חריגי זכויות יוצרים (Copyright Exceptions) הם מנגנונים משפטיים המתירים שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים ללא צורך בקבלת אישור מבעלי הזכויות, במצבים מסוימים ומוגדרים. חריגים אלה נועדו ליצור איזון בין ההגנה על היצירה לבין צורכי הציבור, כגון חופש ביטוי, גישה לידע, שימוש חינוכי, מחקרי או פרודוקטיבי. הדוגמאות כוללות שימוש הוגן, ציטוט, הוראה, מחקר, דיווח חדשותי ושימושים טכניים הנדרשים לתפעול מערכות דיגיטליות.
מאמרים אקדמיים על חריגי זכויות יוצרים עוסקים בסוגיות כגון גבולות ההגדרה של שימוש הוגן, האופן שבו ניתן לאזן בין אינטרס הציבור לבין זכויות היוצרים, וההשפעה של טכנולוגיות דיגיטליות על יישום החריגים. המחקר מתמקד בשאלות כמו כיצד משתנים חריגי זכויות יוצרים בעידן של הפצה דיגיטלית, מהו תפקידם של מוסדות חינוך ומחקר בעיצוב גבולות השימוש המותר, וכיצד הבדלים בין מדינות משפיעים על אחידות רגולטורית. מגמות עכשוויות במחקר כוללות בחינה של חריגים בהקשר של בינה מלאכותית, ניתוח השפעת פלטפורמות שיתוף תוכן על הפרשנות המשפטית, ודיון מתרחב בצורך בהתאמת החקיקה לעולם דינמי וטכנולוגי.
