מדיניות חינוכית (Educational Policy) היא תחום העוסק בתכנון, קביעת והפעלת מדיניות ציבורית בתחום החינוך, במטרה לעצב את מערכת החינוך בהתאם לערכים, מטרות וצרכים חברתיים וכלכליים. מדיניות זו כוללת קבלת החלטות הנוגעות לתקצוב, תכנים לימודיים, הכשרת מורים, נגישות לחינוך ואופן הערכת הישגים, והיא משקפת את תפיסת החברה לגבי תפקידו של החינוך בפיתוח הפרט והחברה.

מאמרים אקדמיים על מדיניות חינוכית עוסקים בסוגיות כגון הקשר בין חינוך לאי-שוויון חברתי, השפעת מדיניות ממשלתית על הישגים לימודיים, תפקידם של שיקולים פוליטיים וכלכליים בעיצוב המדיניות, והאיזון בין אוטונומיה מוסדית לבין רגולציה ממסדית. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד מתקבלות החלטות מדיניות במערכות חינוך שונות, מהן ההשלכות של רפורמות חינוכיות על מורים ותלמידים, וכיצד ניתן להעריך את הצלחתן של מדיניות חינוכיות לאורך זמן. מגמות עכשוויות במחקר כוללות עניין גובר במדיניות מבוססת-נתונים (evidence-based policy), בחינוך דיגיטלי, ובהשפעות הגלובליזציה על עיצוב מדיניות חינוכית לאומית.