Goldshtein, I., Sadaka, Y., Amit, G., Kasir, N., Bourgeron, T., Warrier, V., … & Zimmerman, D. R. (2025). Breastfeeding duration and child development. JAMA network open, 8(3), e251540-e251540.
מבוא
הנקה ממלאת תפקיד מרכזי בתזונת תינוקות ובבריאותם, והארגונים הבינלאומיים ממליצים על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים והמשך הנקה עד גיל שנתיים לפחות. מחקרים קודמים הציעו קשר חיובי בין הנקה והתפתחות קוגניטיבית, אך חלקם לא שלטו בצורה מספקת על משתנים מתערבים כגון מצב סוציואקונומי והשכלת האם. בנוסף, מרבית המחקרים התייחסו להנקה כקטגוריה בינארית, ולא בחנו את משך ההנקה או מידת הבלעדיות שלה.
מול מגבלות אלו, המחקר הנוכחי ביקש להעריך באופן מדויק את הקשר בין משך ההנקה לבין עיכובים התפתחותיים או אבחנות נוירו־התפתחותיות בילדים, תוך שימוש בבסיסי נתונים לאומיים בישראל המאפשרים שליטה הדוקה על משתנים מתערבים.
שיטות
זהו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתוני ביקורים שגרתיים בתחנות טיפת חלב בישראל בשנים 2014–2020, בשילוב עם נתוני ביטוח לאומי הנוגעים להענקות נכות עקב ליקויים התפתחותיים. אוכלוסיית המחקר כללה למעלה מ־570,000 ילדים שנולדו לאחר שבוע 35 להריון, היו ללא תחלואה קשה, ועברו לפחות ביקור מעקב אחד בגיל שנתיים עד שלוש. מדדי החשיפה היו משך ההנקה ובלעדיותה. תוצאים ראשיים כללו עיכוב בהשגת אבני דרך התפתחותיות ואבחנות של מצבים נוירו־התפתחותיים.
לניתוח הנתונים נעשה שימוש בשלוש גישות אנליטיות: רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים, התאמה לפי משתנים מתערבים והשוואה בין אחים עם חשיפה שונה להנקה.
תיאור האוכלוסייה
בקרב כ־570,000 הילדים שנכללו במחקר, כ־52% הונקו למשך שישה חודשים לפחות, וכ־22% הונקו באופן בלעדי לתקופה זו. נמצא כי אמהות שילדיהן זכו להנקה ממושכת נטו להיות נשואות, עם השכלה גבוהה יותר, וללא סימנים לדיכאון לאחר לידה או סיכון ביוסוציאלי. כ־6.5% מהילדים הראו עיכוב בהתפתחות וכ־2.5% אובחנו עם מצב נוירו־התפתחותי המזכה בתמיכת ביטוח לאומי.
ממצאים עיקריים
הניתוחים הסטטיסטיים הראו קשר מובהק בין הנקה ממושכת לבין סיכוי נמוך יותר לעיכובים התפתחותיים. בקרב ילדים שהונקו בלעדית לפחות שישה חודשים, נרשמה ירידה של 27% בסיכוי לעיכוב באבני דרך לעומת אלו שלא הונקו כלל או הונקו פחות. גם הנקה לא בלעדית לפרק זמן זה נקשרה לירידה של כ־14% בסיכון לעיכוב.
ההשפעה של ההנקה נצפתה בעיקר בעיכובים בתחום השפה והחברה, ופחות באבני דרך מוטוריות. ניתוח רגרסיה מצא כי הסיכון לעיכוב פחת בהדרגה ככל שעלה משך ההנקה, והגיע לרוויה סביב גיל עשרה עד שניים עשר חודשים. לא נמצא קשר מובהק בין הנקה לבין אבחנות מוטוריות נוירולוגיות נדירות.
ניתוח מדגם מותאם והשוואה בין אחים
כאשר נבנה מדגם מותאם של ילדים עם פרופילים דומים פרט למשך ההנקה, נמצאה ירידה משמעותית בסיכון לעיכוב התפתחותי ואבחנות נוירו־התפתחותיות בקרב ילדים שהונקו לפחות שישה חודשים. ירידות אלו נצפו גם בקרב תינוקות שנולדו מוקדם, שם הפער המוחלט היה אף גדול יותר.
בנוסף, נערכה השוואה בתוך משפחות בין אחים עם דפוסי הנקה שונים. גם כאן נצפה כי האח שהונק לפחות שישה חודשים היה בעל סיכון נמוך יותר לעיכוב התפתחותי ולאבחנה נוירו־התפתחותית, עם ירידה של 9% ו־27% בהתאמה. עם זאת, כאשר ההשוואה התמקדה בהבדל בין הנקה בלעדית ללא בלעדית בקרב אלו שהונקו מעל שישה חודשים, לא נצפה הבדל מובהק בתוצאות ההתפתחותיות.
דיון
המחקר מספק עדויות חזקות לכך שמשך הנקה ארוך יותר, גם אם אינה בלעדית, מקושר לסיכוי נמוך יותר לעיכוב התפתחותי ולבעיות נוירו־התפתחותיות. הממצאים היו עקביים גם לאחר שליטה קפדנית על משתנים מתערבים ובניתוח בין אחים. המנגנונים הביולוגיים שייתכן ותורמים להשפעה כוללים השפעה על המיקרוביום של התינוק, מבנה החומר הלבן במוח, והחומרים המזינים הייחודיים לחלב אם.
החוקרים מדגישים כי המטרה אינה לצמצם נוירודייברגנטיות אלא לאפשר לכל ילד לממש את מלוא הפוטנציאל התפקודי שלו. הממצאים מהווים חיזוק להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומדגישים את הצורך בתמיכה ממסדית וחברתית בהנקה, לרבות חופשות לידה מותאמות והגבלות על שיווק תחליפי חלב.
מגבלות המחקר
על אף יתרונותיו בגודל המדגם ובמגוון הנתונים, למחקר מספר מגבלות. לא נמדדו ישירות רמות מעורבות הורית, משאבים רגשיים בבית או רמת אינטליגנציה הורית. ניסיונות לעקוף מגבלות אלו נעשו באמצעות השוואות בין אחים. כמו כן, בשל גודלו הקטן של מדגם הפגים בקרב משפחות עם אחים, השוואות בין אחים לא בוצעו בתת קבוצה זו.
סיכום
המחקר מראה בבירור כי הנקה ממושכת, גם אם אינה בלעדית, קשורה בסיכון מופחת לעיכובים התפתחותיים ולאבחנות נוירו־התפתחותיות בגיל הרך. הנתונים תומכים בהמשך קידום מדיניות בריאות המעודדת הנקה באמצעות תמיכה מוסדית וקהילתית, ומתן מידע מהימן להורים ולצוותי רפואה. הממצאים הללו יכולים לשמש ככלי משמעותי בגיבוש החלטות של משפחות ומדיניות ציבורית בתחומי בריאות הילד.
תרומת המאמר להבנת חשיבותה של הנקה מאוחרת בהתפתחות הילד
המאמר הנוכחי מהווה תרומה משמעותית לדיון המדעי והחברתי סביב חשיבותה של הנקה מאוחרת, כלומר הנקה שנמשכת מעבר לחודשים הראשונים לחיי התינוק. בניגוד למחקרים רבים שעסקו בהנקה כפרקטיקה ראשונית בלבד, מחקר זה מתמקד במשך ההנקה ובהשלכותיו על ההתפתחות הנוירו־התפתחותית של הילד, תוך שימוש במדגם רחב ובמתודולוגיה קפדנית השולטת על משתנים מתערבים רבים. הממצאים מראים באופן עקבי כי הנקה הנמשכת לפחות שישה חודשים, בין אם באופן בלעדי ובין אם לא, קשורה לירידה בסיכון לעיכובים התפתחותיים ולאבחנות נוירולוגיות בגיל הרך. בכך, המאמר מצטרף לשורת מאמרים אקדמיים על התפתחות הילד ותורם להם נדבך משמעותי, כאשר הוא מחזק את ההמלצות הבינלאומיות בדבר המשך ההנקה גם לאחר גיל חצי שנה, ומספק ביסוס אמפירי רחב התומך בהשקעת משאבים ציבוריים ופרטיים לעידוד הנקה מאוחרת כחלק ממדיניות בריאות מניעתית כוללת.