השפעת ההפרעה הטכנולוגית על השלב הפסיכוסוציאלי של אינטימיות מול בידוד לפי אריק אריקסון

מבוא

הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. ברחבי העולם, רוב האנשים מבלים חלק ניכר מזמנם מחוברים לאינטרנט, בין לצרכי עבודה ובין לפנאי. עם זאת, חוקרים גילו כי השימוש הגובר בטכנולוגיה מוביל למגמה עולה של הפרעות ובעיות תקשורת ביחסים בינאישיים. תופעה זו זכתה לשם "טכנופרנס" (McDaniel & Coyne, 2014), ומתארת את החדירה הטכנולוגית המתמדת לרגעי המפגש בין בני אדם. המונח "טכנולוגיה" משמש כאן כמונח כולל הכולל אינטרנט, טלפונים חכמים, טלוויזיות, מחשבים ומכשירי טאבלט. בהודו, מדינה מתפתחת, חלה עלייה דרמטית בקרב משתמשי האינטרנט, ממיליון וחצי בשנת 1999 עד לכמעט 588 מיליון ב-2020, מה שמחייב בחינה מדוקדקת של תופעת הטכנופרנס ביחסים הודיים.

שימוש מוגזם בטכנולוגיה, המאופיין בקישוריות מתמדת, פוגע בדפוסי הקשרים של מבוגרים צעירים. מחקרים מצביעים על תפקידו בחוסר שביעות רצון, קשיי תקשורת ועלייה בסימפטומים דיכאוניים. בנוסף, נמצא כי שימוש אינטנסיבי באינטרנט קשור לפחות זמן המוקדש לקשרים משמעותיים. מחקר זה שואף לבחון את הקשר בין טכנופרנס לבין השלב הפסיכוסוציאלי השישי בתיאוריית אריק אריקסון, שלב האינטימיות מול הבידוד, בקרב מבוגרים צעירים בני 19-29 בישראל.

סקירת ספרות

אריקסון (1968) דן ביחס שבין אינטימיות ובידוד בהתפתחות הזהות. לטענתו, אינטימיות אמיתית דורשת תחושת עצמי מבוססת, ואנשים שאינם בטוחים בזהותם עשויים להסתפק ביחסים שטחיים, שמובילים לבידוד. אריקסון עסק גם ב"ריחוקיות" (distantiation), שבה אנשים מבודדים עצמם מרצון בשל פחד מאינטימיות. לנוכח ההשפעה שיש לטכנולוגיה על שלבי ההתפתחות, חשוב לבחון כיצד שימוש מוגזם בה עלול לעכב בניית זהות עצמית חזקה ולגרום לאנשים להחליף אינטימיות אמיתית בקשרים שטחיים.

מחקרים נוספים עסקו בהיבטים שונים של הנושא. אחד מהם בחן כיצד האינטרנט משפיע על גיבוש הזהות של הדור הצעיר, תוך הדגשת כך שלמרות שאריקסון הכיר בחשיבות הטכנולוגיה להתפתחות הפרט, מחקרי הזהות שבאו אחריו זנחו במידה רבה את בדיקת השפעתה על השלבים הפסיכוסוציאליים. מחקר תיאורטי אחר בחן את ההשלכות של תקשורת מקוונת על ההתפתחות הפסיכוסוציאלית, וציין כי בעוד שהטכנולוגיה מסוגלת לקרב בין בני אדם, היא גם עלולה להוביל לבידוד חברתי.

מחקרים אמפיריים מצאו כי שימוש חמור בטלפון חכם בקרב סטודנטים קשור לרמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון וליקויים בשעות השינה. כמו כן, נמצא כי שימוש בטלפונים ניידים במהלך מפגשים פנים-אל-פנים פוגע בתחושת הקרבה ומשבש את התקשורת הישירה. תופעת ה"פאבינג" (התעלמות מהאדם שמולך לטובת הטלפון) זכתה לתשומת לב מחקרית, ובהודו נמצא שיעור של כמעט 50% לתופעה זו בקרב מתבגרים וצעירים, תוך שהיא מוסברת על ידי גורמים כמו התמכרות לסמארטפון, חוסר שליטה עצמית ופחד מהחמצה. מחקר על השפעות של תקשורת דיגיטלית (שיחות וידאו, הודעות) על בדידות במשפחה מצא כי תקשורת זו עשויה להפחית בידוד חברתי, אך אינה מצמצמת את הבדידות באותה מידה שבה עושה זאת מפגש פנים-אל-פנים.

שיטות המחקר

מחקר זה הוא כמותי, יסודי, חקרני ומתאמי. הוא בוחן את הקשר האפשרי בין טכנופרנס לבין רמות האינטימיות או הבידוד בקרב מבוגרים צעירים. המשתנה הבלתי-תלוי הוא טכנופרנס, ברמות גבוהה ונמוכה. המשתנה התלוי הוא השלב השישי של תיאוריית אריקסון, עם שתי רמות: אינטימיות ובידוד.

נעשה שימוש בארבעה כלי מדידה: מדד TDIS (Technology Device Interference Scale) שמודד רמות טכנופרנס על פני מגוון מכשירים, מדד GPIUS2 (Generalised Problematic Internet Use Scale 2) שמודד שימוש בעייתי באינטרנט, מדד SC (Social Connectedness Scale) שמודד את תחושת הקשר או הניתוק מהסביבה החברתית ומעיד על אינטימיות או בדידות, ומדד SA (Social Assurance Scale) שמודד את תחושת הביטחון של הפרט בנוכחות אחרים ומעיד על רמות בידוד. נאספו תגובות דרך שאלון מקוון תוך הבטחת אנונימיות וסודיות, ולאחר מכן הופעלו מבחנים סטטיסטיים של ANOVA מדדים חוזרים ורגרסיה לינארית.

ממצאים

במחקר השתתפו 107 משתתפים שמילאו שאלוני ליקרט על כל אחד מהמדדים. הציון הממוצע ב-GPIUS2 עמד על 57.69, ב-TDIS על 8.56, ב-SC על 23.04 וב-SA על 28.56. הציונים המקסימליים האפשריים על הסולמות הם 108, 18, 48 ו-47 בהתאמה, ועל כן הציונים הממוצעים משקפים רמות גבוהות עד בינוניות של טכנופרנס ושימוש בעייתי באינטרנט.

ניתוח ANOVA מדדים חוזרים השווה בין ציוני הטכנופרנס לציוני SC ו-SA בנפרד. ההשוואה בין טכנופרנס ל-SC הניבה p פחות מ-0.001 גם בהשפעות תוך-נבדקים וגם בין-נבדקים. ההשוואה בין טכנופרנס ל-SA הניבה p שווה ל-0.040 בהשפעות תוך-נבדקים.

ניתוח רגרסיה לינארית בחן את הקשרים הבאים:

• GPIUS2 ו-SC: p פחות מ-0.001
• TDIS ו-SC: p שווה ל-0.002
• GPIUS2 ו-SA: p שווה ל-0.001
• TDIS ו-SA: p שווה ל-0.009

כל הקשרים הללו נמצאו מובהקים סטטיסטית. נמצא כי משתתפים שהשיגו ציונים גבוהים ב-TDIS וב-GPIUS2 השיגו גם ציונים גבוהים יחסית ב-SC וב-SA, מה שמצביע על כך שרמות גבוהות של טכנופרנס ושימוש בעייתי באינטרנט קשורות לתחושות מוגברות של בדידות וחוסר ביטחון חברתי.

דיון

נכון לאוקטובר 2023, מספר משתמשי האינטרנט בעולם הגיע ל-5.3 מיליארד, כאשר 61.4% מהם פעילים ברשתות חברתיות. השילוב החלק של הטכנולוגיה בחיינו הוביל לתופעות שליליות, ובמרכזן הטכנופרנס. המחקר מאשר כי טכנופרנס משפיע לרעה על שלב האינטימיות מול הבידוד בתיאוריית אריקסון. בקרב 107 המשתתפים, מספר ניכר הציג רמות גבוהות של טכנופרנס, בידוד ורמות נמוכות של אינטימיות.

אחד מהיתרונות הבולטים של מחקר זה הוא גישתו המקיפה. בניגוד למחקרים קודמים שהתמקדו במכשיר ספציפי או בפלטפורמה מסוימת, מחקר זה מודד את השימוש הטכנולוגי ככלל, ומספק הבנה כוללת יותר של ההיקף שבו הטכנולוגיה משפיעה על חיי הפרט. גישה זו מונעת את הטעות של הערכת חסר של ההשפעה הקולקטיבית של מכשירים שונים.

משתתפים שהשיגו ציונים נמוכים בסולם SC נמצאו חסרי תחושת אינטימיות עם הסביבה ותופסים עצמם כבודדים יותר מבני גילם. משתתפים שהשיגו ציונים נמוכים בסולם SA נמצאו חסרי תחושת ליווי חברתי ונוטים לחוות בידוד. הקשר בין ציונים גבוהים ב-TDIS ו-GPIUS2 לבין ציונים גבוהים בסולמות SC ו-SA, עם p פחות מ-0.001, מגדיר את המובהקות הסטטיסטית של קשר זה.

אריקסון, בספרו משנת 1964 "Insight and Responsibility", טען כי עולם טכנולוגי אינו בהכרח מחליש את המשאבים הפנימיים של האדם, וכי תקשורת מסוגלת לחדש אותם. השקפה זו קיבלה ממד עכשווי בתקופת מגיפת הקורונה, שבה הטכנולוגיה אפשרה קשר אנושי. אולם, ממצאי המחקר מגלים כי השילוב הגובר של הטכנולוגיה בחיינו, מעבר למה שנחזה, תורם לרמות גבוהות יותר של בידוד חברתי ולאינטימיות מופחתת, בעיקר אצל אנשים החווים טכנופרנס גבוה. למעשה, ההשפעה השלילית של הטכנולוגיה על הדינמיקה החברתית חמורה יותר ממה שצפו החוקרים לפני עשרות שנים.

חשוב לציין כי בעוד שהטכנולוגיה והאינטרנט מציעים פלטפורמה לחיבור עם אחרים, הם אינם מביאים בהכרח לאינטימיות. נמצא כי רשתות חברתיות משמשות בעיקר לתחזוקת קשרים קיימים ולא ליצירת קשרים חדשים. יש גם חוקרים הטוענים כי קשרים שנוצרים ברשת עם מכרים וירטואליים אינם מספקים את אותו סוג אינטימיות שמציעה חברות מסורתית, ולכן הם חסרים את התמיכה ההדדית, הביטחון והמשוב שחברויות מסורתיות מציעות. יחד עם זאת, ישנם גם מחקרים התומכים בתרומת האינטרנט לקישוריות חברתית, ומצביעים על כך שמשתמשי אינטרנט נוטים לקיים רשת חברתית רחבה יותר.

מסקנות

בעידן המודרני, הטכנולוגיה משפיעה באופן משמעותי על היבטים שונים בחיינו, לרבות חינוך, עבודה וקשרים. המחקר חושף קשר מובהק בין רמות גבוהות של טכנופרנס לבין תחושות בידוד בקרב מבוגרים צעירים. אנשים שהשיגו ציונים גבוהים בטכנופרנס ותלות בטכנולוגיה הראו גם קישוריות חברתית ובטיחות חברתית נמוכות יותר.

למחקר מספר מגבלות שיש לקחת בחשבון:

• גודל המדגם מוגבל ומורכב בעיקר מסטודנטים לתואר ראשון, מה שמשפיע על יכולת ההכללה של הממצאים.
• קיים הטיית מגדר, כאשר רוב המשתתפים הם נשים.
• כלי המדידה מסתמכים על דיווח עצמי, שעלול לכלול תגובות לא מדויקות או מוטות.

לנוכח ממצאים אלו, מומלץ לשכפל את המחקר בקנה מידה גדול יותר לצורך תוצאות מבוססות יותר, לפתח סולם מקיף שיעריך את ההשפעה הכוללת של טכנופרנס על יחסים בינאישיים, ולחקור דרכים לעיצוב טכנולוגיה שתקדם סביבות אינטרנט בריאות יותר ותחזק קשרים בינאישיים. לסיכום, נדרש מחקר נוסף על הקשר העדין בין טכנולוגיה, קשרים בינאישיים והתפתחות פסיכוסוציאלית של פרטים, בפרט בהקשרים תרבותיים מגוונים.

מקורות שהוזכרו בסיכום

McDaniel, B. T., & Coyne, S. M. (2014). Technoference: The interference of technology in couple relationships and implications for women's personal and relational well-being. Psychology of Popular Media Culture, 5(1), 85–98. https://doi.org/10.1037/ppm0000065

מקור

Singh, M., Tayshete, T., Godiwalla, V., & Dodia, I. (2024). Impact of technoference on Erik Erikson's psychosocial stage of intimacy versus isolation. International Journal of Advance and Innovative Research, 11(2), 295–304.