איכות חיים בגיל מבוגר (Quality of Life in Older Age) היא מושג המתייחס לרווחה הכוללת של אנשים בגיל השלישי, הכוללת היבטים פיזיים, נפשיים, חברתיים וכלכליים. איכות החיים מושפעת מבריאות, תפקוד יומיומי, קשרים חברתיים, תחושת משמעות וביטחון כלכלי, והיא מהווה מדד מרכזי להבנת חוויית ההזדקנות. תפיסה זו מדגישה לא רק הארכת חיים אלא גם שיפור איכותם, תוך שמירה על עצמאות, כבוד והשתתפות פעילה בחברה.

מאמרים אקדמיים על איכות חיים בגיל מבוגר עוסקים בסוגיות כגון הקשר בין בריאות פיזית ונפשית לבין רווחה כללית, השפעת בדידות ותמיכה חברתית על תחושת איכות החיים, ותפקידם של שירותים קהילתיים ומדיניות ציבורית בקידום הזדקנות מיטבית. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן למדוד איכות חיים באופן רב ממדי, אילו גורמים תורמים לשימור עצמאות בגיל מבוגר, וכיצד שינויים דמוגרפיים משפיעים על חוויית ההזדקנות. מגמות עכשוויות במחקר כוללות חקר הזדקנות פעילה ובריאה, שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לתמיכה באוכלוסייה מבוגרת, ובחינת הקשר בין סביבה פיזית וחברתית לבין רווחה בגיל השלישי.