אמפתיה (Empathy) היא היכולת להבין ולהרגיש את רגשותיו, מחשבותיו ונקודת מבטו של אדם אחר, תוך שמירה על הבחנה בין העצמי לאחר. היא מהווה מרכיב מרכזי ביחסים אנושיים, בתקשורת בין-אישית וביכולת לחוות חמלה, ומשמשת בסיס להתנהגות מוסרית, שיתופית ותומכת. אמפתיה מתפתחת לאורך החיים ומושפעת מגורמים אישיים, חברתיים ותרבותיים.
מאמרים אקדמיים על אמפתיה עוסקים בסוגיות כגון ההבחנה בין אמפתיה קוגניטיבית לאמפתיה רגשית, מנגנונים נוירולוגיים המעורבים בתהליכי אמפתיה, ותפקידה של אמפתיה בהקשרים של חינוך, טיפול, מנהיגות ופתרון קונפליקטים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן למדוד אמפתיה, באילו תנאים היא מתפתחת או נחלשת, ומה הקשר בין אמפתיה להתנהגות פרו-חברתית או מוסרית. מגמות עכשוויות במחקר כוללות חקר אמפתיה דיגיטלית בעידן התקשורת המקוונת, בחינת השפעת תרבות וזהות על ביטויי אמפתיה, והתעניינות גוברת באמפתיה כמיומנות נלמדת הניתנת לפיתוח במערכות חינוך וארגונים.
