מודל מוטיבציוני דו-תהליכי של התנהגויות אקולטורציה ותוצאות אימוץ התרבות

Recker, C., Milfont, T. L., & Ward, C. (2017). A dual-process motivational model of acculturation behaviors and adaptation outcomes. Universitas Psychologica, 16, 76-90.‏

רקע תיאורטי

בתהליך ההתרבות, אנשים נוטים לשמר את המורשת התרבותית והזהות שלהם מחד, ולהיות מעורבים עם אזרחי המדינה המארחת ולהשתתף בחברה החדשה מאידך. שני מימדים אלה יוצרים ארבעה אסטרטגיות התרבות: אינטגרציה (אוריינטציה חזקה לשני המימדים), השתלבות (אוריינטציה לתרבות המארחת בלבד), הפרדה (אוריינטציה לתרבות המוצא בלבד), ושוליות (ניתוק משתי התרבויות).

עם זאת, קיים חוסר במחקר על המוטיבציות המניעות את ההתנהגויות של מהגרים, שמשפיעות בסופו של דבר על היכולת שלהם להסתגל במדינת המגורים החדשה. המחקר הנוכחי מציע שקיימות שתי מוטיבציות מרכזיות: מוטיבציה לשימור תרבותי (MCM) ומוטיבציה לחקר תרבותי (MCE). המוטיבציה לשימור תרבותי מתייחסת לצורך הבסיסי של מהגרים לשמור על קשר מתמשך עם המורשת התרבותית שלהם כדי לשמר ארגון פסיכו-חברתי יציב (במונחים של תחושת עצמי וזהות). המוטיבציה לחקר תרבותי מתייחסת לצורך הבסיסי לחקור את התרבות המארחת ולהיות פתוחים לחוויות חדשות, כדי לשלב ידע תרבותי חדש בארגון הפסיכו-חברתי (במונחים של הרחבת העצמי והזהות).

קשרים למחקר המוטיבציוני

המוטיבציות המוצעות מעוגנות במספר תחומים במחקר המוטיבציוני:

מוטיבציות ליבה: המחקר המודרני על מוטיבציה מציע חמש מוטיבציות ליבה, מתוכן שלוש רלוונטיות במיוחד – הבנה, שיפור עצמי, והשתייכות. מוטיבציית ההבנה עשויה להניע מהגרים לשמר את תרבות המוצא ליצור הבנה משותפת עם בני העדה, אך גם לאסוף מידע על התרבות המארחת. מוטיבציית השיפור העצמי עשויה להניע מהגרים לשמר את התרבות שלהם כדי להעדיף את קבוצת המוצא, או לנסות להשתלב בתרבות המארחת. מוטיבציית ההשתייכות עשויה להניע שימור תחושת השייכות לקבוצת המוצא ויצירת תחושת שייכות חדשה.

רצף מוטיבציוני: תורת ההגדרה העצמית של ריאן ודצי מבחינה בין מוטיבציה חיצונית (עיסוק בפעילות להשגת מטרה) ומוטיבציה פנימית (עיסוק בפעילות לשם ההנאה והסיפוק). המוטיבציה לחקר תרבותי עשויה להיות מונעת מהנאה מחוויית הפלא או מרצון להרחיב אופקים, אך גם לשרת מטרות חיצוניות. המוטיבציה לשימור תרבותי עשויה להיות מונעת מהצורך הבסיסי בקשר וזיקה לתרבות המוצא.

תיאוריות קוגניטיביות: חיפוש חידוש (הנטייה להתקרב למצבים חדשים) קשור למוטיבציה לחקר תרבותי. צורך בסגירה (הרצון לתשובות ברורות והימנעות מעמימות) עשוי להיות קשור למוטיבציה לשימור תרבותי.

קשרים בין מוטיבציות, התנהגויות והסתגלות

המוטיבציה לשמר תחושת שייכות לקבוצת המוצא צפויה להשפיע על האם מהגרים מעדיפים לקיים קשרי חברות עם בני עדתם או עם אזרחי המדינה המארחת. הסתגלות של מהגרים מכסה שני תחומים עיקריים: הסתגלות פסיכולוגית (רווחה נפשית ושביעות רצון) והסתגלות חברתית-תרבותית (היכולת ההתנהגותית להתמודד עם החיים בתרבות החדשה).

מחקרים קודמים הראו שקשרים עם בני עדה מעלים את ההסתגלות הפסיכולוגית, בעוד קשרים עם אזרחי המדינה המארחת מעלים את ההסתגלות החברתית-תרבותית. לדוגמה, מחקר ICSEY עם כמעט 8,000 מתבגרים מ-13 מדינות מצא שקשרים עם בני עדה חזו הסתגלות פסיכולוגית אך לא הסתגלות חברתית-תרבותית. מצד שני, כמות האינטראקציות עם אזרחי המדינה המארחת חזתה הסתגלות חברתית-תרבותית.

השערות המחקר

המחקר בדק חמש השערות מרכזיות:

1. קיים קשר חיובי בין מוטיבציה לשימור תרבותי לבין קשרים עם בני עדה.
2. קיים קשר חיובי בין מוטיבציה לחקר תרבותי לבין קשרים עם אזרחי המדינה המארחת.
3. קיים קשר חיובי בין קשרים עם בני עדה לבין הסתגלות פסיכולוגית.
4. קיים קשר חיובי בין קשרים עם אזרחי המדינה המארחת לבין הסתגלות חברתית-תרבותית.
5. התנהגויות התרבות (קשרים עם בני עדה/אזרחים) ישמשו כמתווכים בין המוטיבציות לתוצאות ההסתגלות.

שיטת המחקר

המחקר כלל 280 מבוגרים מ-53 מדינות שונות המתגוררים בניו זילנד, שהגיעו כמהגרים בוגרים ומתגוררים במדינה לפחות שישה חודשים. רוב המשתתפים היו נשים (64.6%), בגיל ממוצע 39 שנה, והתגוררו בניו זילנד בממוצע 8.11 שנים.

המחקר השתמש בשאלוני מוטיבציה חדשים (9 פריטים למוטיבציה לשימור תרבותי ו-8 פריטים למוטיבציה לחקר תרבותי), מדדים להתנהגויות התרבות (קשרי חברות ואינטראקציות עם בני עדה/אזרחים), ומדדי הסתגלות פסיכולוגית (סקאלת שביעות רצון מהחיים ומדד הרווחה של WHO) והסתגלות חברתית-תרבותית (סקאלת ההסתגלות החברתית-תרבותית המתוקנת).

ממצאים עיקריים

ניתוח באמצעות מודלים של משוואות מבניות תמך במודל הדו-תהליכי המוצע. המודל הסביר 49% מהשונות בהסתגלות הפסיכולוגית ו-32% מהשונות בהסתגלות החברתית-תרבותית.

הממצאים המרכזיים כללו:

• קשר בין מוטיבציות להתנהגויות: מוטיבציה גבוהה יותר לשימור תרבותי היתה קשורה באופן משמעותי לקשרים חזקים יותר עם בני עדה. מוטיבציה לחקר תרבותי היתה קשורה באופן שולי לקשרים עם אזרחי המדינה המארחת.
• קשר בין התנהגויות להסתגלות: קשרים חזקים יותר עם בני עדה היו קשורים באופן שולי להסתגלות פסיכולוגית טובה יותר. קשרים חזקים יותר עם אזרחי המדינה המארחת היו קשורים באופן משמעותי להסתגלות חברתית-תרבותית טובה יותר, וגם להסתגלות פסיכולוגית.
• קשרים לא צפויים: מוטיבציה לחקר תרבותי חזתה ישירות הסתגלות חברתית-תרבותית, ללא תיווך דרך קשרים עם אזרחים.
• תיווך: התוצאות תמכו במגמה של תיווך חלקי, כאשר קשרים עם בני עדה/אזרחים תיווכו באופן שולי את ההשפעה של המוטיבציות על ההסתגלות.

משמעויות והשלכות

המודל הדו-תהליכי מציע מסגרת חדשה להבנת התהליך של התרבות. הוא מדגיש שבעוד המוטיבציה לשמר את תרבות המוצא משפיעה על תוצאות פסיכולוגיות, המוטיבציה לחקור את התרבות המארחת משפיעה על למידה חברתית והשתלבות. הממצאים רלוונטיים גם למדיניות הגירה, ומציעים שממשלות צריכות לספק מסגרת שמעודדת גם שימור תרבות וגם חקירה של התרבות המארחת.

המחקר כולל מגבלות, כולל אופי חתך-רוחב, ייצוג יתר של אירופים במדגם, והצורך באימות פסיכומטרי נוסף של הסקאלות החדשות. מחקר עתידי צריך לבחון את המודל בעיצוב אורך ובאוכלוסיות מגוונות יותר.