תקשורת בין אישית (Interpersonal Communication) היא תהליך של החלפת מידע, רגשות ומשמעויות בין אנשים באמצעות שפה מילולית ובלתי מילולית. היא כוללת הקשבה, הבעה, פרשנות והתאמה הדדית, ומהווה בסיס ליצירת קשרים, שיתוף פעולה והבנה הדדית. תקשורת בין אישית מושפעת מהקשר חברתי ותרבותי, ממצבים רגשיים וממיומנויות אישיות, והיא חיונית בתחומים כמו חינוך, עבודה, משפחה ובריאות.
מאמרים אקדמיים על תקשורת בין אישית עוסקים בסוגיות כגון תהליכי הבנה ופרשנות במסרים, תפקיד הרגשות והאמפתיה בתקשורת, וההשפעה של הקשר תרבותי וזהות על אינטראקציות בין אנשים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד מתפתחות מיומנויות תקשורת לאורך החיים, אילו גורמים תורמים לתקשורת יעילה או לכשלים בתקשורת, וכיצד ניתן לשפר תקשורת במצבים של קונפליקט או אי הבנה. מגמות עכשוויות במחקר כוללות חקר תקשורת במרחבים דיגיטליים, השפעת טכנולוגיות על איכות הקשר הבין אישי, ופיתוח מודלים מבוססי אמפתיה וקשיבות לשיפור תקשורת בחינוך, בארגונים ובמערכות טיפוליות.
