Song, Q., & Tan, C. Y. (2025). The association between family socioeconomic status and academic achievement: new estimates using three-level meta-analysis of PISA 2009–2018 data. Comparative Education, 1-20.
מבוא
המאמר עוסק בקשר שבין המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחה לבין הישגיהם האקדמיים של תלמידים, תוך שימוש במטא-אנליזה תלת-שלבית (IPD meta-analysis) על בסיס נתוני PISA שנאספו בין השנים 2009 ל-2018. הנחת הבסיס של החוקרים היא שהקשר בין SES (סטטוס סוציו-אקונומי) והישגים אקדמיים משקף אי-שוויון חינוכי רחב יותר. מטרת המחקר היא להסיר את ההטיות הקיימות במחקרים קודמים באמצעות שיטות אנליטיות מתקדמות ולהבין טוב יותר את התנודות והגורמים המשפיעים על הקשר הזה לאורך זמן ובמדינות שונות.
סקירת ספרות
למרות שמחקרים קודמים הצביעו על קשר ברור בין SES להישגים, ההיקף והעוצמה של הקשר היו שונים בין מחקר למחקר, בעיקר בשל מגבלות מתודולוגיות וגיאוגרפיות. מחקרים רבים התבססו על מדינות מפותחות בלבד או על פרסומים באנגלית. בנוסף, ניתוחים קודמים לא תמיד לקחו בחשבון משתנים מבניים כמו תכונות בית הספר, שיטות הוראה, או מדדים אזוריים של פיתוח. המאמר מציין כי גם אם SES משפיע, ייתכן שבתי הספר עצמם מעצימים או ממסכים את השפעתו.
תפקיד בתי הספר
לפי המאמר, בתי הספר יכולים לתרום להעמקת הפערים החינוכיים או לצמצומם. מצד אחד, תהליכים כמו מיון תלמידים, פערים במשאבים וחוסר נייטרליות של תהליכים פדגוגיים עלולים לשמר את אי-השוויון. מצד שני, בתי ספר איכותיים, ובפרט כאלה עם צוות הוראה חזק ומשאבים נאותים, עשויים לאזן את השפעות ה-SES ולשמש כמקדמי מוביליות חברתית. המאמר מדגיש שאין תמימות דעים מחקרית בשאלה זו, ולכן יש לבדוק אמפירית את השפעת בית הספר כחלק מהקשר הכולל בין SES להישגים.
השפעות בין-מדינתיות ושינויים לאורך זמן
החוקרים הדגישו כי מעבר להבדלים בין בתי ספר, גם רמת הפיתוח של המדינה (שנמדדה כאן לפי מדד הפיתוח האנושי HDI) עשויה להשפיע על עוצמת הקשר בין SES והישגים. במדינות מפותחות, לעיתים הקשר הזה מתמתן בזכות מדיניות שוויונית יותר או מערכות חינוך חזקות, אך במדינות מתפתחות הוא עשוי להיות חזק יותר. גם שינויים לאורך זמן – למשל תהליכים של הפרטה, רפורמות חינוכיות או השקעות ממשלתיות – משפיעים על עוצמת הקשר לאורך השנים.
שאלות המחקר
שתי שאלות עמדו במוקד המאמר:
- מהו הקשר בין המעמד הסוציו-אקונומי של המשפחה להישגים האקדמיים, לאחר בקרה על משתני רקע אישיים ומוסדיים?
- כיצד משתנה עוצמת הקשר הזה בין מדינות שונות ובמהלך הזמן?
מתודולוגיה
החוקרים ביצעו מטא-אנליזה על בסיס נתוני 1,691,436 תלמידים מ-34,594 בתי ספר מתוך ארבעה מחזורי PISA (2009, 2012, 2015, 2018). בניגוד למטא-אנליזות קונבנציונליות שמתבססות על פרסומים קיימים, כאן בוצעה אנליזה ישירה של נתוני המקור. בשלב הראשון בוצעו ניתוחים סטטיסטיים בתוך כל מדינה בעזרת מודלים היררכיים, בהם תלמידים מקוננים בתוך בתי ספר. בשלב השני, אפקטים אלו אוחדו ונבדקו בעזרת שיטת RVE (אומדן שונות חזק) בתצורת שלוש רמות, תוך התחשבות בתלות בין מדדים בתוך אותן מדינות לאורך השנים.
ממצאים מרכזיים
הממצאים הצביעו על מתאם מתון בין SES להישגים אקדמיים (r = 0.09), נתון נמוך מההערכות של מטא-אנליזות קודמות שלא שלטו על משתנים מתערבים. שונות משמעותית נמצאה בעוצמת הקשר בין מדינות, ואף בתוך מדינות בין השנים השונות. במדינות עם HDI גבוה הקשר נמצא חלש יותר, בעוד שבמדינות מתפתחות הקשר היה חזק יותר. כמו כן, נמצא כי עוצמת הקשר בין SES והישגים הלכה והתחזקה לאורך זמן, מה שמעיד על עלייה בהשפעת ה-SES על הישגים ככל שהשנים חולפות.
בקרה להטיית פרסום
החוקרים ביצעו בדיקות שונות להטיית בחירה ומצאו שלא הייתה השפעה מהותית לכך. הפער בין אומדן האפקט לאחר בקרה לאומדן המקורי היה זניח, מה שמצביע על כך שהתוצאות אינן מושפעות מהכללה סלקטיבית של נתונים.
מגבלות המחקר
החוקרים מדגישים שני מגבלות עיקריות. הראשונה היא פערים בייצוג מדינות עניות במחקרי PISA, שנובעים מהיעדר משאבים או התאמה נמוכה להקשר החינוכי המקומי. השנייה היא היעדר נתונים על כישורים קוגניטיביים מוקדמים של התלמידים, נתון שיכול להסביר חלק מההבדלים בהישגים בין תלמידים ממעמדות שונים.
השלכות תיאורטיות ומעשיות
המאמר קורא תיגר על תיאוריות סוציולוגיות שממקמות את SES כגורם מכריע בהישגים, ומדגיש כי הקשר קיים אך לא מוחלט. יש מרחב לפעול ברמת המדיניות, במיוחד בהשקעה באיכות בתי הספר, כדי לצמצם פערים. בנוסף, הוא קורא לשימוש במודלים מתקדמים שמבקרים על משתנים קונטקסטואליים ולהרחבת ההכללה למדינות לא מיוצגות.
מסקנה
המחקר מראה כי המעמד הסוציו-אקונומי משפיע על ההישגים אך לא במידה מוחלטת, ובאופן שמשתנה ממדינה למדינה ובהתאם להתפתחויות היסטוריות. בעוד שהשפעת SES ניכרת, היא אינה בלתי נמנעת ויש דרכים למתן אותה דרך מערכת החינוך והמדיניות הציבורית. מדובר בתרומה משמעותית לדיון באי-שוויון חינוכי ולביסוס מדיניות חינוכית צודקת ומבוססת ראיות.
חשיבותו של המאמר
המאמר מהווה תרומה מחקרית משמעותית להבנת הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין הישגים אקדמיים, בעיקר בזכות הגישה החדשנית בה נקטו החוקרים – שימוש במטא-אנליזה תלת-שלבית המבוססת על נתוני משתתפים מקוריים (IPD) מתוך מחקרי PISA. בשונה ממחקרים קודמים שהתבססו על פרסומים קיימים ונתונים מצומצמים גיאוגרפית, מאמר זה מצליח לצייר תמונה רחבה, מדויקת ומבוססת יותר של אי-שוויון חינוכי במגוון מדינות וברצף זמן. חשיבותו נובעת גם מהיכולת להצביע על מגמות משתנות לאורך זמן ועל הבדלים בין מדינות ברמות פיתוח שונות, תוך שליטה במשתנים מתערבים אישיים ומוסדיים. בכך, המאמר מספק בסיס אמפירי אמין לשיח תיאורטי ביקורתי ולגיבוש מדיניות חינוכית ממוקדת שמבקשת להתמודד עם שורשי הפערים ולא רק עם ביטוייהם. בשל עומקו, עדכניותו ומתודולוגיית המחקר המתקדמת שבו, המאמר מתאים במיוחד כבסיס לכתיבת עבודת סמינריון בחינוך.