עוני ופשיעה (Poverty and Crime) הם תופעות חברתיות מורכבות הקשורות לעיתים זו בזו בהקשרים כלכליים, חברתיים ומרחביים. עוני מתייחס למחסור מתמשך במשאבים כלכליים וחברתיים בסיסיים, בעוד שפשיעה כוללת פעולות המוגדרות כהפרת חוק. הדיון הציבורי והמדעי בוחן את הקשרים האפשריים בין תנאי מחיה קשים, הדרה חברתית והזדמנויות מוגבלות לבין דפוסי עבריינות, תוך הדגשת המורכבות וההבדלים בין קהילות והקשרים תרבותיים שונים.

מאמרים אקדמיים על עוני ופשיעה עוסקים בסוגיות כגון הקשר בין אי שוויון כלכלי לשיעורי פשיעה, השפעת סביבה שכונתית ותנאי חיים על דפוסי עבריינות, ותפקיד מדיניות רווחה וחינוך במניעה או בצמצום פשיעה. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד משתנים דפוסי פשיעה בהקשרים של עוני מתמשך לעומת עוני זמני, מהי השפעת הזדמנויות תעסוקה וחינוך על סיכון לעבריינות, וכיצד גורמים תרבותיים, משפחתיים ומבניים משתלבים בהסבר הקשר בין עוני לפשיעה. מגמות עכשוויות במחקר כוללות שימוש בנתונים מרחביים ובניתוח אזורי לבחינת ריכוזי עוני ופשיעה, התמקדות באי שוויון מבני ולא רק בהכנסה אישית, ובחינת השפעת מדיניות חברתית על דפוסי פשיעה לאורך זמן.