מודל אולריך (Ulrich Model) הוא מסגרת ניהולית בתחום משאבי האנוש שפותחה על ידי דייב אולריך, ומתמקדת בהגדרת תפקידים מרכזיים לאנשי משאבי אנוש בארגון. המודל מציג ארבעה תפקידים עיקריים: שותף אסטרטגי, מומחה אדמיניסטרטיבי, סוכן שינוי ותומך עובדים. באמצעות חלוקה זו, המודל מדגיש את המעבר מתפקיד טכני בלבד לתפקיד בעל השפעה אסטרטגית רחבה על ביצועי הארגון, התרבות הארגונית והובלת תהליכי שינוי.

מאמרים אקדמיים על מודל אולריך עוסקים בסוגיות כגון התאמת תפקידי משאבי אנוש לצרכים משתנים של ארגונים, האיזון בין תפקידים אסטרטגיים לתפעוליים, וההשפעה של המודל על ביצועי עובדים וארגונים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן ליישם את המודל בהקשרים ארגוניים שונים, אילו מיומנויות נדרשות מאנשי משאבי אנוש במסגרת המודל, וכיצד משפיע המודל על יחסי עבודה ותרבות ארגונית. מגמות עכשוויות במחקר כוללות התאמת המודל לעידן הדיגיטלי, שילוב אנליטיקה של משאבי אנוש בתהליכי קבלת החלטות, ובחינת תפקיד משאבי אנוש בהובלת חדשנות ושינוי ארגוני.