השפעות הסביבתנות על הפריון בארצות הברית: מגמות משתנות וסיבתיות

Traylor, F., & Chae, Y. (2025). The effects of environmentalism on fertility in the United States: changing trends and causality. Population and Environment, 47(4), 35.‏

מבוא

במהלך העשורים האחרונים התרחבה המודעות הציבורית לסוגיות סביבתיות כמו שינוי האקלים וזיהום, והפכה לממד מרכזי בשינוי תרבותי וחברתי רחב. לצד עליית הסביבתנות, נרשמת ירידה עקבית בשיעורי הפריון בארצות הברית, כחלק ממה שמכונה "המעבר הדמוגרפי השני" – תהליך חברתי שבו ערכים פוסט-מטריאליסטיים דוחקים את מקומם של ערכים חומריים ומביאים לירידה בפריון. המחקר מנתח את הקשר בין רמת התמיכה הסביבתית של הפרטים לבין התנהגותם הפריונית ותפיסותיהם לגבי גודל משפחה אידאלי. הנתונים מבוססים על סקרי הפאנל של ה-General Social Survey לשנים 2006–2014 ו-2016–2020, והניתוח נעשה באמצעות מודלים בייסיאניים של השפעות מעורבות.

רקע תיאורטי: ערכים פוסט-מטריאליסטיים והמעבר הדמוגרפי השני

על פי תאוריית הערכים הפוסט-מטריאליסטיים של רונלד אינלהארט, במהלך התפתחות כלכלית מתרחשת תזוזה מערכים חומריים כמו ביטחון כלכלי ובריאות לערכים המדגישים מימוש עצמי ואיכות חיים. הסביבתנות נתפסת כאחד מביטוייה המרכזיים של המעבר הזה, שכן ההגנה על הסביבה מבטאת שאיפה לאיכות חיים ולא בהכרח לצמיחה חומרית. תזוזה זו מערערת את מעמד הילדים כערך חומרי, משום שבעבר נתפסו ילדים כנכס כלכלי או כצורת ביטוח לעת זקנה. עם ירידת החשיבות של תפקודים אלה, גוברת הנטייה לדחות או להפחית את הילודה, ולעיתים אף לוותר על ילדים לטובת הגשמה עצמית.

המעבר לערכים פוסט-מטריאליסטיים מתואם עם ירידה חדה בפריון בארצות הברית – משיעור של 3.7 ילדים לאישה בשנת 1960 ל-1.6 בלבד בשנת 2020. ירידה זו מייצגת את המעבר הדמוגרפי השני, תהליך המאפיין את רוב החברות המפותחות. גורמים מבניים כמו שוויון מגדרי, הרחבת ההשכלה הגבוהה והעלייה בניידות החברתית תרמו לכך, אך גם שינויי ערכים תרבותיים ובהם הסביבתנות ממלאים תפקיד חשוב.

מנגנונים מקשרים בין סביבתנות לפריון

שני מנגנונים מרכזיים מסבירים כיצד סביבתנות עשויה להשפיע על פריון. המנגנון הראשון הוא מנגנון ניאו-מלתוסיאני: החשש שהולדה של ילדים תגדיל את טביעת הרגל הפחמנית ותחריף את משבר האקלים. בקרב פעילים סביבתיים קיימת מגמה של "Birthstrike" – הימנעות מהבאת ילדים עד שיינקטו צעדים משמעותיים לטיפול במשבר האקלים. סקרים מראים כי רוב גדול בקרב פעילי אקלים צעירים מביעים דאגה עמוקה מההשפעה הסביבתית של הבאת ילדים לעולם.

המנגנון השני הוא דאגה לרווחת הילדים עצמם. גידול במספר הילדים נתפס כחשיפה של יותר פרטים לעולם מסוכן שבו ההתחממות הגלובלית, הזיהום ואסונות טבע מאיימים על עתידם. לכן, חלק מהאנשים מצמצמים את מספר הילדים מתוך תחושת אחריות כלפי הדורות הבאים.

השערות המחקר

בהתבסס על תשתית תאורטית זו גובשו שלוש השערות עיקריות:

1. ככל שרמת התמיכה הסביבתית גבוהה יותר, כך קטן מספר הילדים הנתפס כאידאלי למשפחה.

2. רמות תמיכה סביבתית גבוהות קשורות למספר ילדים ממשי נמוך יותר.

3. הקשר השלילי בין סביבתנות לפריון חזק יותר בקרב דורות צעירים מאשר בקרב דורות מבוגרים.

נתונים ושיטה

המחקר משתמש בנתוני הפאנל של ה-GSS, הכוללים משתתפים שנולדו בין העשורים 1910–1990. זהו מאגר ייחודי המאפשר ניתוח של מגמות בין-דוריות ובחינת סיבתיות. מדד הסביבתנות חושב לפי מידת התמיכה בהגדלת ההוצאה הממשלתית על הגנת הסביבה בהשוואה לתחומי תקציב אחרים. המדד הסטנדרטי נע בין 0.33 ל-3.

המודלים הסטטיסטיים משלבים ניתוח של גיל, תקופה וקוהורטה (Age-Period-Cohort). המשתנים התלויים הם מספר הילדים בפועל ותפיסת גודל המשפחה האידאלי. בניתוח נוסף נבדקה גם הסבירות ללידת ילד חדש בין גלי הסקר. נעשה שימוש במודלים ליניאריים ומעורבים בייסיאניים, כולל בקרה על משתנים דמוגרפיים, השכלה, מצב משפחתי, הכנסה, תעסוקה, זיקה פוליטית ואזור מגורים.

ממצאים עיקריים

בקרב כלל המדגם נמצא כי עלייה של סטיית תקן אחת במדד הסביבתנות קשורה בירידה של כ-3% במספר הילדים בפועל ובירידה של 2% במספר הילדים האידאלי. בקרב מי שנולדו ב-1960 עמד הפער על 3%, ואילו בקרב ילידי 1990 הגיע ל-6%. המשמעות היא שהקשר בין סביבתנות לפריון התחזק בדורות הצעירים. לעומת זאת, ההשפעה על תפיסת גודל המשפחה האידאלי נותרה קבועה בין הדורות.

כאשר הופרדו נשים וגברים, נמצא כי הקשר השלילי קיים בשני המינים אך חזק מעט יותר בקרב נשים. בקרב גברים, סביבתנות חזקה יותר לוותה גם באידאל משפחתי קטן יותר, ואילו בקרב נשים הקשר הזה היה חלש ולא מובהק סטטיסטית.

ניתוחי רגישות העלו כי הקשר השלילי בין סביבתנות לפריון ניכר במיוחד בקרב בעלי מעמד כלכלי גבוה. בקרב בני המעמדות הבינוני והנמוך נצפה קשר דומה אך חלש יותר. הדבר מצביע על כך שערכים פוסט-מטריאליסטיים, ובכללם סביבתנות, מאומצים יותר בקרב קבוצות מבוססות מבחינה כלכלית.

ניתוח סיבתי

הניתוח הסיבתי התמקד בנשים בגיל הפריון 18–45. נמצא כי נשים בעלות רמות סביבתנות גבוהות יותר נטו פחות ללדת ילד חדש במהלך אותה תקופת סקר (ירידה של 21% בסבירות ללידה), אך לא נמצאה השפעה של סביבתנות שנמדדה בגל קודם על לידת ילד בעתיד. כלומר, הסביבתנות משפיעה על התנהגות הפריון רק בטווח הקצר ואינה מנבאת לידות עתידיות.

ניתוחים משלימים ובדיקות יציבות

שלושה ניתוחים נוספים נועדו לוודא את תקפות הממצאים. ראשית, בחינת השפעת הסביבה לפי רמות הכנסה הראתה כי הקשר השלילי מתעצם ככל שהמעמד הכלכלי גבוה יותר. שנית, שימוש במדד חלופי של דאגה לשינוי האקלים לא הניב תוצאות מובהקות, ככל הנראה בשל חסר נתונים. לבסוף, ניתוח נוסף ללא נתוני 2016–2020 (שבהם שיעור הנשירה מהפאנל היה גבוה) אישר את הממצאים הכלליים, אם כי הפחת את עוצמת האפקט הבין-דורי.

דיון

הממצאים מצביעים על קשר שלילי עקבי בין סביבתנות לבין פריון, אך בעוצמה מתונה. הקשר התחזק בקרב הדור הצעיר ובמיוחד בקרב בעלי השכלה והכנסה גבוהות. על אף שההשפעה נראית קטנה מבחינה כמותית, היא מצביעה על תהליך תרבותי רחב שבו הסביבתנות נעשית חלק ממערכת הערכים הפוסט-מטריאליסטיים המעצבים את דפוסי החיים והמשפחה.

עם זאת, ההשפעה הסיבתית הישירה של סביבתנות על פריון נותרה מוגבלת. ייתכן שהכיוון הפוך – הולדת ילדים גורמת להפחתת הדגש על סוגיות סביבתיות עקב התמקדות בצורכי המשפחה והורות. אפשרות זו מרמזת על קיומם של שני מנגנונים מנוגדים: אצל חלק מהאנשים הסביבתנות מחלישה את הרצון להביא ילדים, ואצל אחרים ההורות מפחיתה את המחויבות הסביבתית.

פער ניכר נמצא בין מספר הילדים בפועל לבין המספר הנתפס כאידאלי, בעיקר בקרב הדורות הצעירים. בעוד ילידי שנות השישים מימשו כמעט במלואו את האידאל של שני ילדים, ילידי שנות השמונים והתשעים מביעים את אותה העדפה אך מביאים פחות ילדים. הפער מצביע על כך שהירידה בפריון אינה נובעת משינוי ברצון אלא ממגבלות כלכליות וחברתיות שמונעות את מימוש הרצון.

מסקנות

הירידה בפריון בארצות הברית בעשורים האחרונים קשורה גם לגידול בתמיכה הסביבתית ובערכים פוסט-מטריאליסטיים. אמנם ההשפעה הישירה של הסביבתנות קטנה, אך היא מצטרפת למכלול גורמים תרבותיים וחברתיים שהובילו לשינוי בתפיסת המשפחה ובתכנון הפריון. הדורות הצעירים, ובעיקר בעלי ההשכלה וההכנסה הגבוהות, מגלים נטייה ברורה לקשר בין אחריות סביבתית לבין החלטות פריון. עם זאת, מאחר שהסביבתנות אינה מנבאת התנהגות פריון עתידית, ייתכן שמדובר בתפיסת עולם דינמית המושפעת מהמעגל המשפחתי והחברתי המשתנה.

בסיכומו של דבר, הסביבתנות בארצות הברית מהווה אחד הסימנים הבולטים לשינוי ערכי רחב יותר שהביא לירידה בפריון, והיא משתלבת במסגרת התאורטית של המעבר הדמוגרפי השני. שינוי זה מדגים כיצד רעיונות תרבותיים מופשטים, כמו דאגה לסביבה, מסוגלים לעצב את ההחלטות האינטימיות ביותר של חיי האדם – ההחלטה אם וכמה ילדים להביא לעולם.