מוניזם ראסליאני (Russellian Monism) הוא עמדה פילוסופית המנסה ליישב בין הפער שבין עולם הפיזיקה לבין החוויה הסובייקטיבית. לפי גישה זו, התכונות הפנימיות והאיכותיות של העולם הן הבסיס שממנו נובעת גם ההתנהגות הפיזיקלית וגם החוויה התודעתית. המוניזם הראסליאני אינו מכחיש את הפיזיקה, אך טוען שהיא מתארת רק את המבנה החיצוני של המציאות, בעוד שהתוכן הפנימי של אותה מציאות הוא שמספק את הקרקע לתודעה. בכך הוא מציע דרך אמצע בין פיזיקליזם מסורתי לבין דואליזם.

מאמרים אקדמיים על מוניזם ראסליאני עוסקים בסוגיות כגון היחסים בין מבנה פיזיקלי לבין תוכן פנימי של תכונות, השאלה מהן "התכונות הפנימיות" שעליהן מדברת הגישה, והאם הן יכולות להסביר את התודעה ללא פנייה לישות לא פיזית. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן לגשר בין הסברים פיזיקליים לבין חוויה איכותית, האם המוניזם הראסליאני מתחייב לאונטולוגיה חדשה או פשוט להעמקה בתיאור הקיים, וכיצד ניתן לבחון אמפירית הנחות פילוסופיות מסוג זה. מגמות עכשוויות במחקר כוללות חקר הקשר בין מוניזם ראסליאני וניסוחי פנומנל פיזיקליזם, בחינת ההשלכות של הגישה על תאוריות תודעה מודרניות, ודיון מתרחב באפשרות של מסגרות מטפיזיות היברידיות המשלבות פיזיקה ותודעה.