חוסר אמפתיה הוא קושי או חוסר יכולת להבין ולהרגיש את רגשותיהם של אחרים. אדם שחסר אמפתיה מתקשה לזהות מצוקה, שמחה או כאב אצל הזולת, ולעיתים מגיב באופן קר או אדיש. מצב זה עלול לפגוע בקשרים בין־אישיים, ביצירת אמון ובהבנה הדדית. חוסר אמפתיה עשוי לנבוע מגורמים רגשיים, סביבתיים או נוירולוגיים, והוא משפיע באופן ניכר על איכות התקשורת האנושית והחברתית.
מאמרים אקדמיים על חוסר אמפתיה עוסקים בסוגיות כגון מקורותיה הביולוגיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של התופעה, והקשרים בין חוסר אמפתיה לבין הפרעות אישיות והתנהגות אנטי־חברתית. החוקרים בוחנים שאלות מרכזיות כמו האם חוסר אמפתיה נרכש או מולד, כיצד הוא מושפע מגורמים תרבותיים וסביבתיים, ומהם המנגנונים המוחיים המעורבים בהיעדר תגובה רגשית לאחר. מגמות עכשוויות במחקר מתמקדות בשילוב שיטות נוירו־מדעיות עם מחקר חברתי־התנהגותי, בזיהוי ביטויי חוסר אמפתיה בקרב אוכלוסיות שונות, ובבחינת תפקידם של גורמים כמו מדיה דיגיטלית וחינוך רגשי בעיצוב היכולת האמפתית.
