Capdevila, L., Losilla, J. M., Alfonso, C., Estrella, T., & Lalanza, J. F. (2025). Physical activity and planetary health: a scoping review. Journal of Science and Medicine in Sport, 28(1), 56-68.
רקע והגדרה מושגית
על רקע העלייה בדפוסי התנהגות יושבנית והשלכותיהם הבריאותיות, מוקדשת תשומת לב גוברת לעידוד פעילות גופנית. ארגונים בינלאומיים ממליצים על שילוב פעילות גופנית באורח החיים לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בקשר בין פעילות גופנית לסביבה, כולל המונחים "אימון ירוק" ו"מרחבים כחולים", המדגישים את ההשפעה החיובית של פעילות בטבע. לצד זאת, מתפתחת פרספקטיבה הפוכה: כיצד משפיעה פעילות גופנית על הבריאות של כדור הארץ, תוך התחשבות בהשלכות על זיהום, טביעת פחמן, השפעות אקולוגיות ואובדן מגוון ביולוגי.
מושג "בריאות פלנטרית" מוגדר כבריאותן של המערכות הטבעיות עליהן תלויה האנושות, ונקשר למושגים נוספים כמו "אקולוגיה של ספורט", "פעילות גופנית בת-קיימא" ו"אחת בריאות". יחד עם זאת, המושג המרכזי הנבחן כאן — "פעילות גופנית ובריאות פלנטרית" — שואף ללכוד את ההשפעות הישירות והעקיפות של פעילות גופנית על הסביבה, תוך התייחסות גם לגורמים כמו עמדות והתנהגויות אישיות וחברתיות.
שיטת סקירה ומאפייני המחקרים
הסקירה בוצעה לפי כללי PRISMA-ScR וכללה 62 מחקרים אמפיריים שנבחרו מתוך למעלה מ־7000 פרסומים. הקריטריונים כללו מחקרים בעלי תיעוד אמפירי על הקשרים בין פעילות גופנית והשפעות סביבתיות, והוחרגו מאמרים תיאורטיים או כאלה שהתמקדו רק ביתרונות של סביבות ירוקות או ניתוחים אורבניים. המחקרים שנכללו מבוססים על מתודולוגיות מגוונות: תצפיות, סקרים, סימולציות וניסויים. הם נערכו בשישה יבשות, כשהמדינות המובילות היו בריטניה, ספרד, גרמניה, אוסטרליה וארה"ב.
עמדות כלפי השפעות סביבתיות
12 מהמחקרים בחנו את עמדות המשתתפים כלפי הסביבה והשפעת הספורט. ברובם זוהו עמדות חיוביות — מודעות סביבתית, נכונות לפעול לצמצום טביעת הרגל הפחמנית (למשל תשלום לפיצוי על זיהום), והבנת ההשפעה האישית של שינוי האקלים. יחד עם זאת, חלק מהמחקרים הצביעו על פער בין עמדות חיוביות להתנהגות בפועל, כולל אדישות סביבתית באירועים ספורטיביים.
עידוד אורח חיים פעיל
13 מהמחקרים בחנו כיצד אורח חיים פעיל, ובפרט תחבורה פעילה כמו רכיבה על אופניים והליכה רגלית, משפיע על הסביבה. הממצאים מראים כי תחבורה פעילה מפחיתה פליטת מזהמים, חוסכת באנרגיה, ומקטינה רעש עירוני. במיוחד הודגש יתרונן של מערכות אופניים ציבוריות וסביבות טבעיות לעידוד תחבורה פעילה. שני מחקרים הזהירו מפני השפעות שליליות, למשל בזיהום הנגרם מנסיעה ממונעת לאתרים לפעילות פנאי.
השפעת אירועי ספורט
16 מחקרים התמקדו באירועי ספורט (מקצועיים ועממיים) והשפעתם הסביבתית. 11 מהם זיהו השפעות שליליות, כגון פליטת מזהמים מטיסות ונסיעות, רעש, והצטברות פסולת. לדוגמה, מרוצי שטח הובילו להפרת איזון אקולוגי באזורים הרריים. מחקרים אחרים הציעו כי ניתן לצמצם השפעות שליליות דרך מיחזור, שיתוף נסיעות ושימוש בכלים להערכת השפעה סביבתית. חלק מהמחקרים הציגו השפעות חיוביות, כמו ירידה בזיהום אוויר בתקופת המשחקים האולימפיים, או שיפור תשתיות מקומיות.
פעילות גופנית בסביבה טבעית
21 מחקרים בחנו את ההשפעה הישירה של פעילויות בטבע (כמו הליכה, טיפוס הרים, רכיבה על אופניים, סקי וריצה). 18 מהם מצאו השפעות שליליות כגון שחיקת צמחייה, ירידה במגוון המינים, רעש והפרת מערכות אקולוגיות רגישות. לדוגמה, טיפוס הרים נמצא כמפחית את שכיחות הרכיכות באזור הפעילות. לעומת זאת, שלושה מחקרים דיווחו על השפעות חיוביות, בעיקר על מודעות מוגברת לנזקים סביבתיים והתאמה התנהגותית להפחתת הפגיעה.
אתגרים מתודולוגיים
קיימת שונות רבה בגישות המחקריות שננקטו. במחקרים תצפיתיים, ניכרת אי-אחידות בשיטות איסוף נתונים ומדידת השפעות סביבתיות, כמו מספר המינים הנספרים, שיטת הדגימה ואופן בחירת שטחי ביקורת. מחקרי סקרים נטו לשאלונים לא אחידים, ורק מיעוטם השתמש בכלים מובנים. מחקרי סימולציה רבים התבססו על דגימות סקר. נמצא מחסור במחקרים ניסויים המאפשרים ביסוס קשר סיבתי. לפיכך, ישנה המלצה לתקנון שיטות מחקר, למשל דגימה של 1 מ"ר של שטח טבעי להערכת נזקים או שאלונים אחידים המבחינים בין התנהגות "בבית" ו"בזמן פעילות".
מסקנות והמלצות
הסקירה מציגה תחום מחקר עשיר ומתפתח, אשר יש לו פוטנציאל להשפיע על בריאות האדם ובריאות הסביבה גם יחד. ארבעת התחומים המרכזיים שזוהו הם: עמדות כלפי הסביבה, אורח חיים פעיל, ניהול אירועים ספורטיביים, ופעילויות בטבע. הממצאים מעידים כי אמנם פעילות גופנית תורמת לבריאות האדם ואף עשויה להפחית את זיהום האוויר, אך במקרים רבים, בפרט באירועים ספורטיביים או בפעילות בטבע, היא עלולה להזיק למערכת האקולוגית.
קיימת חשיבות לזהות פער בין עמדות סביבתיות לבין ההתנהגות בפועל, ולהשקיע בחינוך סביבתי, הסברה ואכיפה. כמו כן, יש לעודד תחבורה פעילה כתשתית של מדיניות סביבתית, לפתח סטנדרטים לארגון אירועים בני-קיימא, ולהשקיע במחקר התערבותי הבוחן כיצד שינוי בהתנהגות גופנית משפיע על הסביבה.
בסופו של דבר, התפיסה של "פעילות גופנית ובריאות פלנטרית" מזמינה גישה הוליסטית המשלבת בין קידום הבריאות האישית לבין אחריות סביבתית רחבה, ומהווה בסיס למחקר עתידי ולקידום יוזמות מעשיות למען הדורות הבאים.
