בקרב תלמידים, ובכך למעשה התכנית משיגה את המטרה ההפוכה שלה, וגורמת לחלק מן התלמידים לפתח עוינות בהקשר של תרומה והתנדבות אמיתית למען הקהילה.
סטודנטים לא מתנדבים ציינו בעיקר אדישות וחוסר עניין, ולא חסמים מבניים. חלקם הגדירו את הדחיפה להתנדבות כעוד עומס שנופל על כתפי הסטודנט, לצד עבודה, לימודים והיערכות לקריירה.
דיון
הדיון במאמר מראה כי ההתנדבות מצויה בנקודת מפנה: מצד אחד התרוממות רוח ציבורית ומוסדית המעודדת את ערכה, ומצד אחר סכנה להתמסחרות ולדחיקה של המשמעות האותנטית של עשייה קהילתית. האתגר המרכזי לאוניברסיטאות הוא לאפשר התנדבות מגוונת ופתוחה, שאינה חובה ואינה נתפסת ככלי לקידום אינטרסים בלבד, אלא כחוויה אישית ובעלת ערך. המחברות טוענות כי יש לאזן בין ההכרה בתרומת ההתנדבות לבין הצורך לשמר את אופייה הוולונטרי והסובייקטיבי. הן מדגישות כי במרחב שבו כל צעד של סטודנט מתועד ומדווח, הבחירה האמיתית הופכת מורכבת יותר. התנדבות עשויה להפוך מסמל של מחויבות חברתית לסמן תחרותי בשוק העבודה, וכתוצאה מכך להשיג תוצאות הפוכות מהמבוקש, כולל חשדנות, אדישות ואף התנגדות.
חשיבות המאמר
המאמר חשוב משום שהוא חושף באופן מעמיק את המתח המובנה בין הרצון לעודד מעורבות חברתית לבין הסיכונים הנובעים מהפיכתה לציפייה מוסדית או לכמעט חובה. בתוך מציאות שבה ההתנדבות מוצגת ככלי לפיתוח כישורים, להגברת תעסוקה ולבניית אזרחות טובה, המאמר מדגיש כיצד מנגנוני שליטה עדינים עלולים לערער את משמעות ההתנדבות ולפגוע באותנטיות שלה. באמצעות בחינה אמפירית של חוויות סטודנטים ומדיניות אוניברסיטאית, המחברות מראות שהתנדבות שנכפית או נתפסת כדרישה עלולה ליצור אנטגוניזם ולפגוע במוטיבציה לעשייה קהילתית אמיתית. בכך המאמר תורם תרומה משמעותית לדיון על השכלה גבוהה, מדיניות ציבורית וסוציולוגיה של נוער, ומציע פרספקטיבה ביקורתית הנחוצה להבנת האופן שבו מוסדות מעצבים התנהגות אזרחית וחברתית. המאמר מתאים לכתיבת עבודות אקדמיות על התנדבות.