ניכור הורי (Parental Alienation) הוא תופעה שבה אחד ההורים, במודע או שלא במודע, משפיע על הילד כך שיפתח דחייה, פחד או עוינות כלפי ההורה האחר, ללא הצדקה ממשית המבוססת על התנהגות פוגענית. התופעה מתבטאת לרוב בהקשרים של גירושים או סכסוכים משפחתיים, והיא עלולה להשפיע על בריאותו הרגשית של הילד, על קשריו המשפחתיים ועל התפתחותו החברתית והנפשית.

מאמרים אקדמיים על ניכור הורי עוסקים בסוגיות כגון הגדרתו המדויקת של המושג וההבחנה בינו לבין מצבים של הגנה מוצדקת של הילד, ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של ניכור הורי על ילדים והורים, ותפקידם של גורמים משפטיים וקליניים בזיהוי ובטיפול בתופעה. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד ניתן לזהות דפוסי ניכור הורי בשלב מוקדם, מהן הדרכים היעילות להתערבות ולשיקום קשר הורי-ילד, ומה מקומם של מנגנוני כוח, תקשורת ומשפט בהחמרת או במניעת התופעה. מגמות עכשוויות במחקר כוללות פיתוח מודלים אינטגרטיביים לטיפול משפחתי, חקר ההשפעות ארוכות הטווח של ניכור הורי בבגרות, ודיון גובר באתיקה ובמורכבות של אבחון התופעה בהקשרים תרבותיים ומשפטיים שונים.