Romero, R. H., van der Meulen, K., Granizo, L., Del Barrio, C., Puyol, P., Lara, L., & Olmos, R. (2025). Interpersonal Risk and Protective Factors for Adolescents’ Psychosocial Wellbeing in Secondary Education: A Latent Profile Analysis. Psychosocial Intervention, 34(2), 117.
מבוא
המאמר עוסק ברווחה הפסיכו-חברתית של מתבגרים – נושא שצבר חשיבות רבה בשיח הציבורי והמדעי בשנים האחרונות. תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים פיזיים, רגשיים וחברתיים רבים, ובין 10% ל-20% מבני הנוער ברחבי העולם סובלים מהפרעות נפשיות או רגשיות. רבות מהן אינן מאובחנות בזמן, ועלולות להשליך על הבריאות הנפשית, ההישגים הלימודיים וההשתלבות התעסוקתית בבגרות. מטרת המחקר הייתה לזהות פרופילים שונים של רווחה פסיכו-חברתית בקרב מתבגרים במערכת החינוך העל-יסודית, ולבחון כיצד גורמי סיכון והגנה בין-אישיים משפיעים על השתייכותם לפרופילים אלה.
מושג הרווחה הפסיכו-חברתית ומדידתו
הרווחה הפסיכו-חברתית מוגדרת כמבנה רב-ממדי הכולל מרכיבים אישיים, רגשיים וחברתיים. היא מתייחסת לא רק להיעדר בעיות נפשיות, אלא גם לקיום תחושת סיפוק, משמעות ויכולת תפקוד חיובית. בעשורים האחרונים התפתח המעבר ממודל של חסכים ומניעה בלבד למודל של התפתחות חיובית, הרואה במתבגר משאב שיש לטפחו. לפי גישה זו, רווחה פסיכו-חברתית כוללת גם ממדים חינוכיים – תחושת שייכות לבית הספר, מוטיבציה ללמידה והשתתפות פעילה בקהילה הלימודית.
עם זאת, מרבית המחקרים בעבר התמקדו בהיבטים שליליים בלבד כגון דיכאון, חרדה והתנהגות סיכונית. המחקר הנוכחי ביקש להרחיב את התמונה ולבחון את כלל ממדי הרווחה הפסיכו-חברתית באופן כולל, תוך שימוש בגישה חדשנית – ניתוח פרופילים סמויים (Latent Profile Analysis), המזהה קבוצות אוכלוסייה הומוגניות על סמך דפוסי רווחה שונים.
מסגרות תאורטיות
שלוש גישות תאורטיות הנחו את המחקר. הראשונה היא מודל ההתפתחות החיובית, הרואה במתבגר אדם בעל פוטנציאל להתפתחות תקינה בתנאים חברתיים ותומכים. השנייה היא הגישה האקולוגית-חברתית של ברונפנברנר, המדגישה את ההשפעה ההדדית בין המתבגר לבין הסביבות בהן הוא חי – משפחה, בית ספר וקהילה. השלישית היא מודל ההשפעות המדורגות (Cascade Models), לפיו בעיות רגשיות או משפחתיות עלולות "להתגלגל" לתחומי חיים אחרים, למשל מהבית לבית הספר, ולפגוע בתפקוד הלימודי והחברתי.
גורמי סיכון והגנה בין-אישיים
המאמר מבחין בין גורמי סיכון – יחסים או נסיבות חברתיות העלולות לפגוע ברווחה, לבין גורמי הגנה – יחסים ומבנים חברתיים התורמים לרווחה ומונעים הידרדרות. הסביבה המשפחתית תופסת מקום מרכזי: סכסוכים מתמשכים במשפחה, אלימות פיזית או מילולית, הורות נוקשה ופוגענית ומחלוקות קשות בין הורים, נמצאו כגורמי סיכון ברורים להתנהגות בעייתית, לירידה ברווחה ולבעיות רגשיות בקרב מתבגרים. לעומת זאת, תקשורת פתוחה ותומכת, יחסי אמון עם אחד ההורים, תחושת שייכות משפחתית ותמיכה רגשית נרחבת – מהווים גורמי הגנה משמעותיים.
במישור החברתי-חינוכי, תמיכה ממורים ומחברים קרובים מגינה על בני נוער מפני בדידות, חרדה או דיכאון, ומגבירה מוטיבציה והישגים. אקלים בית ספרי חיובי – המאופיין ביחס מכבד, תחושת ביטחון ושוויון, הזדמנויות לשיתוף והכלה של שונות תרבותית – נמצא כגורם חזק לרווחה פסיכו-חברתית, במיוחד בקרב תלמידים ממשפחות מהגירה או ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לעומת זאת, חוויות של אפליה, הדרה או דחייה מצד מורים או תלמידים קשורות לרמות גבוהות יותר של דיכאון, אלימות והתנהגות מפרת סדר.
מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים
המאמר מראה כי מתבגרים מרקע חברתי-כלכלי נמוך או בעלי רקע מהגר נמצאים בסיכון גבוה יותר לרווחה נמוכה. גורמי סיכון נוספים שנמצאו משמעותיים הם קונפליקטים במשפחה ותפיסת אפליה בבית הספר. לעומת זאת, תמיכה ממורים, הורים ועמיתים וכן אקלים בית ספרי חיובי נמצאו קשורים לרווחה גבוהה יותר. לא נמצאה השפעה מובהקת למגדר על הרווחה, אך מתבגרים לא בינאריים ואלו החיים בעוני או באי-ביטחון כלכלי נטו יותר להשתייך לקבוצת הסיכון הגבוהה.
מתודולוגיה
המחקר נערך בקרב 1,627 תלמידים בגילאי 11–23 מבתי ספר תיכוניים ומקצועיים באזור מדריד, רבים מהם בני מהגרים. השאלונים כללו מדדים של רווחה רגשית (קשיים רגשיים, התנהגות פרו-חברתית והתנהגות מפרת סדר) ומדדים של רווחה חינוכית (מעורבות רגשית והתנהגותית בלמידה, התאמה לבית הספר והשתתפות בפעילויות). בנוסף נמדדו משתני סיכון והגנה כמו קונפליקטים במשפחה, אקלים בית ספרי, תמיכה מהורים, ממורים ומחברים, ותפיסת אפליה. הנתונים נותחו בשיטת ניתוח פרופילים סמויים כדי לזהות קבוצות מובחנות של מתבגרים לפי דפוסי הרווחה שלהם.
ממצאים עיקריים – שלושת הפרופילים
שלושה פרופילים נבדלים של רווחה פסיכו-חברתית עלו מהנתונים:
-
פרופיל מאתגר התנהגותית (Behaviourally Challenging Profile) – כ-8% מהתלמידים. מאופיין ברמות גבוהות מאוד של בעיות התנהגות, רמות נמוכות של מעורבות בלמידה והישגים לימודיים נמוכים, לצד מצוקה רגשית. קבוצה זו כללה שיעור גבוה יותר של בני מהגרים ושל תלמידים ממשפחות בעלות סיכון סוציו-אקונומי גבוה. גורמים כמו קונפליקט משפחתי חריף ואפליה בבית הספר נמצאו דומיננטיים במיוחד.
-
פרופיל מתמודד רגשית (Emotionally Struggling Profile) – כ-35.5% מהתלמידים. מתאפיין ברמות גבוהות של קשיים רגשיים ובתחושת ניכור מהלימודים, אך ללא בעיות התנהגות חמורות. מתבגרים אלה חווים חרדה, עצב וחוסר שייכות, אך שומרים לרוב על התנהגות חברתית תקינה.
-
פרופיל מסתגל פסיכו-חינוכית (Psychoeducationally Adjusting Profile) – הקבוצה הגדולה ביותר, כ-56%. מתבגרים אלו הציגו רמות גבוהות של רווחה רגשית, מעורבות לימודית והתנהגות פרו-חברתית. מאפייני הגנה מרכזיים בקרבם היו תמיכה מההורים, מהמורים ומהחברים, ואקלים בית ספרי תומך.
גורמים מנבאים להשתייכות לפרופילים
הניתוח הסטטיסטי הצביע על כך שקונפליקט משפחתי ותפיסת אפליה בבית הספר מנבאים השתייכות לפרופיל הסיכון הגבוה, בעוד שתמיכה רגשית ומשפחתית, יחסים חיוביים עם מורים ועמיתים ואקלים בית ספרי חיובי מנבאים השתייכות לפרופיל ההסתגלות הגבוה. ממצא נוסף הוא שהשפעת המעמד החברתי-כלכלי מתבטאת בעיקר בעקיפין – דרך השפעתו על יחסי המשפחה והיכולת להעניק תמיכה רגשית יציבה.
במקרים של חוסר ביטחון כלכלי, אבטלה הורית או משפחות חד-הוריות – עלו רמות גבוהות יותר של קונפליקט משפחתי ומצוקה רגשית בקרב בני הנוער. עם זאת, המחקר לא התייחס במפורש למצבים של פגיעה מינית, מחלה או מוות במשפחה.
דיון ומסקנות
המחקר מאשש כי רווחת המתבגר אינה תוצר של גורם יחיד אלא של מארג מורכב של יחסים משפחתיים, חברתיים וחינוכיים. הממצאים מצביעים על כך שכאשר קיימים קונפליקטים חמורים בבית, תחושת אפליה או חוסר שייכות בבית הספר – קיים סיכון ממשי להתפתחות בעיות רגשיות והתנהגותיות. לעומת זאת, כאשר המתבגר נהנה מתמיכה משפחתית, ממורים מתעניינים ומאווירה בית ספרית חמה ומכילה, הסיכוי לרווחה נפשית ולמעורבות חיובית בלמידה עולה משמעותית.
הכותבים מדגישים את תפקידם הקריטי של מוסדות החינוך בזיהוי מוקדם של מתבגרים בסיכון ובפיתוח תכניות התערבות מבוססות קהילה. הם ממליצים לחזק את מערכות התמיכה הבית-ספריות, במיוחד בקרב תלמידים מרקע מהגר או מעמד סוציו-אקונומי נמוך, וליצור חיבורים הדוקים בין בית הספר, המשפחה והקהילה.
לסיכום, המחקר מדגים כיצד יחסים בין-אישיים חיוביים – עם הורים, מורים ועמיתים – מהווים מנוף עיקרי לרווחה פסיכו-חברתית, בעוד שמתח משפחתי, אפליה וחוסר ביטחון כלכלי מהווים גורמי סיכון מרכזיים. הבנת האינטראקציה בין גורמים אלה מאפשרת לפתח מדיניות חינוכית ובריאותית המקדמת את התפתחותם התקינה של בני הנוער במערכת החינוך העל-יסודית.