Tigre, F. B., Henriques, P. L., & Curado, C. (2025). The digital leadership emerging construct: a multi-method approach. Management Review Quarterly, 75(1), 789-836.
מבוא
המאמר עוסק בהתפתחותו של מושג "המנהיגות הדיגיטלית" ובמיפוי היכולות המרכזיות הנדרשות ממנהיגים בעולם העסקי הדיגיטלי של המאה ה־21. החוקרים מציגים מחקר רב-שיטתי הכולל סקירת ספרות שיטתית של 21 שנות מחקר (2000–2020) ויישום של מחקר Delphi בארבעה סבבים בהשתתפות 24 מומחים משש מדינות בשלושה יבשות. המטרה המרכזית של המחקר היא לזהות את הכישורים, היכולות והתכונות שמנהיגים זקוקים להם כדי להצליח בסביבה הדיגיטלית המשתנה במהירות. המאמר מדגיש את המעבר ממושג ה־E-leadership, שהתמקד בהובלה דרך טכנולוגיות תקשורת אלקטרוניות, למושג רחב יותר של מנהיגות דיגיטלית, המתייחסת לאופן החשיבה וההתנהגות של מנהיגים בעידן של מורכבות, שינוי וחדשנות.
רקע תיאורטי: ממנהיגות אלקטרונית למנהיגות דיגיטלית
החוקרים מציינים כי הופעת טכנולוגיות המידע בסוף שנות התשעים – כמו האינטרנט, הדוא"ל והשיחות בווידאו – יצרה צורך בסוג חדש של הנהגה שנקראה "מנהיגות אלקטרונית". תחילה, המונח תיאר מנהיגים המשתמשים בטכנולוגיה כדי להשפיע, לתקשר ולכוון עובדים מרחוק. עם השנים התפתח המושג למנהיגות דיגיטלית, הכוללת לא רק שימוש בטכנולוגיות תקשורת אלא גם הבנה עמוקה של שינוי ארגוני, קבלת החלטות מבוססת נתונים וניהול אסטרטגי בעולם מקושר.
המאמר מסביר כי החל משנת 2014 גבר העניין האקדמי והמעשי בנושא "טרנספורמציה דיגיטלית", כלומר שינוי מערכתי בארגונים באמצעות טכנולוגיות מידע, בינה מלאכותית, רובוטיקה, ביג דאטה, מדיה חברתית ועוד. תהליכים אלו, בשילוב מהפכת Industry 4.0 והאצת השינויים בתקופת הקורונה, מחייבים מנהיגים לפתח יכולות חדשות של ניהול, גמישות וחשיבה אסטרטגית. המנהיג הדיגיטלי מתואר כמי שמוביל שינוי, מנצל הזדמנויות דיגיטליות, מבין טכנולוגיות ומצליח לייצר חזון בהיר ואסטרטגיה ארגונית המותאמת לעידן החדש.
סקירת הספרות השיטתית
החוקרים ערכו סקירה מקיפה של מאמרים שפורסמו בין השנים 2000 ל־2020 במסדי הנתונים Scopus ו־Web of Science. הם התמקדו במונחים כמו "e-leadership", "virtual leadership", "digital leadership" ו־"leading online communities" ובתחומי דעת של ניהול, מדעי החברה ופסיכולוגיה. לאחר סינון לפי קריטריונים של רלוונטיות, שפה ואיכות פרסום, נותרו 79 מאמרים שנכללו בניתוח.
תהליך הקידוד והניתוח בוצע בשיטה האינדוקטיבית על פי גישת Gioia ועמיתיו, אשר מבחינה בין רמות של קונספטים: מונחים ממעלה ראשונה, תמות ממעלה שנייה וממדים מצטברים. דרך ניתוח זה זוהו ארבעה ממדים עיקריים של כישורי מנהיגות דיגיטלית: מיקוד אסטרטגי, אוריינטציה לביצוע, מאפיינים אישיים ואוריינטציה בין-אישית. בתוך כל ממד נמצאו עשרות תמות משנה כמו חזון, חדשנות, גמישות, למידה מתמדת, תקשורת אפקטיבית, העצמת עובדים, ניהול זמן ועוד. ניתוח זה הניח את הבסיס למחקר השלב השני – מחקר הדלפי.
מחקר ה-Delphi
החלק השני במחקר כלל ארבעה סבבי Delphi שבהם השתתפו 24 מומחים מנוסים בתחומי מנהיגות דיגיטלית. השיטה אפשרה השוואה בין התובנות שעלו מהספרות לבין הידע המעשי של מומחים מכל העולם. בסבב הראשון נערכו ראיונות פתוחים שנועדו לאסוף תפיסות עדכניות לגבי היכולות החשובות ביותר של מנהיגים בעידן הדיגיטלי.
בסבבים הבאים נעשה שימוש בשאלונים מקוונים (באמצעות מערכת Qualtrics), שכללו רשימות ארוכות של יכולות ותכונות שעל המומחים להעריך לפי חשיבותן. החוקרים קבעו קריטריוני סף להסכמה (60% ומעלה) וליציבות (שונות נמוכה מ־15%) בין הסבבים. בתהליך הדרגתי זה צומצם מספר הפריטים עד שנקבעה רשימה מוסכמת של יכולות ליבה. מתוך 24 המשתתפים הראשוניים, 16 השלימו את כל ארבעת הסבבים – שיעור השתתפות תקין למחקר מסוג זה.
ממצאים עיקריים
הממצאים הצביעו על כך שמנהיגות דיגיטלית מורכבת מארבעה ממדים עיקריים, שכל אחד מהם כולל קבוצת יכולות:
-
ממד בין-אישי (Interpersonal oriented): כולל תקשורת יעילה, בניית אמון, טיפוח מערכות יחסים ורשתות, העצמת עובדים, עידוד גיוון קוגניטיבי, ליווי מקצועי (coaching) ויצירת תחושת ביטחון פסיכולוגי בקרב הצוות.
-
ממד של מאפיינים אישיים (Personal attribute): כולל גמישות ויכולת הסתגלות, למידה מתמדת, גישה חיובית, יוזמה, אוטונומיה, אמפתיה ואתיקה. מנהיגים דיגיטליים נדרשים לווסת את רגשותיהם, לשמור על יושרה ולגלות עניין תמידי בלמידה וצמיחה.
-
ממד אסטרטגי (Strategic focus): כולל יכולת ראייה קדימה והובלת שינוי, נטילת סיכונים מחושבת, עידוד חדשנות, ניהול גיוון, שיתוף ידע, מתן חזון וכיוון, זריזות ארגונית וזיהוי ושימור כישרונות. ממד זה מתייחס לחשיבה ארוכת טווח ולהתאמת הארגון לשינויים חיצוניים.
-
ממד ביצועי (Delivery related): כולל חשיבה אנליטית, שליטה טכנולוגית ודיגיטלית, ניהול ביצועי צוות, שיתוף פעולה, ניהול זמן, כישורי עסקים וחתירה לתוצאות. ממד זה מבטא את היכולת ליישם אסטרטגיות בפועל ולהוביל את הצוות להישגים מדידים.
החוקרים הציגו מודל קונספטואלי המאחד את כל הממדים הללו תחת המטרייה של "מנהיגות דיגיטלית". המודל מראה כיצד היכולות השונות משתלבות לכדי תפיסה הוליסטית של מנהיגות המתאימה לעידן הטכנולוגי.
דיון ומסקנות
בדיון מתייחסים החוקרים לשאלה מה מבדיל את המנהיגות הדיגיטלית ממנהיגות מסורתית. הם מסבירים כי רבות מהיכולות הבסיסיות נשארו רלוונטיות – כמו תקשורת, חזון ומוסריות – אך הדרישות החדשות של הסביבה הדיגיטלית מוסיפות נדבכים נוספים כגון גמישות מחשבתית, שימוש מושכל בטכנולוגיה, יכולת למידה עצמית מהירה ויכולת ליצור תרבות ארגונית המעודדת חדשנות ואמון.
המנהיג הדיגיטלי צריך להתמודד עם פרדוקסים חדשים: להעניק לעובדים אוטונומיה אך לא לאבד קשר, לשמור על עקביות אך להיות פתוח לשינוי, ולשלב בין יעילות תפעולית ליצירתיות וחדשנות. בנוסף, מנהיגים דיגיטליים נדרשים לנהל רשתות חברתיות מורכבות וליצור קשרים עם גורמים חיצוניים לארגון כדי לבנות "הון חברתי" רחב.
המחקר מדגיש כי ההבדל המהותי בין e-leadership למנהיגות דיגיטלית הוא בכך שהראשונה עסקה בעיקר בתקשורת מתווכת טכנולוגיה, ואילו השנייה היא תפיסת עולם שלמה – צורת חשיבה והתנהגות המתאימה למציאות דינמית, גלובלית ומבוססת נתונים. בנוסף, נמצא כי היבטים כמו בטיחות פסיכולוגית, אמפתיה וגיוון קוגניטיבי קיבלו משקל רב יותר בקרב המומחים מאשר בספרות הקודמת, מה שמעיד על שינוי הדגש ממנהיגות היררכית למנהיגות משתפת ומכילה.
סיכום
המאמר מספק תרומה משמעותית להבנת מנהיגות בעידן הדיגיטלי ומציע מסגרת תאורטית חדשה הכוללת ארבעה ממדים מרכזיים וסט נרחב של יכולות הנדרשות למנהיגים בני זמננו. החוקרים מדגישים כי מנהיגות דיגיטלית אינה רק מיומנות טכנולוגית, אלא גישה אנושית, ערכית ואסטרטגית לניהול שינוי וחדשנות. היא דורשת שילוב בין ידע טכנולוגי לבין אינטליגנציה רגשית, בין חזון רחב לבין יכולת ביצוע, ובין גמישות מחשבתית לבין יושרה מוסרית. מנהיגים שידעו לפתח כישורים אלה יוכלו להוביל את ארגוניהם להצלחה בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית מתמדת. המאמר מתאים לכתיבת סמינריון על מנהיגות.