Kucukkaragoz, H., & Meylani, R. (2025). Parental Alienation Syndrome: A Systematic Review and Qualitative Synthesis of Contemporary Research Literature Aligned with Sustainable Development Goals (SDGs). Journal of Lifestyle and SDGs Review, 5(4), 06146-06146.
מבוא
תסמונת הניכור ההורי (Parental Alienation Syndrome – PAS) היא תופעה שבה אחד ההורים משפיע באופן מניפולטיבי על הילד כך שידחה את ההורה האחר ללא הצדקה מוצדקת. מצב זה גורם לפגיעה קשה במערכות היחסים המשפחתיות, ברווחה הנפשית של הילד ובהורה המנוכר, ואף מוביל להשלכות חברתיות ומשפטיות נרחבות. התסמונת הוצגה לראשונה בשנות ה-80 על ידי ריצ'רד גרדנר, ומאז הפכה למוקד לוויכוחים עזים בין תחומי הפסיכולוגיה, המשפט והחברה. המאמר הנוכחי מציג סקירה שיטתית של 115 מחקרים עדכניים שנערכו בין השנים 2003–2023, ומטרתו לזהות דפוסים מרכזיים בהבנה, בטיפול ובחקיקה הנוגעים לניכור הורי, תוך קישורם ליעדי הפיתוח בר־קיימא של האו"ם, בעיקר יעדים 3 ו-16 – בריאות ורווחה, צדק ומוסדות חזקים.
מטרת המחקר ושאלות המחקר
המאמר שואף לספק סינתזה עדכנית ומקיפה של הידע המחקרי העכשווי בנוגע לתופעת הניכור ההורי, לבחון את הגורמים, ההשלכות וההתערבויות הקיימות, ולברר כיצד תופעה זו מתקשרת ליעדים גלובליים של בריאות הנפש, צדק חברתי ושוויון. שאלות המחקר כללו: מהם ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של PAS על ילדים והורים? כיצד מערכות משפטיות שונות מתמודדות עם התופעה? מהן אסטרטגיות ההתערבות היעילות ביותר? מה תפקידו של המעמד הסוציו-אקונומי? וכיצד מתיישבת התופעה עם יעדי הפיתוח בר־קיימא?
המסגרת התיאורטית
המסגרת התיאורטית נשענת על גישות בפסיכולוגיה קוגניטיבית-התנהגותית ועל תאוריות של צדק משפטי. החוקרים רואים בניכור ההורי סוג של התעללות פסיכולוגית ואלימות במשפחה. במקרים של גירושים עתירי קונפליקט, אחד ההורים גורם לילד לאמץ עמדות שליליות כלפי ההורה האחר, תוך שימוש בהשמצה, הגבלת קשרים ויצירת מציאות רגשית מעוותת. התוצאה היא פגיעה חמורה בתחושת הביטחון של הילד וביכולתו לבנות מערכות יחסים תקינות בעתיד. לצד ההשפעות הפסיכולוגיות, המאמר מדגיש גם את ההשלכות החברתיות והמשפטיות של PAS, ובהן חוסר עקביות בפסיקה, פערים כלכליים וחברתיים, והיעדר אחידות בהכרה החוקית בתסמונת ברחבי העולם.
מתודולוגיה
הסקירה התבססה על חיפוש שיטתי במאגרי מידע אקדמיים ומשפטיים מובילים, בהם PsycINFO, PubMed, Scopus, Web of Science, Westlaw ו-LexisNexis. החיפוש התמקד בפרסומים באנגלית משני העשורים האחרונים, תוך שימוש במילות מפתח כגון "Parental Alienation Syndrome", "Family Law", ו-"Child Custody". לאחר סינון 1,250 מאמרים, נבחרו 115 מחקרים שעמדו בקריטריונים של רלוונטיות, איכות מתודולוגית ורמת אמינות גבוהה. הנתונים נותחו באמצעות תוכנת MAXQDA לניתוח איכותני ולזיהוי תמות מרכזיות החוזרות במחקרים.
ממצאים עיקריים
הבנת התופעה והיבטים דמוגרפיים
המאמר מבהיר כי PAS מתבטאת בניתוק רגשי של הילד מההורה המנוכר, ומעוררת מחלוקת סביב השאלה האם מדובר בתסמונת קלינית מובהקת. השפעתה משתנה לפי גיל, מגדר ומעמד חברתי-כלכלי: ילדים בוגרים נוטים להפגין ניכור חמור יותר, ואבות סובלים לעיתים מניכור במסגרת הליכים משפטיים בהם נשמרים דפוסים מגדריים. נמצא כי ילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה חשופים יותר לנזק מתמשך בשל חוסר נגישות לטיפול ולסיוע משפטי. בארה"ב, על פי הערכות, כ-1% מהילדים חווים PAS בדרגות חומרה שונות.
השפעות פסיכולוגיות וחברתיות
לניכור ההורי השפעות עמוקות על נפשם של הילדים. הילדים מפתחים פחד, אשמה, כעס ובלבול כלפי ההורה המנוכר, וסובלים מחרדה, דיכאון, ירידה בהישגים לימודיים וקשיים ביצירת קשרים חברתיים. תופעה זו פוגעת גם בהורים המנוכרים ובבני משפחתם – רבים מהם חווים טראומה נפשית, דיכאון ובדידות, וכן נתק ממושך מילדיהם. המחקר מדגיש כי PAS צריך להיחשב כצורה של אלימות במשפחה, וכי נדרשות התערבויות רב-תחומיות לשיקום היחסים ולשיקום האמון.
התערבויות וגישות טיפול
המאמר סוקר מגוון רחב של מודלים טיפוליים, לרבות תוכניות שיקום משפחתי, טיפול משפחתי אינטגרטיבי, פסיכותרפיה קוגניטיבית, התערבות קהילתית ושימוש בטכנולוגיה. נמצא כי הצלחת ההתערבות תלויה בהתאמתה לחומרת המקרה: במקרים קלים ניתן להסתפק בהכוונה וייעוץ, בעוד שבמקרים חמורים נדרש טיפול אינטנסיבי ושילוב של מערכת הרווחה ובתי המשפט. לצד זאת, המחקר מצביע על בעיות של פירוש מוטעה של התופעה ומידע שגוי בקרב אנשי מקצוע, אשר לעיתים מחמירים את המצב. כמו כן נדונו סוגיות אתיות הקשורות בשימוש במושג PAS בבתי משפט, מחשש שייעשה בו שימוש לצורך הטיית פסיקה או להחלשת טענות על אלימות אמיתית.
ממדים משפטיים וחברתיים
הממצאים מלמדים כי קיימת שונות רבה ביחס המשפטי לתופעה במדינות שונות. באוסטרליה ובברזיל, לדוגמה, ניכור הורי מוגדר כהתעללות פסיכולוגית ומחייב התערבות משפטית. לעומת זאת, בארצות הברית אין עדיין הכרה רשמית בתסמונת, מה שמקשה על אכיפת זכויות ההורה המנוכר. ניכור הורי מעלה שאלות מורכבות בדבר תוקפו של המונח כ"אבחנה רפואית" מול שימושו ככלי משפטי. המאמר מדגיש את הצורך בהכשרת שופטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים להבנת התופעה, כדי להבטיח שמירה על טובת הילד ועל עקרונות הצדק. התופעה נקשרת ליעדי SDG 16 ("צדק ומוסדות חזקים") ו-SDG 10 ("צמצום אי-שוויון"), במיוחד בהקשר של פערים כלכליים המקשים על גישה שוויונית למערכת המשפט.
תפקיד אנשי המקצוע
המאמר מדגיש את תפקידם המרכזי של אנשי מקצוע – פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עורכי דין ואנשי חינוך – בזיהוי, הערכה וטיפול במקרים של ניכור הורי. בהליכים משפטיים, הערכות משמורת צריכות להיעשות בזהירות ובמודעות להטיות מגדריות ולמצבי פגיעות מיוחדים, כגון הורים עם מוגבלויות או מצבי אלימות. המאמר ממליץ על שיתוף פעולה בין תחומי ועל הכשרות מקצועיות מתמשכות לצוותים המטפלים והמשפטיים.
תפקיד מוסדות החינוך
בתי הספר מהווים זירה חשובה לזיהוי מוקדם של PAS. הכשרת מורים לאיתור סימני ניכור, יצירת מערכות תמיכה רגשיות לילדים ומתן ייעוץ חינוכי עשויים לסייע בהפחתת ההשפעות השליליות של התופעה. שילוב ההורים והקהילה בבתי הספר עשוי לשמש מנגנון מניעה חשוב. חיזוק השותפות בין ההורים, המורים והיועצים מאפשר גישה הוליסטית לטיפול בילדים שנפגעו.
גישות בין-תחומיות והמלצות
המאמר חותם בקריאה לגישות אינטגרטיביות ולפיתוח מדיניות ציבורית כוללת. שיתוף פעולה בין גורמים משפטיים, רפואיים, פסיכולוגיים וחינוכיים הוא תנאי חיוני להבנת עומק התופעה ולבניית מענים אפקטיביים. החוקרים מציעים לקדם חקיקה אחידה להכרה בניכור הורי כהתעללות פסיכולוגית, לשפר את הנגישות לטיפול נפשי ולייעוץ משפטי, ולהטמיע תוכניות חינוך ציבוריות להעלאת מודעות לתופעה. בנוסף, יש להרחיב את המחקר האמפירי ולפתח מדדים אחידים לאבחון.
סיכום
המאמר מציג תמונה רחבה ומורכבת של תסמונת הניכור ההורי כתופעה חוצת גבולות ותרבויות, הפוגעת בילדים, בהורים ובחברה כולה. היא משקפת לא רק בעיה משפחתית אלא גם סוגיה חברתית, משפטית וכלכלית בעלת השלכות רחבות. המחברים מדגישים כי ללא גישה רב-תחומית, חקיקה ברורה ותמיכה מערכתית, יימשכו הפגיעות בילדים ובהורים המנוכרים. החיבור בין PAS ליעדי הפיתוח בר־קיימא ממחיש את הצורך העולמי לראות בהגנה על מבנה המשפחה וברווחת הילד חלק בלתי נפרד ממימוש צדק, שוויון ובריאות נפשית לכל. המאמר מתאים לכתיבת סמינריון בנושא ניכור הורי.