השפעת ההורים על קבלת עמיתים עם צרכים מיוחדים בקרב ילדי גן: התפקיד המתווך של עמדות כלפי שילוב

Dodur, H. M. S., & Yüzbaşioğlu, Y. (2025). Parental influence on Preschoolers’ acceptance of peers with special Needs: The mediating role of inclusion attitudes. Children and Youth Services Review, 170, 108139.‏

מבוא

המאמר עוסק בתפקידם המרכזי של ההורים בעיצוב עמדות ילדיהם כלפי ילדים עם צרכים מיוחדים, ובוחן את ההשפעה של עמדות ההורים כלפי שילוב חינוכי כגורם מתווך בין עמדותיהם כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים לבין רמת הקבלה החברתית של ילדיהם כלפי עמיתים עם צרכים מיוחדים בגיל הגן. החוקרות, חלימה מיראי סומר דודור ויסמין יוזבשיוגלו, מציעות כי עמדות חיוביות של הורים כלפי שילוב תורמות לאמפתיה, להבנה חברתית ולחיזוק קבלת האחר אצל ילדיהם, בהתאם לתיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה.

המחקר נשען על הנחת היסוד כי יחסים בין-אישיים ועמדות חברתיות תורמים לרווחתם של אנשים עם צרכים מיוחדים ולשילובם בחברה. אף שהתקדמות חקיקתית חשובה לקידום שוויון, שינוי חברתי אמיתי מתרחש כאשר עמדות חיוביות נטמעות ברמה המשפחתית והקהילתית.

הקשר בין עמדות ההורים כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים לבין עמדות הילדים

על פי תיאוריית הלמידה החברתית, ילדים לומדים התנהגות ועמדות באמצעות צפייה בהוריהם וחיקוי תגובותיהם כלפי אחרים. כאשר ההורים מפגינים יחס חיובי ופתוח כלפי אנשים עם מוגבלויות, ילדיהם נוטים לגלות אמפתיה גבוהה יותר ולקבל ביתר קלות עמיתים עם צרכים מיוחדים. מנגד, עמדות שליליות או סגורות של הורים עלולות לעודד דעות קדומות והתנהגות מפלה אצל ילדים.

מחקרים קודמים שתוארו במאמר תומכים בקשר זה. כך למשל, קוסטר ועמיתיו (2009) מצאו כי משפחות בעלות עמדות חיוביות כלפי שילוב תורמות להשתלבות חברתית מוגברת של ילדיהן בסביבות חינוכיות משולבות. שוואב (2015) הדגיש כי עמדות הוריות חיוביות תורמות להפחתת דפוסי הדרה בכיתה ולהעמקת תחושת השייכות החברתית. עוד נמצא כי הורים המעודדים תקשורת פתוחה בנושא מוגבלויות מאפשרים לילדים לשאול שאלות, להבין את הנושא לעומק ולפתח יחס נטול סטריאוטיפים.

המאמר מדגיש כי התנהגות יומיומית – כגון הדרך בה הורים מדברים על אנשים עם צרכים מיוחדים, האופן שבו הם מגיבים בסיטואציות חברתיות, או השימוש שלהם בשפה חיובית – מהווה מודל חינוכי רב עוצמה לילדים. סביבה משפחתית המעודדת הכלה ואמפתיה מסייעת לילדים לפתח לא רק קבלה כלפי חבריהם, אלא גם ערכים חברתיים רחבים יותר כמו צדק ושוויון.

התפקיד המתווך של עמדות כלפי שילוב

שילוב חינוכי נתפס במאמר כערוץ מרכזי לקידום קבלה חברתית והבנת השונות האנושית. שילוב ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים באותו מרחב לימודי מחזק את תחושת השוויון והלכידות החברתית, ומסייע לטיפוח אמפתיה והבנה הדדית מגיל צעיר.

החוקרות מדגישות כי עמדות ההורים כלפי השילוב משפיעות באופן עקיף על עמדות ילדיהם: הורים בעלי תפיסה חיובית של שילוב מעודדים את ילדיהם לאינטראקציות פתוחות וללמידה משותפת עם ילדים עם צרכים מיוחדים. לדוגמה, הורים המשתתפים בפעילויות קהילתיות לקידום שילוב או מציגים לילדיהם תכנים חיוביים בנושא, מעבירים מסר ברור של קבלה והכלה.

המאמר מציין כי עמדות חיוביות כלפי שילוב אינן משפיעות רק על ההתנהגות האישית של הילדים, אלא גם על האקלים הבית ספרי כולו. לפי מחקרם של ויניוס ועמיתיו (2009), ילדים שלומדים בסביבות משולבות מפתחים פחות דעות קדומות, בעיקר כאשר הוריהם תומכים באופן פעיל במדיניות שילוב. שילוב מוצלח, לטענת החוקרות, יוצר מעגל של השפעה הדדית: הורים תומכים מעודדים סביבה חינוכית מקבלת, וסביבה זו מחזקת בתורה את הערכים החיוביים של הילדים עצמם.

שיטת המחקר

המחקר בוצע בשיטה כמותית על מדגם של 250 הורים וילדיהם בגיל הגן בטורקיה. נאספו נתונים באמצעות שלוש סקאלות תקפות ואמינות:

1. סולם העמדות כלפי חינוך משלב (SACIE-R) – למדידת רגשות, עמדות וחששות כלפי שילוב.

2. סולם העמדות הרב-ממדי כלפי אנשים עם מוגבלויות (MAS) – הבודק עמדות רגשיות, קוגניטיביות והתנהגותיות.

3. סולם קבלת עמיתים בגן (ASK-R) – שנועד למדוד את רמת הקבלה של ילדים כלפי חברים עם צרכים מיוחדים.

החוקרות השתמשו במודלים של משוואות מבניות (SEM) כדי לבדוק את ההשפעות הישירות והעקיפות בין המשתנים. נבדקה תחילה המידתיות של המודל, ולאחר מכן הושווה בין מודל של תיווך מלא לבין מודל של תיווך חלקי.

תוצאות

הניתוח הסטטיסטי העלה קשרים חיוביים מובהקים בין שלושת המשתנים: עמדות ההורים כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים, עמדותיהם כלפי שילוב חינוכי, ורמת הקבלה של ילדיהם כלפי עמיתים עם צרכים מיוחדים. נמצא כי עמדות כלפי שילוב ממלאות תפקיד מתווך חלקי – כלומר, להורים יש השפעה ישירה על ילדיהם, אך חלק מההשפעה עובר דרך עמדותיהם כלפי שילוב.

מדדי ההתאמה של המודל היו גבוהים מאוד (CFI = 0.98; RMSEA = 0.032), מה שמחזק את תקפות הממצאים. תהליך הבוטסטראפינג אישר כי האפקט המתווך מובהק סטטיסטית. המשמעות היא שהורים בעלי עמדות חיוביות כלפי אנשים עם מוגבלויות נוטים גם לתמוך בשילוב, ותמיכה זו מגבירה את נטיית ילדיהם לקבל עמיתים עם צרכים מיוחדים.

דיון

הממצאים מאשרים את ההנחה שהתנהגות ההורים היא גורם מכריע בעיצוב עמדות ילדיהם. עמדות חיוביות של הורים כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים מעודדות את ילדיהם לגלות אמפתיה, להשתתף באינטראקציות חברתיות שוויוניות ולפתח תפיסה של הכללה חברתית. תהליך זה משקף את תיאוריית הלמידה החברתית, לפיה ילדים מאמצים דפוסי התנהגות על סמך תצפית במבוגרים המשמעותיים להם.

המחקר מדגיש כי עמדות חיוביות כלפי שילוב חינוכי אינן רק עניין מוסרי או ערכי, אלא בעלות השלכות ממשיות על האקלים החברתי בכיתה ובחברה. שילוב בגיל הרך מהווה נקודת פתיחה חשובה ליצירת חברה סובלנית וצודקת יותר. החוקרות מציינות כי יש מקום להרחיב את המחקר לתרבויות והקשרים חברתיים נוספים, ולשלב משתנים נוספים כמו השכלה, אמונות דתיות וניסיון קודם עם מוגבלויות.

מגבלות המחקר

החוקרות מציינות מספר מגבלות: המחקר נערך בקרב אוכלוסייה מצומצמת מבחינה תרבותית וחברתית, ולכן הכללת הממצאים מוגבלת. כמו כן, מאחר שהנתונים נאספו באמצעות שאלונים, ייתכן שנשקפה השפעה של "רצייה חברתית" – כלומר, משתתפים נטו לענות בצורה נתפסת כחיובית. נוסף לכך, המחקר לא בחן את איכות סביבות השילוב עצמן, אלא התמקד בעמדות בלבד.

מסקנות

המאמר מסיק כי עמדות ההורים כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים וכלפי שילוב חינוכי מהוות גורם מרכזי בעיצוב עמדות ילדיהם. נמצא כי השפעת ההורים היא ישירה אך גם מתווכת באמצעות עמדות כלפי שילוב. עמדות חיוביות אלה מסייעות בפיתוח אמפתיה, בהפחתת דעות קדומות וביצירת חברה מכלילה.

החוקרות מדגישות את החשיבות של תוכניות חינוכיות להורים והעלאת מודעות ציבורית לנושא השילוב, כחלק מאסטרטגיה רחבה לחיזוק לכידות חברתית ושוויון הזדמנויות. שילוב אמיתי, כך נטען, אינו מתרחש רק בבתי הספר אלא מתחיל בבית – בעמדות, בשיח ובדוגמה האישית שההורים מעניקים לילדיהם. המאמר מצוין עבור סמינריון בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים.