פוסטוונשן (Postvention) הוא מונח בתחום בריאות הנפש המתייחס להתערבויות ולתמיכה הניתנות לאחר אירוע טראומטי, ובמיוחד לאחר התאבדות, במטרה לסייע לנפגעים עקיפים כגון בני משפחה, חברים, תלמידים או אנשי צוות. מטרת הפוסטוונשן היא להפחית השלכות רגשיות וחברתיות של האירוע, למנוע טראומה מתמשכת ולצמצם סיכון להשלכות נפשיות נוספות בקרב המעגלים שנפגעו. התערבויות אלה עשויות לכלול ליווי רגשי, תמיכה קהילתית, שיח חינוכי והתמודדות עם סטיגמה ואבל.
מאמרים אקדמיים על פוסטוונשן עוסקים בסוגיות כגון דרכי תמיכה באנשים ובקהילות לאחר אובדן טראומטי, תפקידם של מוסדות חינוך, בריאות וקהילה בהתמודדות עם השלכות האירוע, והקשרים בין פוסטוונשן לבין מניעת פגיעות נפשיות נוספות. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן להתאים התערבויות לאוכלוסיות שונות, אילו גורמים משפיעים על תהליכי התאוששות ואבל, ומהו האיזון בין תמיכה רגשית לבין מניעת חשיפה מזיקה או טראומטית. מגמות עכשוויות במחקר כוללות פיתוח מודלים קהילתיים של פוסטוונשן, שילוב תמיכה דיגיטלית ומקוונת לאחר אירועים טראומטיים, ובחינת התאמות תרבותיות של תוכניות התערבות במצבי אובדן ומשבר.
