מבוא
הישגים אקדמיים נחשבים לאחד המדדים המרכזיים להסתגלות בית-ספרית, והם בעלי השפעה מכרעת על ההזדמנויות והרווחה של תלמידים בהווה ובעתיד. בגיל ההתבגרות, ההישגים והמעורבות של תלמידים בבית הספר נוטים לרדת, שכן בני הנוער מתמודדים עם אתגרים התפתחותיים חדשים כגון מעברים בין שלבי לימוד וקבלת החלטות בנוגע לעתידם המקצועי. בנוסף, הישגים אקדמיים משקפים פערים חברתיים ואי-שוויון בהזדמנויות, ולכן הם מהווים אתגר חינוכי מרכזי בכל הנוגע לאיכות, שוויון ועדינות.
מעורבות תלמידים בבית הספר מוכרת כגורם מגן חשוב ביחס להישגים ולרווחת תלמידים מתבגרים. מדובר במושג רב-ממדי הכולל מעורבות קוגניטיבית, רגשית, התנהגותית ויוזמתית. למרות חשיבותה של המעורבות, הקשר בינה לבין הישגים אינו ישיר לחלוטין, ומחקרים מציעים כי יש לשקול גורמים נוספים, ובמיוחד את הצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. על רקע זה, המחקר המוצג כאן בוחן את תפקיד ההתפתחות הפסיכוסוציאלית של אריקסון כמתווכת בין מעורבות תלמידים לבין הישגים אקדמיים.
תיאוריית ההתפתחות הפסיכוסוציאלית של אריקסון מציעה כי בכל שלב התפתחותי מתרחשת "משבר" המיוצג על-ידי שני קטבים מנוגדים, ושהתמודדות מוצלחת עמו מניבה כוח אנושי (איכות אגו), בעוד שכישלון בהתמודדות מוביל לפתולוגיה. חמשת השלבים הרלוונטיים לילדות ולגיל ההתבגרות הם: אמון מול חשד, אוטונומיה מול בושה וספק, יוזמה מול אשמה, חריצות מול נחיתות, וזהות מול בלבול זהות.
סקירת ספרות
מעורבות תלמידים והישגים אקדמיים
הקשר בין מעורבות תלמידים לבין הישגים אקדמיים בגיל ההתבגרות מתועד היטב בספרות המחקרית. ממצאים אלו נמצאו עקביים על פני מדינות ותרבויות שונות. עם זאת, הקשר אינו פשוט, שכן תלמידים עשויים להשיג תוצאות טובות ללא מעורבות בבית הספר, ולהיפך. מחקרים שונים הדגישו את תפקידן של מעורבות התנהגותית ויוזמתית כמנבאי הישגים, אך גם מעורבות קוגניטיבית ורגשית ממלאות תפקיד חשוב.
מעורבות תלמידים והתפתחות פסיכוסוציאלית
הירידה בהסתגלות בית-ספרית ובמוטיבציה בגיל ההתבגרות מחייבת התחשבות במורכבות האתגרים ההתפתחותיים, ובמיוחד בסוגיית הזהות. אמנם לא נמצאו עדויות ישירות לקשר בין שלבי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית לבין מעורבות תלמידים, אך מחקרים אחרים אישרו קשר בין משאבים פסיכוסוציאליים, ובעיקר זהות, לבין בריאות, רווחה והסתגלות בית-ספרית של מתבגרים. קשר הדוק נמצא גם בין מושג העצמי, שהוא קרוב קונספטואלית להתפתחות הפסיכוסוציאלית, לבין מעורבות תלמידים.
התפתחות פסיכוסוציאלית והישגים אקדמיים
קיימים מעט מחקרים העוסקים ישירות בקשר בין התפתחות פסיכוסוציאלית לבין הישגים אקדמיים, אך הקשר בין התפתחות פסיכוסוציאלית לבין כוחות, בריאות נפשית ורווחה מעלה ציפיות לקשר חיובי גם עם הישגים. מחקרים שעסקו במושגים קרובים לתיאוריה של אריקסון, כגון אמון, אוטונומיה, מושג עצמי אקדמי, ועצמה חיובית, הציגו ממצאים מבטיחים ביחס להישגים.
תפקיד התיווך של ההתפתחות הפסיכוסוציאלית
מחקרים קודמים הראו כי מעורבות תלמידים אינה מסבירה לחלוטין את ההישגים, וכי משתנים פסיכוסוציאליים עשויים לתווך את הקשר בין מעורבות לבין הישגים. הדגם התיאורטי של המחקר מציע כי למעורבות תלמידים יש השפעה ישירה על הישגים אקדמיים, ובנוסף השפעה עקיפה המתווכת על-ידי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית.
שיטות מחקר
מדגם
המחקר כלל 708 תלמידים מתבגרים מכיתות ו', ט' וי"א משלושה בתי ספר בליסבון, פורטוגל. גיל הנבדקים נע בין 11 ל-19 שנים, עם ממוצע של 13.98 שנים. מתוכם, 385 תלמידים (54.4%) היו מתבגרים צעירים (בני 10-14) ו-323 (45.6%) מתבגרים מבוגרים יותר (בני 15-19). 397 תלמידות (56.1%) ו-311 תלמידים (43.9%) השתתפו במחקר, כאשר 414 למדו בבתי ספר ציבוריים ו-294 בבתי ספר פרטיים.
כלי מדידה
מעורבות תלמידים נמדדה באמצעות סולם מעורבות תלמידים בעל ארבעה ממדים (SES-4DS), הכולל 20 פריטים המעריכים מעורבות קוגניטיבית, רגשית, התנהגותית ויוזמתית. ההתפתחות הפסיכוסוציאלית נמדדה באמצעות גרסה מקוצרת של מדד ההתפתחות הפסיכוסוציאלית של אריקסון (EPSI), הכוללת 3 פריטים לכל שלב (אמון, אוטונומיה, יוזמה, חריצות וזהות). הישגים אקדמיים נמדדו על-פי ממוצע הציונים בפורטוגזית ובמתמטיקה בשנה הקודמת, בסולם של 1 עד 5.
הליך
המחקר אושר על-ידי ועדת האתיקה של מוסד המחקר, משרד החינוך הפורטוגזי וכל בית ספר. הסכמה מדעת כללה ביקור בכיתות ומכתב להורים. איסוף הנתונים התבצע בבתי הספר באמצעות שאלון מקוון. מסך 804 שאלונים שהוגשו, 74 הוסרו בשל מילוי אוטומטי, אקראי או מהיר, ו-22 הוסרו כסטיות. בסך הכל, 708 שאלונים נכללו בניתוח.
ניתוח נתונים
נעשה שימוש בניתוח מתאמי פירסון לבחינת הקשרים בין המשתנים, ובמודל משוואות מבניות (SEM) לבחינת השערות התיווך. תיווך נבחן באמצעות שיטת bootstrap עם רווחי סמך מוטי-הטיה. נשללה בעיה של הטיית שיטה משותפת (common method bias) על-ידי מבחן גורם בודד של הרמן.
תוצאות
מתאמים בין משתני המחקר
כל ממדי המעורבות נמצאו קשורים בצורה חיובית ומובהקת להישגים אקדמיים, אם כי הקשרים היו חלשים. כל ממדי המעורבות נמצאו בקשר חיובי, חלש עד בינוני, עם כל שלבי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית. כל שלבי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית נמצאו בקשר חיובי ומובהק עם ההישגים האקדמיים, למעט שלב הזהות שלא הציג קשר מובהק עם ההישגים.
מודלים מבניים: התפתחות פסיכוסוציאלית כמתווכת
מתוך חמישה מודלי תיווך שנבחנו, רק חריצות וזהות נמצאו כמתווכות את הקשר בין מעורבות לבין הישגים אקדמיים.
בנוגע לחריצות: ממדי המעורבות הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית נקשרו בצורה חיובית ומובהקת לחריצות, בעוד שאף אחד מהם לא נקשר ישירות להישגים. החריצות עצמה נקשרה בצורה חיובית ומובהקת להישגים. ממצאי התיווך הראו כי חריצות מתווכת באופן מלא את הקשר בין שלושת ממדי המעורבות הללו לבין הישגים. ממד המעורבות היוזמתית הציג קשר ישיר חיובי ומובהק עם ההישגים.
בנוגע לזהות: רק הממדים הקוגניטיבי והרגשי נקשרו בצורה חיובית ומובהקת לזהות. הזהות נקשרה בצורה שלילית ומובהקת להישגים. ניתוח התיווך הראה כי זהות מתווכת באופן מלא את הקשר בין המעורבות הקוגניטיבית לבין ההישגים, ומתווכת באופן חלקי את הקשר בין המעורבות הרגשית לבין ההישגים. ממדי המעורבות היוזמתית וההתנהגותית הציגו קשרים ישירים חיוביים ומובהקים עם ההישגים.
דיון
מעורבות תלמידים והישגים
הממצאים מאשרים כי כל ארבעת ממדי המעורבות קשורים בצורה חיובית אם כי חלשה להישגים. המתאם הגבוה ביותר נמצא לממד היוזמתי, ואחריו ההתנהגותי. ממצאים אלה תואמים את הספרות הקיימת, ומדגישים את האופי המשלים של ממדי המעורבות בהסבר הסתגלות בית-ספרית ורווחה כללית.
מעורבות תלמידים והתפתחות פסיכוסוציאלית
המתאם הגבוה ביותר בין מעורבות רגשית לבין ההתפתחות הפסיכוסוציאלית הכוללת הוסבר בעיקר על-ידי הקשר הגבוה של המעורבות הרגשית עם אמון ואוטונומיה. ממדי המעורבות הקוגניטיבית וההתנהגותית הציגו מתאמים גבוהים יותר עם חריצות, בעוד שממד היוזמתי הציג מתאם גבוה יותר עם שלב היוזמה.
התפתחות פסיכוסוציאלית והישגים
כל שלבי ההתפתחות הפסיכוסוציאלית מלבד זהות נקשרו בצורה חיובית ומובהקת להישגים. ייתכן כי תהליך גיבוש הזהות, הדורש מאמצי ארגון מחדש ורמה מסוימת של אי-ודאות, מתפתח כתהליך שונה ועצמאי מהישגים אקדמיים.
תפקיד התיווך של ההתפתחות הפסיכוסוציאלית
חריצות, שמשמעותה תחושת הכשירות כלומד ועובד, מתווכת באופן מלא את הקשר בין מעורבות קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית לבין ההישגים. ממצא זה מתיישב עם מחקרים שהדגישו את תפקיד מושג העצמי האקדמי ותחושת המסוגלות בהסבר ההישגים. תחושת נחיתות, ההפך מחריצות, עשויה להסביר מדוע תלמידים מסוימים, ובמיוחד מרקע חברתי-כלכלי נמוך, עשויים להיות מעורבים בבית הספר ובכל זאת להתקשות בהישגים.
זהות, לעומת זאת, מתווכת בצורה שלילית את הקשר בין מעורבות קוגניטיבית ורגשית לבין הישגים. ניתן להסביר זאת בכך שהטבלה בתהליך גיבוש הזהות, המלווה באי-ודאות ובבלבול זהות, עשויה לנצל את המשאבים הקוגניטיביים והרגשיים של תלמידים מתבגרים, ובכך לפגוע בתרגום המעורבות לתוצאות הישגיות. בעוד שמעורבות התנהגותית ויוזמתית עדיין תומכות בהישגים, גיבוש הזהות מפריע לקשר החיובי של המעורבות הקוגניטיבית והרגשית עם ההישגים.
השלכות תיאורטיות ומעשיות
מבחינה תיאורטית, הממצאים מדגישים את חשיבות ההתפתחות הפסיכוסוציאלית להבנת האופן שבו מעורבות תלמידים מתורגמת להצלחה אקדמית. מבחינה מעשית, בתי הספר צריכים ליצור סביבות המטפחות אמון, אוטונומיה, יוזמה, חריצות וזהות. יש לשים לב במיוחד לתלמידים בסיכון, וחינוך המורים צריך לכלול אסטרטגיות לתמיכה בהתפתחות פסיכוסוציאלית. תמיכה בגיבוש הזהות של תלמידים, למשל באמצעות פעילויות עשירות בהזדמנויות חקר, קשרים חיוביים בין מורים לתלמידים, ותחושת שייכות, עשויה לפתוח אפשרויות מבטיחות לשיפור ההישגים האקדמיים.
מגבלות ועתיד המחקר
המחקר מוגבל בשל המדגם הנוחות מבתי ספר בלבד בעיר אחת. מחקרים עתידיים צריכים לכלול מדגמים מייצגים יותר, להוסיף משתנים הקשריים כגון רקע חברתי-כלכלי, לשפר את כלי המדידה של ההתפתחות הפסיכוסוציאלית, ולאמץ תכנון אורכי שיאפשר הסקת מסקנות סיבתיות בין המשתנים.
סיכום
המחקר בחן את תפקיד ההתפתחות הפסיכוסוציאלית כמתווכת בין מעורבות תלמידים לבין הישגים אקדמיים בגיל ההתבגרות. הממצאים הראו כי מעורבות לבדה אינה מספיקה להסבר ההישגים, וכי חריצות וזהות ממלאות תפקידים מרכזיים בתיווך הקשר. חריצות מעצימה את תרגום המעורבות להישגים, בעוד שגיבוש הזהות עשוי לפגוע בו. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בגישה מקיפה המשלבת היבטים התפתחותיים בתוך ההוראה והחינוך, ומחייבים שיפור ההתאמה בין הצרכים הפסיכוסוציאליים של מתבגרים לבין סביבות הלמידה, העדיפויות הפדגוגיות והאפשרויות שמציע בית הספר.
מקור
de Carvalho, N. A., Veiga, F. H., Martínez, I., & Veiga, C. M. (2025). Student engagement and academic achievement in adolescence: The mediating role of psychosocial development. Open Education Studies, 7(1), 20250083.