Vinjolli, F., Nastasi, E., Ghanim, S., Malara, A., Nurja, I., Cozza, P., & Laganà, G. (2025). Prevalence of Malocclusions and Oral habits in a preschool Albanian children population: A cross-sectional study. Dental Research and Oral Health, 8, 65-74.
מבוא
מלקולוזיה, כלומר אי־סדירות ביחסי השיניים והלסתות, מהווה הפרעה של המערך הקרניו-פציאלי אשר פוגעת בהתפתחות התקינה של הפנים ובתפקוד הלעיסה. שכיחותה הגבוהה בילדים צעירים הופכת אותה לנושא בעל חשיבות ברפואת שיניים לילדים. כדי לפתח מדיניות בריאות ציבור מתאימה, יש צורך בנתונים אפידמיולוגיים עדכניים בנוגע לשכיחות מלקולוזיות והרגלים אוראליים מזיקים כמו שימוש במוצץ, מציצת אצבע ונשימה דרך הפה. מחקרים הראו כי הרגלים אלו, בעיקר כשהם נמשכים מעבר לגיל 3, עלולים להוביל לבעיות כמו סגר פתוח קדמי או סגר צולב אחורי.
באופן מפתיע, באלבניה לא נערכו עד כה סקרים לאומיים שבחנו את שכיחות מלקולוזיות או הרגלים אוראליים בקרב ילדים בגיל הרך. מטרת מחקר זה היא לגשר על הפער ולבחון לראשונה את שכיחות התופעה באוכלוסייה זו, לצד זיהוי הקשרים בין מלקולוזיות להרגלים אוראליים.
שיטות מחקר
המחקר בוצע כעבודת חתך אפידמיולוגית בקרב 1,213 ילדים בגילאי 3 עד 6 שנבחרו באופן מדורג מאזורים עירוניים שונים ברחבי אלבניה, כולל הבירה טירנה. מדגם זה גובש בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. הקריטריונים להכללה במחקר כללו היעדר טיפולים אורתודונטיים קודמים, היעדר תסמונות או עיוותים קרניו-פציאליים, ושיניים נשירות שלמות כולל ניבים וטוחנות שניות.
כל הילדים עברו בדיקה קלינית על ידי שלושה בודקים מומחים אשר עברו הכשרה מוקדמת לאבחון אורתודונטי מותאם לילדים. הבדיקה כללה ניתוח יחסי שיניים בלסתות השונות במישורים אנכי, אופקי ורוחבי, ונעשה רישום של הרגלים אוראליים באמצעות שאלון שניתן להורים. הבדיקות בוצעו בגני הילדים בשעות היום, ללא שימוש בדימות רנטגן.
תוצאות
מלקולוזיה נמצאה אצל 52% מהנבדקים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין המינים, אך נצפו הבדלים בין קבוצות הגיל. מלקולוזיות מסוג סגר פתוח, עומק סגר מוגבר, ושיניים עם סטייה קו אמצע היו הנפוצים ביותר. בקרב הסגר הסגיטלי, כ-19.1% מהילדים סווגו כ-Class II (סגר אחורי של הניבים) ו-19% הציגו סגר דיסטלי של הטוחנות. לעומת זאת, סגר תקין (Class I) נצפה בכ-77% מהמקרים.
במישור האנכי, סגר עמוק (Deep Bite) נמצא אצל 21.4% מהנבדקים, וסגר פתוח קדמי אצל 4.6%. הסגר הפתוח הופיע בתדירות גבוהה יותר בקרב ילדים עם נשימה דרך הפה. בחתך הרוחבי, 9.5% הציגו סטייה בקו האמצע ו-2.2% סבלו מסגר צולב חד-צדדי. צפיפות שיניים נראתה ב-6.4% מהמקרים, אך רוב הילדים (91.4%) הציגו רווחים פיזיולוגיים תקינים.
באשר להרגלים אוראליים, כ־543 הורים השיבו על שאלון שבחן הרגלים כמו שימוש במוצץ, מציצת אצבע, נשימה אוראלית וחריקת שיניים. השימוש במוצץ נמצא כהרגל הנפוץ ביותר (47.8%), ואחריו חריקת שיניים (31.8%) ונשימה אוראלית (16.4%). מציצת אצבע נראתה אצל 8.2% מהילדים, בעיקר לפני גיל שלוש.
קיימת התאמה מובהקת סטטיסטית בין נשימה אוראלית לבין סגר פתוח קדמי. לעומת זאת, לא נמצאו התאמות מובהקות בין שאר ההרגלים לבין סוגי הסגר השונים.
דיון
המחקר מדגיש לראשונה את שכיחותן הגבוהה של מלקולוזיות בקרב ילדים בגיל הרך באלבניה. תוצאותיו משקפות נתונים דומים שנמצאו במדינות כמו סין, שוודיה ופורטוגל. עם זאת, השוואה למחקרים קודמים שנערכו באלבניה בקרב ילדים גדולים יותר (7–15) מצביעים על מגמת החמרה של מלקולוזיה עם העלייה בגיל, דבר המדגיש את חשיבות ההתערבות המוקדמת.
הממצא המרכזי הוא ריבוי מקרים של סגר עמוק, סגר Class II, והגדלת מרחק חיתוך (Overjet). על אף שסגר עמוק בגיל הרך עלול לחלוף באופן טבעי עם התפתחות הלסת, סגר אחורי והגדלת מרחק חיתוך נוטים להתמיד ולהחמיר ולכן מחייבים מעקב וטיפול מוקדם. כמו כן, נמצא כי סגר צולב חד-צדדי מלווה לעיתים בסטייה תפקודית של הלסת התחתונה אשר עלולה להוביל לאסימטריה פנים מתקדמת.
בנוגע להרגלים האוראליים, המחקר מדגיש את חשיבות הגבלת משך השימוש במוצץ למצבים סבירים מבחינה התפתחותית. לפי הספרות, הרגלים כמו מציצת אצבע או שימוש ממושך במוצץ לאחר גיל שלוש מגדילים משמעותית את הסיכון למלקולוזיות, בפרט סגר פתוח או סגר צולב. עם זאת, במחקר הנוכחי נצפתה שכיחות נמוכה של הרגלים אלה לאחר גיל שלוש, עובדה שייתכן שמסבירה את היעדר הקשרים הסטטיסטיים עם שיבושי סגר אחרים. חריקת שיניים נמצאה כשכיחה בקרב ילדים בגיל הרך, לעיתים כהתנהגות פיזיולוגית המלווה בהתפתחות שרירי הלעיסה והסתגלות הסגר.
מסקנות
בהתבסס על ממצאי מחקר חתך זה שנערך בקרב אוכלוסיית ילדים בגיל הרך באלבניה, עולה הצורך הדחוף בשיפור תוכניות בריאות הציבור שממוקדות במניעה וסינון מוקדם של בעיות אורתודונטיות, כחלק בלתי נפרד מהמערך הרחב של טיפולי שיניים באלבניה. ממצאים כגון שכיחות גבוהה של סגר עמוק, הגדלת מרחק חיתוך וסגר מסוג Class II מדגישים את החשיבות בביצוע הערכות אורתודונטיות מוקדמות וגיבוש אסטרטגיות ממוקדות להפחתת התפתחות המלקולוזיות. כמו כן, הקשר שנמצא בין הופעת סגר פתוח לבין נשימה דרך הפה מדגיש את הצורך להתחיל הערכה קלינית כבר בגיל שלוש, על מנת למנוע מלקולוזיות חמורות יותר בעתיד. יש לשלב אמצעים מניעתיים אשר יטפלו בהרגלים אוראליים מזיקים במסגרת רפואת שיניים לילדים, במטרה לתמוך בהתפתחות קרניו-פציאלית תקינה. מומלץ לקיים מחקרים אורכיים נוספים כדי להעמיק בהבנת התקדמות המלקולוזיות לאורך זמן ולבחון את היעילות של התערבויות מוקדמות.