Wicaksono, A., & Suryandari, D. (2021). The analysis of fraudulent financial reports through Fraud Hexagon on public mining companies. Accounting Analysis Journal, 10(3), 220-228.
לחץ כלכלי ויעדים פיננסיים
השגת יעדים פיננסיים היא מניע מרכזי לביצוע הונאות בדיווחים כספיים. חברות שואפות להציג רווחיות גבוהה כדי למשוך משקיעים, והדבר יוצר לחץ משמעותי על ההנהלה. יעד פיננסי מרכזי שנבחן הוא התשואה על הנכסים (ROA). ככל שהחברה מציבה יעדי ROA גבוהים יותר, כך עולה הסבירות שהנהלתה תנקוט בדרכי מרמה כדי לעמוד ביעדים אלה. הלחץ שמופעל על ההנהלה בהקשר זה מוביל אותה לפעול בדרכים בלתי נאותות ולהציג מצג שווא בנוגע לביצועי החברה. ממצאי המחקר מאשרים קשר חיובי מובהק בין היעדים הפיננסיים לרמת ההונאה בדיווחים הכספיים.
לחץ חיצוני ומינוף פיננסי
לחץ מצד גורמים חיצוניים, בעיקר מוסדות אשראי ומשקיעים, מהווה אף הוא מניע חשוב להונאה בדוחות כספיים. כאשר לחברה חוב משמעותי (מינוף גבוה), היא עלולה להתמודד עם סיכון אשראי גבוה שיגרום להנהלה לנסות להרשים את המלווים באמצעות הצגת מצב פיננסי חיובי מזויף. הלחץ הזה, שנמדד על ידי יחס החוב לנכסים (LEV), מגדיל את הנטייה של חברות לבצע הונאה, כדי להציג איתנות פיננסית מזויפת ולהבטיח זרימת אשראי מתמשכת. גם כאן נמצא קשר חיובי מובהק.
יציבות פיננסית
בשונה מההשערות, לא נמצא קשר מובהק בין יציבות פיננסית לבין ביצוע הונאה בדוחות הכספיים. יציבות פיננסית נבחנת על בסיס השינוי בנכסים בין תקופות (ACHANGE), ונראה כי חברות בעלות תנודתיות גבוהה אינן בהכרח נוקטות בהונאה כדי להסוות את מצבם. לעיתים דווקא חוסר יציבות דוחף את ההנהלה לשפר ביצועים ולא לעוות נתונים, מתוך מטרה לשקם את אמון המשקיעים ולא לפגוע בו עוד יותר.
אפקטיביות הפיקוח
נוכחות ועדת ביקורת או דירקטורים בלתי תלויים אמורה להוות גורם מרסן להונאות, אך ממצאי המחקר לא הצביעו על קשר מובהק בין פיקוח אפקטיבי לבין ירידה בשיעור ההונאות. ייתכן כי הפיקוח בפועל אינו אובייקטיבי או שאינו ממלא את תפקידו באופן ראוי, בעיקר כאשר יש השפעה ישירה של ההנהלה על גוף הפיקוח. תוצאה זו מצביעה על כך שנוכחות דירקטורים עצמאיים לבדה אינה מספיקה כדי למנוע הונאה, ללא תרבות ארגונית ונהלים מבצעיים מתאימים.
איכות המבקרים החיצוניים
במחקר לא נמצא קשר מובהק בין איכות רואי החשבון החיצוניים (בעיקר משרדים מקבוצת ה-BIG 4) לבין שיעור ההונאות בדוחות. תוצאה זו מנוגדת להנחה הרווחת כי חברות המבוקרות על ידי גופים בעלי מוניטין גבוה צפויות להימנע מהונאה. ההסבר האפשרי לכך הוא שכל רואה חשבון מחויב לעמוד באותם תקנים אתיים ומקצועיים, וכי עצם השתייכות למשרד יוקרתי אינה מבטיחה איתור יעיל של עיוותים.
החלפת רואה חשבון
גם החלפה תכופה של רואה החשבון לא נמצאה כקשורה באופן מובהק להונאה בדוחות. ייתכן כי החלפות כאלה נובעות ממניעים טכניים או רגולטוריים, כמו הגבלת זמן כהונה של רואה חשבון לפי חוק. במקרה כזה, עצם ההחלפה אינה אינדיקציה לכוונה להסתיר מידע או לבצע הונאה.
השכלת המנכ"ל
רמת ההשכלה של המנכ"ל, שנמדדה לפי קיום תואר שני ומעלה, לא נמצאה כמשפיעה על שיעור ההונאות. ממצא זה שומט את ההנחה לפיה ככל שהמנכ"ל משכיל יותר כך גם גדלים סיכוייו לבצע הונאה עקב הבנה עמוקה יותר של הדוחות ואפשרויות מניפולציה. למעשה, רמת ההשכלה הגבוהה עשויה דווקא לתרום לניהול תקין וזהיר יותר.
ריכוזיות בתפקידי הנהלה
כאשר מנכ"ל ממלא יותר מתפקיד אחד בחברה (dual role), עולה החשש מפני ניצול מעמדו למטרות אישיות. עם זאת, לא נמצא במחקר קשר מובהק בין ריכוזיות זו לבין שיעור ההונאות. ייתכן כי גם במצבים כאלה קיימים מנגנוני פיקוח אחרים, כמו דירקטוריון פעיל או ועדת ביקורת, שמרסנים את יכולת ההונאה.
בעלות ממשלתית
השתייכות החברה למגזר הציבורי (חברות ממשלתיות) לא נמצאה כקשורה לביצוע הונאות. העובדה שחברות אלו מחויבות לפרסום דוחות לציבור ומפוקחות על ידי גופים חיצוניים מביאה להפחתת הסיכון להונאה. ניהול הנתון תחת תקנות מחמירות והימצאות ועדות ביקורת מחזקת את ההנחות כי הגורם הממשלתי מהווה בלם אפקטיבי במניעת עיוותים.
קשרים פוליטיים
נוכחות אנשי ציבור או פוליטיקאים בתפקידי מפתח בדירקטוריון או בקרב המשקיעים אינה נמצאה כמשפיעה על רמת ההונאה. למרות ההנחות שקשרים פוליטיים מסייעים בהשגת אשראי ויוצרים לחצים לבצע הונאות כדי להצדיק את התמיכה הפוליטית, נראה כי בפועל הם משמשים בעיקר כאמצעי להרחבת הגישה למשאבים ולשוק, ולא בהכרח ככלי להונאה חשבונאית.
מסקנות
שני הגורמים היחידים שנמצאו בעלי השפעה מובהקת על הונאה בדוחות כספיים הם לחץ חיצוני ויעדים פיננסיים. כל שאר הרכיבים שנבחנו בהתאם למודל משושה ההונאה לא נמצאו כמובהקים סטטיסטית במדגם של חברות הכרייה שנבדקו. הממצא מחזק את ההנחה המרכזית שמנהלים נמצאים תחת לחץ להציג תוצאות חיוביות כדי לשמר את מוניטין החברה ולמשוך משקיעים, ולעיתים קרובות לחץ זה גובר על שיקולי אתיקה מקצועית. יחד עם זאת, השונות הנמוכה שנמצאה במודל מצביעה על כך שישנם גורמים נוספים שלא נבחנו ושעשויים להסביר את התופעה בצורה טובה יותר, כגון בעלות מוסדית, חילופי הנהלה או ניסיון בינלאומי של הדירקטוריון.
