רנה ליטוין (Rena Litvin) הייתה סופרת, משוררת, מסאית ומתרגמת ישראלית מרכזית, שנולדה בשנת 1939 בהונג קונג ועלתה לישראל בשנת 1949. היא נחשבת לאחת המתרגמות הבולטות לעברית, ותרגמה יצירות מופת מאנגלית, רוסית וספרדית, בין היתר של סופרים ומשוררים כמו ויליאם פוקנר, לואיס קרול, פדריקו גארסיה לורקה ואלכסנדר פושקין. לצד עבודתה כמתרגמת פרסמה גם ספרי שירה, פרוזה ומסות, ולימדה ספרות במוסדות אקדמיים וחינוכיים. ליטוין זכתה בפרסים חשובים כגון פרס ברנשטיין, פרס טשרניחובסקי ופרס ראש הממשלה לסופרים, והיא נחשבת לדמות משמעותית בהתפתחות הספרות והתרגום בישראל.

מאמרים אקדמיים על רנה ליטוין עוסקים בסוגיות כגון תרומתה לעיצוב שפת התרגום העברית, היחסים בין נאמנות למקור לבין יצירתיות בתרגום ספרותי, והשפעת עבודתה על קליטת יצירות קלאסיות בתרבות הישראלית. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד מתרגם משמר מקצב, סגנון ומשמעות בשירה ובפרוזה, מהו תפקיד המתרגם כמתווך תרבותי, וכיצד יצירתה האישית של ליטוין משתלבת עם עבודתה כמתרגמת. מגמות עכשוויות במחקר כוללות בחינה של תרגום כאקט פרשני, ניתוח השפעתה על דורות של מתרגמים, והתמקדות בקשרים בין ביוגרפיה אישית, שפה וזהות ביצירתה.