Amin, S. M., El-Sayed, A. A. I., Othman, A. A., Ali, A. S., ELfeshawy, N. I., El-Sherbini, H. H., … & Atta, M. H. R. (2025). Transforming nursing education: the power of educational leadership in optimizing time management and competency. BMC nursing, 24(1), 870.
רקע ומטרות
ניהול זמן אפקטיבי הוא אחד מאבני היסוד של עבודת האחות המקצועית. בסביבת בריאות תובענית, אחיות נדרשות לנהל בו-זמנית אחריות מרובות, לרבות טיפול בחולים, משימות מנהליות ושיתוף פעולה בצוות רב-מקצועי. היכולת לתעדף משימות, להקצות זמן באופן מושכל ולהפחית עומס – כל אלה קריטיים לשמירה על יעילות מקצועית ומניעת שחיקה.
כשירות סיעודית מוגדרת כיכולת לנקוט פעולה על ידי שילוב בין ידע, מיומנויות, ערכים, אמונות וניסיון שנרכש במהלך ההכשרה. מדובר בביצוע משולב המשקף את הרגשות, המחשבות ויכולות קבלת ההחלטות של האחות המקצועית. מנהיגות חינוכית, לעומת זאת, היא מיומנות הנרכשת ומשתכללת לאורך זמן, ויש חשיבות רבה להתחיל לפתחה כבר בשלבי ההכשרה האקדמית. היום, אחיות ממלאות תפקידים מגוונים הרבה מעבר לתפקיד המסורתי של מטפלת, ובכלל זה מקבלת החלטות, סנגורית מטופל, מנהלת, מחנכת ועוד.
למרות שהקשר בין ניהול זמן לכשירות סיעודית תועד בספרות המחקרית, תפקידה של המנהיגות החינוכית כגורם מתווך ביחס בין שני המשתנים הללו טרם נחקר מספיק, בפרט בהקשר המצרי. מטרת המחקר הייתה לבחון את תפקיד המנהיגות החינוכית כמתווכת בין ניהול זמן לכשירות סיעודית בקרב סטודנטים לסיעוד בתואר ראשון.
שיטות המחקר
המחקר עשה שימוש בעיצוב תיאורי-השוואתי רוחבי, בהתאם לרשימת STROBE לדיווח על מחקרי תצפית. הוא נערך בפקולטה לסיעוד באוניברסיטת סוהאג שבמצרים, שנבחרה בשל מגוון אוכלוסיית הסטודנטים שלה ותשתית האקדמית הרחבה שלה.
אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים לסיעוד בתואר ראשון בשנת הלימודים 2024-2025. קריטריוני ההכללה כוללו השלמת לפחות סמסטר אחד בשנה הנוכחית ומתן הסכמה מדעת. סטודנטים בסמסטר הראשון הוחרגו מפני שטרם הסתגלו לחיי האוניברסיטה, וסטודנטים שמילאו תפקידי מנהיגות חינוכית בעבר הוחרגו גם הם, כדי למנוע הטיה.
גודל המדגם חושב באמצעות תוכנת G*Power, ונקבע על 528 סטודנטים לפחות. בפועל גויסו 540 סטודנטים, ו-532 מהם השלימו את השאלון. נעשה שימוש בדגימה שיטתית אקראית (כל סטודנט 30 ברשימה), עם 133 סטודנטים מכל שנת לימוד.
כלי המדידה כללו שלושה שאלונים, שתורגמו לערבית ועברו תהליך תרגום חוזר לאנגלית לצורך אימות. כל הכלים עברו בדיקת תוקף תוכן על ידי פאנל מומחים, ונעשה פיילוט עם 50 סטודנטים לפני המחקר העיקרי:
- סולם המנהיגות החינוכית לסטודנטים לסיעוד – 19 פריטים בשלושה ממדים: מנהיגות חזונית, מנהיגות הוראתית ומנהיגות מדעית. אמינות גבוהה (אלפא קרונבך 0.94).
- סולם הכשירות הסיעודית – 30 פריטים בשישה ממדים: ידע רפואי, מיומנויות סיעוד בסיסיות, תקשורת ושיתוף פעולה, למידה לכל החיים, ראייה גלובלית וחשיבה ביקורתית. אמינות גבוהה (אלפא קרונבך 0.954).
- סולם ניהול הזמן לסטודנטים – 28 פריטים בארבעה ממדים: תזמון ותעדוף, תכנון והצבת מטרות, סקירה ורישום, וארגון ובקרה. אמינות גבוהה (אלפא קרונבך 0.89).
הנתונים נותחו באמצעות SPSS גרסה 26 ו-AMOS גרסה 26, תוך שימוש בסטטיסטיקה תיאורית, מבחני t ו-ANOVA, מתאמי פירסון, ומודלים של משוואות מבניות לבחינת תפקיד התיווך.
ממצאים
מאפייני המשתתפים: 46.8% מהמשתתפים היו מתחת לגיל 20, ו-59.2% היו נקבות. 72.6% לא עבדו, 78% התגוררו באזורים עירוניים, ו-64.1% דיווחו על הכנסה משפחתית מספקת.
ציוני המשתנים: ממוצע המנהיגות החינוכית עמד על 78.71, ממוצע הכשירות הסיעודית על 117.26, וממוצע ניהול הזמן על 119.70, כולם ברמה גבוהה.
מתאמים בין משתנים: נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים סטטיסטית בין כל המשתנים: בין מנהיגות חינוכית לכשירות (r=.504, P<.001), בין מנהיגות חינוכית לניהול זמן (r=.238, P<.001), ובין כשירות לניהול זמן (r=.394, P<.001).
השפעת מאפיינים אישיים: גיל, שנת לימוד והכנסה משפחתית נמצאו קשורים באופן מובהק להבדלים במנהיגות חינוכית, בכשירות ובניהול זמן. לא נמצאו הבדלים מובהקים על פי מגדר, עיסוק, מקום מגורים או השכלת ההורים.
ניתוח מודל המיתווך: מודל המשוואות המבניות הראה השפעה ישירה מובהקת של ניהול זמן על מנהיגות חינוכית (B=0.411) ועל כשירות (B=0.024), וכן השפעה ישירה מובהקת של מנהיגות חינוכית על כשירות (B=0.48). החשוב מכל, נמצא שהמנהיגות החינוכית מתווכת את ההשפעה העקיפה של ניהול הזמן על הכשירות (B=0.567, P<.001).
דיון
ניהול זמן נמצא כגורם מרכזי בפיתוח כשירות סיעודית. סטודנטים בעלי מיומנויות ניהול זמן טובות יותר היו מסוגלים לאזן בין לימודים, סבבים קליניים וחיים אישיים, מה שהתבטא בציוני כשירות גבוהים יותר. עם זאת, ניהול הזמן אינו פועל בבידוד, ולא די בהוראת מיומנויות ניהול זמן לבדן. השפעתו על הכשירות הייתה משמעותית יותר כאשר הסטודנטים גם דיווחו על רמות גבוהות של מנהיגות חינוכית.
המנהיגות החינוכית עלתה כגורם עצמאי ומשמעותי לכשירות. סטודנטים שתפסו את המחנכים שלהם כתומכים, מאורגנים ומעוררי השראה, דיווחו על ביטחון עצמי גבוה יותר ורמת מיומנות גבוהה יותר. ממצא מרכזי זה שונה מחלק מהספרות שטוענת כי מאפיינים אינדיבידואליים של הסטודנט, כמו מוטיבציה ואינטליגנציה רגשית, עשויים להיות בעלי השפעה גדולה יותר על פיתוח הכשירות מאשר גורמים חיצוניים. הממצאים מדגישים כי מנהיגות חינוכית מחזקת ומכוונת את השימוש במיומנויות האישיות של הסטודנט, ומגדילה את האפקטיביות שלהן.
הממצא המרכזי של המחקר הוא זיהוי המנהיגות החינוכית כגורם מתווך בין ניהול זמן לכשירות. תיווך זה מרמז כי סביבות מנהיגות חזקות יוצרות את התנאים המבניים והמוטיבציוניים הדרושים כדי שסטודנטים יוכלו להפוך את יכולות הארגון שלהם לביצוע קליני בפועל. עם זאת, השפעת המנהיגות עשויה להיות מוגבלת כאשר המשאבים המוסדיים אינם מספיקים או כאשר המרצים אינם מיומנים באסטרטגיות מנהיגות. כמו כן, הבדלים תרבותיים וסיטואציוניים עשויים לווסת השפעות אלה.
מסקנות והשלכות
המחקר מגלה כי מנהיגות חינוכית ממלאת תפקיד מרכזי כמתווכת בין ניהול זמן לכשירות סיעודית. ניהול זמן אפקטיבי משפר ישירות הן את המנהיגות החינוכית והן את הכשירות, בעוד המנהיגות החינוכית מחזקת עוד יותר את הכשירות. גיל, הכנסה משפחתית ושנת לימוד נמצאו כמשפיעים על תוצאות אלה.
מבחינה מעשית, תוכניות הלימוד בסיעוד צריכות לשלב פיתוח מנהיגות ואסטרטגיות לניהול זמן, הן בתיאוריה והן בפרקטיקה הקלינית. ניתן לעשות זאת באמצעות סדנאות מנהיגות, תוכניות חניכה שבהן סטודנטים מלווים על ידי אחיות מנוסות, תרגילי סימולציה ומשחקי תפקידים, והערכה מבוססת כשירות. על המוסדות האקדמיים להכשיר גם את חברי הסגל למודלינג של מנהיגות ויעילות בניהול זמן.
מבחינת מגבלות המחקר, יש לציין שהמחקר נערך במוסד אחד בלבד, מה שמגביל את ההכללה של הממצאים. בנוסף, הסתמכות על דיווח עצמי עלולה להכניס הטיות. המבנה הרוחבי מונע הסקת סיבתיות, ומחקרים אורכיים עתידיים יידרשו כדי לבחון כיצד משתנים אלה מתפתחים לאורך זמן ומשפיעים על הכשרת האחיות המקצועית.