Melzer, I., Freiberger, E., Britting, S., Lattanzio, F., Melzer, Y., Ben-Romano, R., … & Kob, R. (2025). Characteristics of falls among community-dwelling older adults: The SCOPE study. Gerontology, 71(4), 253-272.
מבוא
נפילות מהוות איום משמעותי על בריאותם ורווחתם של מבוגרים ומדורגות כסיבת המוות השישית בשכיחותה בקרב בני 65 ומעלה. מדי שנה מתים בעולם כ-684 אלף אנשים מנפילות, וכ-37 מיליון מקרים נוספים מחייבים טיפול רפואי. כ-20–30 אחוזים מהנפילות גורמות לפציעות חמורות, כאשר 2–5 אחוזים מסתיימים באשפוז, ובעיקר בשברים ובפגיעות מוחיות. הנפילות גורמות גם לעלייה בפחד מנפילה ולתלות גוברת בזולת. בארצות הברית מגיעים ההפסדים הכלכליים הקשורים לנפילות בקרב קשישים לכ-50 מיליארד דולר בשנה ובאיחוד האירופי לכ-25 מיליארד אירו. למרות שמחקרים רבים עסקו בגורמי הסיכון לנפילות, קיים חוסר ידע בנוגע להבדלים בין נפילות המתרחשות בבית לנפילות חוץ-ביתיות ובקשר ביניהן לבין סוג הפציעה והפעילות שבוצעה בעת הנפילה.
אוכלוסיית המחקר
הנתונים נלקחו ממחקר SCOPE – Screening for Chronic Kidney Disease among Older People across Europe – שנערך בשבע מדינות באירופה וכלל 2,461 משתתפים בני 75 ומעלה החיים באופן עצמאי בקהילה. מהמחקר הוחרגו אנשים עם אי ספיקת כליות סופנית, מחלות ממאירות פעילות, תוחלת חיים מתחת לשישה חודשים או ליקוי קוגניטיבי חמור. המחקר נמשך שנתיים וכלל שלוש נקודות מדידה: בתחילת המחקר (F0), לאחר 12 חודשים (FU12) ולאחר 24 חודשים (FU24).
שיטת המחקר
כל משתתף עבר הערכה גריאטרית מקיפה שכללה נתונים דמוגרפיים, הערכה רפואית, מדדים פיזיים ופסיכולוגיים, חוזק אחיזה, תפקוד כלייתי ותחושת פחד מנפילה. הנפילה הוגדרה כתנועה לא מכוונת ובלתי צפויה לקרקע. הנבדקים נשאלו על מספר הנפילות, מיקומן (בבית, מחוץ לבית אך בתוך מבנה, או בחוץ), הפעילות שביצעו בעת הנפילה (הליכה, מעבר, ריצה, פעילות ספורטיבית או עלייה/ירידה במדרגות), הגורם לנפילה (החלקה, מעידה, פגיעה באובייקט, סחרחורת או בעיות שיווי משקל) והשלכות הנפילה (שבר, פציעה מטופלת, פציעה לא מטופלת או ללא פציעה). הנתונים עובדו סטטיסטית באמצעות ניתוחים לא פרמטריים ורגרסיות לוגיסטיות רב-משתניות שבדקו את הסיכוי לפציעה חמורה כתוצאה מנפילה, בהתאם למקום ולמשתנים בריאותיים נלווים.
תוצאות
מתוך כלל המשתתפים נכללו בניתוח הסופי 960 מבוגרים שדיווחו על לפחות נפילה אחת במהלך התקופה, וביחד דווחו 2,508 נפילות. כ-55 אחוז מהנפילות התרחשו מחוץ לבית, 38 אחוז בבית ו-7 אחוזים מחוץ לבית אך בתוך מבנה. כ-65 אחוז מהנפילות קרו בזמן הליכה או עמידה, וכמחציתן נבעו מהחלקה, מעידה או פגיעה באובייקט. כ-28 אחוז נגרמו בשל ליקויי שיווי משקל או הליכה. כ-70 אחוז מהנפילות לא גרמו לפציעה או הסתיימו בפציעה קלה, ו-8.5 אחוז מהן גרמו לשבר בעצם.
מאפייני הנופלים לפי מקום הנפילה
780 נפילות התרחשו בבית ו-1,132 התרחשו מחוץ לבית. הנופלים בבית היו בממוצע מבוגרים יותר, בעלי שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם, אנמיה, דיכאון וליקוי קוגניטיבי, וכן בעלי כוח אחיזה חלש יותר. נפילות מחוץ לבית התרחשו בעיקר במהלך הליכה, עלייה או ירידה ממדרגות או מהמדרכה. בתוך הבית, נפילות נגרמו לרוב בזמן הליכה או מעבר ממקום למקום, ואילו סחרחורת הייתה גורם משמעותי לנפילות בבית אך כמעט ולא דווחה בנפילות חוץ-ביתיות. שיעור השברים היה דומה בכל המקומות, סביב 8–9 אחוז.
מאפייני הנפילות לפי חומרת הפציעה
174 מהנפילות גרמו לשבר בעצם, 427 לפציעה שטופלה רפואית, 591 לפציעה לא מטופלת ו-866 הסתיימו ללא פציעה. מרבית הסובלים משבר היו נשים, עם שכיחות גבוהה של אוסטאופורוזיס ודיווח רב יותר על שבר בירך. רוב השברים התרחשו בזמן הליכה (כ-70 אחוז), ורובם נגרמו עקב החלקה או מעידה. כ-58 אחוז מהשברים התרחשו מחוץ לבית, בעיקר בזמן הליכה במרחב הציבורי.
הבדלים בין נשים לגברים
מבין כלל הנפילות, 62 אחוז התרחשו אצל נשים ו-38 אחוז אצל גברים. הנשים היו מעט מבוגרות יותר, סבלו יותר מאוסטאופורוזיס, דיכאון ושברים בירך, בעוד הגברים סבלו יותר ממחלות לב וכלי דם, שבץ, מחלת ריאות חסימתית, אנמיה ופרקינסון. לגברים היה כוח אחיזה גבוה בהרבה משל הנשים. נשים נפלו יותר בבית (כ-40 אחוז) בעוד גברים נפלו יותר מחוץ לבית (כ-58 אחוז). נשים נטו ליפול בעת הליכה או ירידה במדרגות, וגברים במהלך פעילות ספורטיבית. כמעט מחצית מנפילות הגברים הסתיימו ללא פציעה, בעוד שנפילות הנשים גרמו יותר לפציעות הדורשות טיפול ולשברים. ברגרסיה לוגיסטית נמצא כי הסיכון של נשים לשבר בנפילות מחוץ לבית גבוה ב-71 אחוז מזה של גברים, אך הקשר נעלם לאחר תיקון לאוסטאופורוזיס ולכוח אחיזה, מה שמרמז על השפעתם המגנה של מסת עצם וכוח שריר.
דיון
מרבית הנפילות אירעו בזמן הליכה, והגורמים המרכזיים היו החלקות ומעידות כתוצאה ממכשולים סביבתיים. ממצאים אלה מצביעים על קושי בהתאוששות מתנועות פתאומיות הפוגעות בשיווי המשקל. תרגול שיווי משקל וצעדים מתקנים נמצא יעיל בהפחתת שיעור הנפילות בכ-40 אחוזים, במיוחד כאשר האימון כולל חשיפה לאיבודי שיווי משקל בלתי צפויים (perturbation training). בנוסף, שיפורים סביבתיים בבית ובחוץ – כמו הסרת שטיחים רופפים ותיקון מדרכות – מפחיתים משמעותית את הסיכון לנפילות.
הממצא כי יותר ממחצית מהנפילות התרחשו מחוץ לבית עשוי להעיד שהמשתתפים היו עצמאיים וניידים, בניגוד לאוכלוסיות חלשות יותר שבהן מרבית הנפילות מתרחשות בבית. נפילות חוץ-ביתיות היו שכיחות יותר אצל גברים, בעוד שנשים נטו ליפול יותר בבית, תופעה הקשורה כנראה להרגלי פעילות שונים ולמגבלות אוסטאופורוטיות.
השלכות בריאותיות וחברתיות
נפילות גורמות לנזקים פיזיים משמעותיים אך גם להשלכות פסיכולוגיות כגון פחד מנפילה והימנעות מתנועה, המביאים לירידה בתפקוד ולהגדלת הסיכון לנפילות נוספות. שיעור השברים שנמצא במחקר – 8–9 אחוזים – גבוה מהמדווח בחלק מהמחקרים הקודמים, וייתכן שהדיווח המפורט של הנבדקים תרם לזיהוי רחב יותר של מקרים. ההבדלים בין נפילות פנים-ביתיות לחוץ-ביתיות עשויים לשמש בסיס לתכנון תוכניות מניעה ממוקדות, כאשר יש לתת עדיפות לאוכלוסיות הסובלות מתחלואה מרובה, חולשת שרירים או אוסטאופורוזיס.
מגבלות המחקר
הנתונים על הנפילות התבססו על דיווח עצמי ולכן קיימת אפשרות להטיות זיכרון או לדיווח חסר של נפילות קלות. המדגם ייצג אוכלוסייה יחסית בריאה ולכן אינו משקף את כלל האוכלוסייה המבוגרת. בנוסף, לא נאסף מידע על רמת הפעילות הגופנית היומית ולכן לא ניתן לחשב שיעור נפילות ביחס לחשיפה. אף על פי כן, המחקר מתייחד בגודל המדגם, בפריסה הרחבה בשבע מדינות ובמעקב בן שנתיים המספק תמונה אמינה על דפוסי נפילה בקרב מבוגרים עצמאיים.
מסקנות
נפילות בקרב מבוגרים החיים בקהילה מתרחשות בעיקר בזמן הליכה, נובעות מהחלקות ומעידות, ושיעור ניכר מהן גורם לפציעות. נשים מועדות יותר לשברים, בעיקר עקב אוסטאופורוזיס וחולשת שרירים, בעוד גברים נופלים יותר בחוץ אך נפצעים פחות. כ-8–9 אחוז מהנפילות מובילות לשברים, בעיקר בירך. כדי לצמצם את שכיחות הנפילות מומלץ להדריך מבוגרים לזהות סיכונים סביבתיים, לשפר את חוזק השרירים ושיווי המשקל, ולשלב באימונים מצבים המדמים איבוד שיווי משקל פתאומי. חיזוק העצמאות הפיזית ושיפור המודעות לסביבה מהווים אמצעים מרכזיים למניעת נפילות ולשמירה על איכות חיים בגיל המבוגר.
