ציורי ילדים (Children’s Drawings) הם אמצעי ביטוי חזותי שבאמצעותו ילדים מבטאים חוויות, רגשות, תפיסות עולם ויכולות קוגניטיביות בשלבי התפתחות שונים. הציור משמש כלי תקשורתי לא מילולי, המאפשר לילדים לבטא תכנים שלעיתים קשים לניסוח מילולי, והוא מושפע מגיל, מהקשר תרבותי, מחוויות אישיות ומהסביבה החינוכית והמשפחתית. ציורי ילדים מהווים מקור חשוב להבנת עולמם הפנימי והתפתחותם הרגשית והחברתית.

מאמרים אקדמיים על ציורי ילדים עוסקים בסוגיות כגון הקשר בין מאפייני ציור לבין שלבי התפתחות קוגניטיבית ורגשית, הדרכים שבהן ילדים מייצגים עצמי, משפחה וסביבה, והשפעת תרבות, חינוך וטראומה על תכנים חזותיים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד לפרש ציורים בהקשרים שונים, מה ניתן ללמוד מהם על תפיסה, רגש ויחסים חברתיים, ומהם הגבולות בין ביטוי יצירתי לפרשנות מחקרית או קלינית. מגמות עכשוויות כוללות שילוב ניתוח ציורים במחקר בין תרבותי, שימוש בכלים דיגיטליים לניתוח חזותי, ובחינה של ציורי ילדים בהקשרים חינוכיים, טיפוליים וחברתיים משתנים.