עבודה סוציאלית צבאית: הזדמנויות ואתגרים לחינוך בעבודה סוציאלית

רקע: בריאות הנפש של חיילים חוזרים ועומס על מערכות הטיפול

יותר מעשור של לחימה בעיראק ובאפגניסטן הוביל לגל רחב של בעיות בריאות נפש בקרב חיילים חוזרים מבצעי Enduring Freedom, Iraqi Freedom ו-New Dawn. מאפייני הלחימה המודרנית, ובהם קצב מבצעי גבוה, פריסות חוזרות ונשנות, זמני השהות הקצרים בין פריסה לפריסה, והשימוש הנרחב חסר התקדים בנשים ובכוחות המשמר הלאומי והרזרבה, יצרו לחצים ייחודיים ברמת הפרט, המשפחה, הארגון והקהילה. הפציעות האופייניות למלחמות אלה כוללות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ופגיעות מוח טראומטיות (TBI), המופיעות לעיתים קרובות במקביל לכאב כרוני, שימוש בסמים, דיכאון ופציעות פיזיות.

בעיות בריאות הנפש בקרב אנשי הצבא קשורות לקשיים פסיכוסוציאליים אישיים ומשפחתיים ולירידה בכשירות מבצעית. בקרב חיילים חוזרים נמצאו קשרים בין בעיות אלה לבין התאבדות, היעדרויות, ירידה בפריון העבודה, אלימות בין-אישית, התעללות בילדים, מריבות זוגיות, פעילות עבריינית ופרישה משירות צבאי. עם זאת, חשוב לציין כי רוב אנשי הצבא המשרתים בפריסה מגלים חוסן נפשי, ורמות גבוהות של חוסן קשורות לכשירות מבצעית מוגברת. לפיכך, הן חיזוק החוסן והן מתן שירותי בריאות הנפש מהווים עדיפות לאומית עבור משרד ההגנה (DoD) ומשרד ענייני הוותיקים (VA).

מדוע נדרשת התמחות בעבודה סוציאלית צבאית

עבודה סוציאלית צבאית היא תחום התמחות הנבדל מהעבודה הסוציאלית הכללית עם אוכלוסיות אזרחיות. אנשי צבא, ותיקים ומשפחותיהם חיים, עובדים ומקבלים שירותי בריאות ורווחה בסביבה היררכית וסוציופוליטית ייחודית המאורגנת בתוך מסגרת צבאית מובנית. מורכבות ההקשר הצבאי מתבטאת בכך שישנן חמש זרועות שירות צבאי בעלות ייעודים שונים, הגייסות מבוגרים צעירים ובריאים ומחנכות אותם לתרבות ארגונית ייחודית. בנוסף, לאנשי צבא, ותיקים ומשפחותיהם יש השתייכויות שונות לארגונים צבאיים ולוותיקים, המגדירות את זכאותם לשירותים ולגמלאות.

השירות הצבאי כרוך בסיכונים תעסוקתיים ייחודיים: העברות תכופות, העדפת המשימה על פני צרכי המשפחה, דרישות עבודה גבוהות ואירועים פוטנציאלית טראומטיים כגון טראומה מינית צבאית, אפליה מגדרית וגזעית ותאונות אימונים. הפריסות הצבאיות עצמן עלולות לגרור חשיפה לקרב, פציעות קשות, סיכון לשימוש בסמים, בעיות בריאות ואירועי טראומה קשורי מלחמה, כמו גם שיבוש בתפקידים ובדינמיקות המשפחתיות. כל אלה מצדיקים גישה שיטתית ומתואמת להכשרת עובדים סוציאליים המתמחים בתחום הצבאי.

הצורך בחינוך לעבודה סוציאלית צבאית

קיים מחסור חמור באנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש לטיפול באנשי שירות, ותיקים ומשפחותיהם. הידע הנדרש לעבודה סוציאלית צבאית אפקטיבית הוא מורכב, רב-ממדי ומשתרע לאורך הרצף המיקרו-מאקרו. ניתן לחלק את ממדי הפרקטיקה לשלוש רמות:

פרקטיקה ברמת המיקרו

פרקטיקה אפקטיבית ברמת הפרט מחייבת הבנת התרבות הצבאית ותתי-התרבויות השונות שבה, את ההשפעות ההתפתחותיות של ההכשרה הצבאית, את הממדים הרבים של פגיעות, סיכון וחוסן בהקשר הצבאי, ואת ההבדלים בין PTSD הקשור לקרב לבין PTSD באוכלוסייה האזרחית. על העובד הסוציאלי להבין גם את המחסומים הייחודיים לפנייה לעזרה בשל סטיגמה ואפשרות של פגיעה בקריירה הצבאית, וכיצד אבחנות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על קידום, אישורי ביטחון ופיטורים.

פרקטיקה ברמת המזו

פרקטיקה ברמת הביניים כוללת הבנת החייל כחלק ממערכת משפחתית ויחידה צבאית, ואת האופן שבו המשימה הצבאית גוברת על צרכי המשפחה. עבודה עם משפחות צבאיות מחייבת הכרת ההשפעה על ילדים ובני נוער, ועבודה עם יחידות צבאיות מחייבת הבנת לכידות, אקלים ודינמיקות קבוצתיות, כולל יחס לנושאי מגדר, גיוון ועוד.

פרקטיקה ברמת המאקרו

ברמת המאקרו, על העובדים הסוציאליים להעריך, לדגול ולהתערב בתוך ארגון היררכי שמעסיק את החיילים, מספק להם דיור ובריאות ומכשיר אותם. הדרגה הצבאית מגדירה מעמד סוציואקונומי וניידות חברתית, ועובדים סוציאליים חייבים להבין כיצד "הדרגה שולטת" ומשפיעה על גישה לטיפול ועל העמדות כלפי פנייה לעזרה.

הנחיות לעבודה סוציאלית צבאית

מועצת החינוך לעבודה סוציאלית (CSWE) והאגודה הלאומית של עובדים סוציאליים (NASW) פרסמו הנחיות לפרקטיקה מתקדמת ולסטנדרטים של טיפול בעבודה סוציאלית צבאית. ידע בסיסי בעבודה סוציאלית צבאית כולל הבנת תרבות הצבא, מחזור הפריסה, דילמות אתיות אפשריות, יישום תיאוריות ומסגרות מושגיות בהקשר הצבאי ומדיניות DoD ו-VA. ידע מתקדם כולל יכולת להעריך פגיעות, סיכון וחוסן, לאבחן ביטויים קליניים שונים, וליישם התערבויות מבוססות ראיות ברמות שונות.

הזדמנויות לחינוך בעבודה סוציאלית

בשל המחסור בכוח העבודה בתחום בריאות הנפש הצבאית, יש הזדמנויות רבות לבתי ספר לעבודה סוציאלית לחנך ולהכשיר אנשי מקצוע. ה-VA הוא המעסיק הגדול ביותר של עובדים סוציאליים בעלי תואר שני, ולכן קיים עושר של ידע מוסדי שניתן לנצל.

חינוך לעבודה סוציאלית ברמת התואר השני

סטודנטים לתואר שני בעבודה סוציאלית יכולים להוכשר לטיפול בפנייה לעזרה בקרב אוכלוסיות צבאיות ולוותיקים, לסנן ולהפנות בעלי בעיות בריאות הנפש, ולהבין את עקרונות בריאות האוכלוסייה המיושמים על ידי DoD ו-VA. סטודנטים יכולים לקבל הכשרה מיוחדת בכלים מוכחים להערכת PTSD, דיכאון, בעיות שינה, שימוש בסמים, חוסן ועוד, וכן הכשרה והסמכה בטיפולים מבוססי ראיות כמו טיפול בעיבוד קוגניטיבי וחשיפה ממושכת. מספר מוסדות אקדמיים בארצות הברית כבר פיתחו תכניות לימוד ותעודות בתחום.

חינוך דוקטורלי

תכניות דוקטורט יכולות להכשיר חוקרים ומחנכים לעבודה סוציאלית לפתח ידע רלוונטי לתחום הצבאי ולתרגם מחקרים לפרקטיקה ולמדיניות. מחקרים מבוססי נתונים כבר הצביעו על פערים בהערכה ובהפניה לטיפול לאחר פריסות, וממצאים אלה נושאים השלכות ישירות על תכניות הבריאות של DoD.

חינוך מתמשך לעובדים סוציאליים מוסמכים

קיימות הזדמנויות רבות לפיתוח הכשרה מתמשכת בכל רחבי ארצות הברית. הכשרה מסוג זה תאפשר לעובדים סוציאליים מנוסים להסב כישוריהם לשירות אוכלוסיות חדשות. עובדים סוציאליים בתחומים כמו שירותי ילדים ונוער, קליניקה פרטית, בריאות הציבור ועוד יכולים להסב את הכשרתם לצרכים של אוכלוסיות צבאיות ומשפחות חיילים. בנוסף, ניתן לנצל טכנולוגיות של בריאות מרחוק ורשתות חברתיות לשיפור הגישה לטיפול בקרב ותיקים.

אתגרים למקצוע העבודה הסוציאלית

לצד ההזדמנויות, העבודה עם אוכלוסיות צבאיות כרוכה באתגרים משמעותיים. עובדים סוציאליים העוסקים בטיפול בחיילים חוזרים עלולים לחוות טראומה משנית ועייפות חמלה כתוצאה מהאזנה לסיפורי אירועים טראומטיים. קונפליקטים בין ערכים ואתיקה עלולים להתעורר כאשר מטפל נדרש לדווח לפיקוד על התקדמות הטיפול, להגדיר חייל כ"כישלון בטיפול", או לאבחן אבחנה פסיכיאטרית העלולה לפגוע בקריירה הצבאית.

אתגר נוסף הוא כי חלק מאנשי הצבא בוחרים שלא לפנות לשירותים של DoD או VA מסיבות שונות, ועובדים סוציאליים חייבים להכיר במורכבות הפנייה לעזרה בהקשר הצבאי ובזכות לאוטונומיה של המטופל. אתגר מוסדי נוסף הוא כיצד לשלב חינוך לעבודה סוציאלית צבאית בתוך תוכניות הלימוד הקיימות, ואילו מוסדות יבחרו לפתח קורסים, התמחויות או תעודות ייעודיות.

מודל ההון האינטלקטואלי כמסגרת לתכנון אסטרטגי

כדי לממש את הפוטנציאל המנהיגותי של מקצוע העבודה הסוציאלית בתחום הצבאי, מוצעת מסגרת של מודל הון אינטלקטואלי משולב כמדריך לתכנון אסטרטגי. מסגרת זו מבוססת על עבודתם של Khalique, Shaari, ו-Hassan (2011), ומזהה רכיבים הכרחיים עבור ארגוני ידע כמו בתי ספר לעבודה סוציאלית:

• הון אנושי: פיתוח כישורי פרקטיקה רלוונטיים לתחום הצבאי, חינוך מבוסס ראיות וחשיבה יצירתית לפתרון בעיות.
• הון לקוחות: הערכת שביעות רצון הסטודנטים, הסגל והבוגרים, ופיתוח רשתות שיתוף פעולה עם בעלי עניין צבאיים ואזרחיים.
• הון מבני: פיתוח מנהיגות, בסיסי נתונים למחקר ולחינוך שטח, ותשתיות ארגוניות ניתנות לשכפול ושיתוף.
• הון חברתי: בניית רשתות שיתוף פעולה בין-ארגוניות, בין אוניברסיטאות, ארגוני קהילה, גופים צבאיים וגופים מקצועיים.
• הון טכנולוגי: מחקר, פיתוח והפצת ידע, גיוס מימון, שילוב טכנולוגיות מידע, ותרגום מחקר לפרקטיקה.
• הון רוחני: זיהוי מודלים אתיים רלוונטיים לתחום הצבאי ושיתוף פעולה עם כוהני דת ועם ארגונים קהילתיים דתיים.

תשתית מקצועית לפיתוח ההון האינטלקטואלי

מוצע להקים מועצה ייעוצית לעבודה סוציאלית צבאית שתהיה אחראית לפיתוח, יישום ופיקוח על תכנית אסטרטגית לחינוך בתחום, ולייעץ לארגוני עבודה סוציאלית מקצועיים כמו CSWE, NASW וארגון הגג הבינלאומי. מטרות עיקריות של המועצה יהיו מתן מומחיות מקצועית ותיאום מאמצים שיתופיים למניעת כפילויות. המועצה תשמש כגוף קבוע עם תנאי כהונה מוגדרים, ותאפשר לכל ארגון מקצועי ולמוסדות להשכלה גבוהה למנות מומחים לפי תחומי עניין.

סיכום

לאור מגוון ההזדמנויות הקיימות, תכנית אסטרטגית מקיפה המונחית על ידי מודל הון אינטלקטואלי משולב היא הדרך הנכונה להבטיח שמקצוע העבודה הסוציאלית ימשיך את מסורת השירות לאנשי הצבא של המדינה. יצירת כוח עבודה מיומן בתחום בריאות הנפש הצבאית, שיהיה מסוגל לטפל בוותיקים ובמשפחותיהם ולדגול עבורם, מחייבת השקעה בפיתוח שיטות פדגוגיות חדשניות, בתכניות תמיכה לסטודנטים ותיקי צבא, ובמודלים של השמה בשטח והכשרה מתמשכת.

מקורות שהוזכרו בסיכום

Khalique, M., Shaari, J. A. N., & Hassan, A. (2011). Intellectual capital and its major components. International Journal of Current Research, 3(6), 343-347.

מקור

Wooten, N. R. (2015). Military social work: Opportunities and challenges for social work education. Journal of Social Work Education, 51(sup1), S6–S25.