התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר על התפתחות האדם

חברה והתפתחות הילד

אורי ברונפנברנר היה פסיכולוג אמריקאי שנולד במוסקבה ב-1917 ועלה לארצות הברית בגיל שש. הוא נחשב לאחד מהסמכויות המובילות בעולם בתחום פסיכולוגיית ההתפתחות, ותרומתו המרכזית היא תיאוריית המערכות האקולוגיות, שבה הוא מגדיר ארבעה מעגלים קונצנטריים של סביבה: המיקרוסיסטם, המזוסיסטם, האקסוסיסטם והמקרוסיסטם. בשלב מאוחר יותר הוסיף ברונפנברנר מערכת חמישית הנוגעת לממד הזמן, הכרונוסיסטם. בשנים האחרונות שונה שם התיאוריה לתיאוריית המערכות הביואקולוגיות, תוך הדגשת הביולוגיה של הילד עצמו כסביבה המיקרוסקופית הראשונית המניעה את ההתפתחות.

ברונפנברנר ביקר בברית המועצות ובסין בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, וביקורים אלה השפיעו רבות על עיצוב רעיונותיו. הוא התרשם במיוחד ממערכות הגן בברית המועצות ובסין, שסיפקו לילדים טיפול מלא, חינוך ופעילויות מגוונות. בניגוד לכך, הוא ביקר את המערכת האמריקאית, שלדעתו העניקה לילדים חופש מוגזם מבלי לנצל את ההשפעה החיובית של הקולקטיב. מסקנתו הייתה שיש לעודד השתתפות פעילה יותר של הורים ומבוגרים בחיי המשפחה, הקהילה והחברה. הבנת הרקע האישי והחברתי של יוצרי תיאוריות חשובה, משום שחוויות אלה עשויות לעצב את עצם מבנה התיאוריה שמפתחים.

התפתחות וחינוך בתיאוריית ברונפנברנר

ברונפנברנר הגדיר את ההתפתחות האנושית כתהליך שבו האדם הגדל רוכש תפיסה מורחבת, מובחנת ותקפה של הסביבה האקולוגית, ומפתח מוטיבציה ויכולת לעסוק בפעילויות המגלות את תכונות הסביבה, משמרות אותה או משנות אותה ברמות מורכבות יותר. המטרה העליונה של כל מאמץ מדעי היא להבין בצורה מערכתית את התהליכים והתוצאות של ההתפתחות האנושית כמשוואה משותפת של האדם והסביבה.

ברונפנברנר לא יצר את תיאוריתו מאין. הוא עיבד את נוסחת ההתנהגות של קורט לוין ושינה אותה לתיאור ישיר של התפתחות. נוסחת לוין המקורית היא B=f(PE), שבה ההתנהגות היא תוצאה של האינטראקציה בין האדם לסביבה. ברונפנברנר המיר נוסחה זו לנוסחת התפתחות: D=f(PE), ולאחר מכן הוסיף את ממד הזמן: Dt=f(t-p)(PE)(t-p), שבה הזמן הופך לגורם מרכזי. הוא עצמו הודה מאוחר יותר שהנוסחה מגדירה למעשה את תוצאת ההתפתחות ולא את תהליכה, ולכן הציע הגדרה עדכנית: התפתחות היא סדרה של תהליכים המתווכים את האינטראקציה בין תכונות האדם לתכונות הסביבה, כדי לייצר קביעות ושינוי בתכונות האדם לאורך החיים.

חשוב להבחין בין התפתחות לחינוך. השניים קורים בו-זמנית, אך מטרת החינוך היא לתמוך בהתפתחות האופטימלית. כאשר החינוך ממוקם בנוסחת ההתפתחות, הוא מופיע כגורם סביבתי המשפיע על תוצאת ההתפתחות. תיאוריית ברונפנברנר אינה ספציפית לחינוך, אלא היא תיאוריית ההתפתחות האנושית, והיא מאפשרת גם הבנה טובה יותר של תופעות חינוכיות ובעיותיהן.

מבני המערכות בתיאוריית ברונפנברנר

לפי ברונפנברנר, ההתפתחות וההסתגלות החברתית מושפעות ממעגלי סביבה שונים שהאדם נמצא בקשר פעיל עמם. לתפיסה זו שלושה מאפיינים עיקריים: האדם הוא שחקן פעיל המשפיע על סביבתו; הסביבה כופה על האדם להסתגל לתנאיה; והסביבה מורכבת מישויות בגדלים שונים המונחות זו בתוך זו.

המיקרוסיסטם

המיקרוסיסטם הוא דפוס הפעילויות, התפקידים והיחסים הבין-אישיים שחווה האדם המתפתח בסביבה ישירה, פנים-אל-פנים, הכוללת תכונות פיזיות וחומריות, ואנשים אחרים עם מאפייני אופי, אישיות ומערכות אמונה ייחודיים. המיקרוסיסטם הוא הסביבה הקרובה ביותר לילד וכולל את המסגרות שהילד נמצא בקשר ישיר עמן, כמו הבית, קבוצת הגן, חברי הכיתה, חברי מועדון תחביב וקרובי משפחה.

היחסים במיקרוסיסטם הם דו-כיווניים: ההורים משפיעים על הילד, והילד משפיע על ההורים. ברונפנברנר כינה זאת "השפעה דו-כיוונית" וציין שיחסים כאלה קיימים בכל רמות הסביבה. יחסי הגומלין בתוך שכבות המבנה ובין השכבות הם מפתח לתיאוריה זו. הסביבה הקובעת אם האדם הוא חלק ממיקרוסיסטם אינה גיאוגרפית, אלא תלויה במידת השתתפותו הפעילה במערכת.

המזוסיסטם

המזוסיסטם כולל את הקשרים והתהליכים המתרחשים בין שתיים או יותר מסגרות שבהן האדם המתפתח נמצא, כמו הקשרים בין הבית לבית הספר, או בין בית הספר למקום העבודה. במילים אחרות, המזוסיסטם הוא מערכת של מיקרוסיסטמים. חשוב לבחון אם גורמי ההשפעה השונים מכוונים לאותו כיוון או לכיוונים מנוגדים, כלומר האם המיקרוסיסטמים השונים תומכים זה בזה או שמא האדם המתפתח חווה אותם כלחצים מתנגשים.

האקסוסיסטם

האקסוסיסטם כולל את הקשרים והתהליכים המתרחשים בין שתיים או יותר מסגרות, שלפחות אחת מהן אינה כוללת בדרך כלל את האדם המתפתח, אך מתרחשים בה אירועים המשפיעים על הסביבה הישירה של אותו אדם. לדוגמה, עבור ילד, מקום העבודה של ההורה הוא אקסוסיסטם: הילד אינו נמצא בו, אך תנאי העבודה של ההורה, שעות העבודה ואופיה משפיעים בעקיפין על חיי הילד. גורמים כמו הסדרי הגן ובית הספר יוצרים את התנאים לפעילות הילד במיקרוסיסטמים שלו.

המקרוסיסטם

המקרוסיסטם מורכב מהדפוס הכולל של מיקרוסיסטמים, מזוסיסטמים ואקסוסיסטמים האופייניים לתרבות, לתת-תרבות, או להקשר חברתי רחב יותר, תוך התייחסות מיוחדת למערכות אמונה, משאבים, אורחות חיים, מבני הזדמנויות ודפוסי קשרים חברתיים המשובצים בכל אחת מהמערכות הללו. ניתן לחשוב על המקרוסיסטם כ"תוכנית חברה" לתרבות מסוימת. דוגמה להשפעתו: אם תרבות מסוימת מאמינה שגידול ילדים הוא אחריות ההורים בלבד, אותה תרבות לא תציע עזרה רבה להורים, דבר שמשפיע על סביבת ההורות ועל יכולתם לעמוד במשימת החינוך. השפעת המקרוסיסטם ניכרת לרוב רק כאשר משווים ילדים הגדלים בחברות שונות.

הכרונוסיסטם

הכרונוסיסטם הוא תיאור של ההתפתחות, השינוי או מהלך ההתפתחות של המערכות החיצוניות בזמן. מודלי הכרונוסיסטם יכולים לכסות תקופות קצרות או ארוכות. ממד הזמן מוצג במודלים באמצעות מושגים כמו שינוי, התפתחות, היסטוריה, זמן ומסלול החיים. כל מערכת, גם הכרונוסיסטם, כוללת תפקידים וכללים שיכולים להשפיע בצורה חזקה על ההתפתחות.

עיצוב דגמי המערכות

ברונפנברנר עצמו לא עיצב ויזואלית את תיאוריתו, אך אחרים עשו זאת לאחריו. רוב המודלים המבוססים על תיאוריית ברונפנברנר הם עיגולים או אליפסות המונחים זה בתוך זה, מצוידים בשמות וחיצים. אחד הדגמים הנפוצים הממחיש את הגישה האקולוגית הוא זה שהציגה פן (2005), המתאר שכבות השפעה על התפתחות הילד הצעיר, ובו מופיעים המיקרוסיסטמים (בית, בית ספר, שכנות, מסגרת דתית), המזוסיסטמים (כגורם הקשר ביניהם), האקסוסיסטמים (כמקום עבודה של ההורים, ממשלה מקומית, לוח בית ספר) והמקרוסיסטם (ערכים ואידיאולוגיות דומיננטיות).

בעת שימוש במודלים אלה, חשוב לשים לב לכמה עקרונות: ראשית, כל מודל יכול לייצג את מערכות האדם המתפתח מנקודת מבטו של אדם אחד בלבד ולא של מספר אנשים בו-זמנית. שנית, ניתן להתמקד בכל אדם מתפתח, לא רק בילד אלא גם בהורה, במורה, בסבא וסבתא וכדומה. שלישית, יש לציין בבירור מה מושא המחקר ולהבטיח שהאיורים, הכותרות ותוכן המחקר עולים בקנה אחד. בפועל, עיצוב המזוסיסטם נחשב למאתגר במיוחד, הן עבור חוקרים מנוסים והן עבור סטודנטים.

מחקרים רבים שנעשו על ידי חוקרים וסטודנטים אינם לוקחים בחשבון את ההשפעה הרב-ממדית והסימולטנית של הסביבות, ומתמקדים בעיקר בסביבה הישירה של הילד. גישה זו אינה מסייעת להבין את הגורמים החברתיים של ההתפתחות, ולכן הסברי הבעיות נוטים לכיוון הפסיכולוגיה של הפרט בלבד.

סיכום

תיאוריית המערכות האקולוגיות של ברונפנברנר, שכונתה לאחר מכן תיאוריית המערכות הביואקולוגיות, היא תיאוריית ההתפתחות האנושית. היא משמשת לתיאור תהליך ההתחברות החברתית של האדם, וסייעה להבנת תופעות חינוכיות. ברונפנברנר עיצב את מודל ההתנהגות של לוין למודל ההתפתחות האנושית, תוך הדגשת השפעת הסביבות השונות, ובמיוחד הסביבות החברתיות והתרבותיות. התיאוריה מבחינה בין המיקרוסיסטם, המזוסיסטם, האקסוסיסטם, המקרוסיסטם והכרונוסיסטם.

התיאוריה מורכבת ועמוקה יותר ממה שנדמה במבט ראשון, והיא מהווה מעבר לחשיבה מערכתית רחבה יותר. מומלץ ללמוד אותה ממקורותיו המקוריים של ברונפנברנר, שכן מקורות רבים אחרים מציגים פרשנויות חלקיות או מודלים לא שלמים.

מקור

Härkönen, U. (2007). The Bronfenbrenner ecological systems theory of human development. In Scientific Articles of V International Conference PERSON.COLOR.NATURE.MUSIC (October 17–21, 2007). Daugavpils University, Saule, Latvia.