השפעת הרשתות החברתיות על הפרעות אכילה: תובנות מישראל

Dopelt, K., & Houminer-Klepar, N. (2025). The impact of social media on disordered eating: Insights from Israel. Nutrients, 17(1), 180.‏

מבוא

הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של מיליארדי אנשים ברחבי העולם. לצד תרומתן בהנגשת מידע ויצירת קשרים חברתיים, הן משמשות גם פלטפורמה מרכזית להפצת תכנים הנוגעים לבריאות, תזונה ודימוי גוף. תכנים אלו אינם תמיד מבוססי ידע מדעי, ולעיתים מקדמים אידיאלי יופי לא מציאותיים ושיטות הרזיה מסוכנות. המאמר בוחן את הקשר בין צריכת רשתות חברתיות לבין תסמינים של אכילה מופרעת בקרב סטודנטים בישראל. אכילה מופרעת מוגדרת כדפוס של התנהגויות ועמדות לא בריאות כלפי אוכל, משקל ודימוי גוף, ומהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות הפרעות אכילה קליניות. החוקרות ביקשו לבדוק האם קיים קשר בין היקף השימוש ברשתות חברתיות לבין רמת שביעות הרצון מהגוף ותסמיני האכילה המופרעת, וכן האם שביעות הרצון מהגוף משמשת מתווך בקשר זה.

רקע תיאורטי

המאמר סוקר מחקרים רבים שהראו קשר חיובי בין שימוש ברשתות חברתיות לבין חוסר שביעות רצון מהגוף, דימוי גוף שלילי והתנהגויות אכילה לא תקינות. ברשתות כמו אינסטגרם וטיקטוק נחשפים משתמשים למספר רב של תמונות המציגות אידיאלים של רזון ושלמות גופנית, דבר המעורר השוואה חברתית ותחושות של חוסר ערך עצמי. בקרב צעירים, ובייחוד נשים, נחשפה עלייה ניכרת בשיעור הדיווח על אי שביעות רצון מהגוף ועל התנהגויות כגון דיאטות קיצוניות, דילוג על ארוחות ופעילות גופנית מוגזמת. בישראל, שיעור ההפרעות בהתנהגות אכילה בקרב נערות הוא מהגבוהים באירופה, כאשר מחצית מהנערות מדווחות שהן נמצאות בדיאטה. על רקע זה נבחנה במאמר אוכלוסיית הסטודנטים כקבוצה פגיעה במיוחד להשפעות אלו, בשל המעבר לעצמאות, שינויים גופניים ולחצים חברתיים.

מטרות המחקר והשערות

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשרים בין שימוש ברשתות החברתיות, שביעות רצון מהגוף ותסמיני אכילה מופרעת בקרב סטודנטים בישראל. החוקרות הציבו ארבע שאלות מרכזיות: האם שימוש גובר ברשתות חברתיות קשור לרמת שביעות רצון נמוכה מהגוף; האם עוקבים אחר תכנים הקשורים באוכל ותזונה מדווחים על יותר תסמינים של אכילה מופרעת; האם קיימים הבדלים מגדריים בתסמיני האכילה; והאם שביעות הרצון מהגוף מתווכת את הקשר בין שימוש ברשתות לבין האכילה המופרעת.

שיטות מחקר

המחקר היה חתך רוחבני ונערך באוניברסיטה האקדמית אשקלון. השאלון הופץ באופן מקוון לכלל הסטודנטים באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני של המכללה. 580 סטודנטים השלימו את השאלון במלואו, המהווים 14% מאוכלוסיית הסטודנטים במוסד. הכלים ששימשו במחקר כללו שלושה חלקים: נתונים דמוגרפיים, שאלון שימוש ברשתות החברתיות, ושאלון עמדות אכילה (EAT-26) המתורגם לעברית על ידי משרד הבריאות. השאלון בחן שלושה ממדים: דיאטה והימנעות ממזון שומני, תסמינים בולימיים ועיסוק יתר באוכל, ושליטה עצמית על הרגלי אכילה. ניתוח הנתונים נעשה בתוכנת SPSS 29. הבדלים בין קבוצות נבדקו באמצעות מבחני t ו-ANOVA, והקשרים בין משתנים נבדקו באמצעות מתאם פירסון. בנוסף, בוצעה אנליזת מדיטציה באמצעות מודל PROCESS 4 לבדיקת התיווך של שביעות הרצון מהגוף.

מאפייני המדגם

המדגם כלל 73% נשים ו-27% גברים, גיל ממוצע 27.9. רוב הסטודנטים למדו במדעי החברה (57%) או בבריאות (26%). כ-25% דיווחו על חוסר שביעות רצון מהגוף, ו-16% הוגדרו כבעלי השמנת יתר לפי BMI. מבחינת שימוש ברשתות, 72% מהמשתתפים השתמשו באינסטגרם, 67% בפייסבוק ו-40% בטיקטוק. כשני שלישים עקבו אחרי תכנים הקשורים באוכל, תזונה ובריאות, ו-28% מהם התעדכנו בתכנים אלה מדי יום. מרביתם (87%) דיווחו כי בעקבות חשיפה לתכנים אלו שינו את הרגלי האכילה שלהם, לרוב לכיוון חיובי, כגון שתייה מרובה של מים והפחתת סוכר, אך 14% דיווחו על דילוג על ארוחות או הפחתה ניכרת בכמות המזון.

ממצאים עיקריים

כ-12% מהמשתתפים קיבלו ציון המעיד על דפוס אכילה פתולוגי. נמצא כי נשים דיווחו על רמות גבוהות יותר של אכילה מופרעת לעומת גברים, וסטודנטים ללא ילדים נמצאו בסיכון גבוה יותר. סטודנטים העוקבים אחרי תכני אוכל ותזונה הציגו רמות גבוהות יותר של תסמיני אכילה מופרעת לעומת אלה שאינם עוקבים. נמצא מתאם שלילי מובהק בין שביעות רצון מהגוף לבין תסמיני האכילה (r=-0.23), ומתאם חיובי בין זמן שימוש ברשתות חברתיות לבין תסמיני האכילה (r=0.15).

האנליזה הסטטיסטית הראתה כי שביעות הרצון מהגוף מתווכת חלקית את הקשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין תסמיני האכילה. שימוש גבוה יותר ברשתות ניבא שביעות רצון נמוכה יותר מהגוף, ושביעות רצון נמוכה ניבאה תסמיני אכילה חמורים יותר. כלומר, החשיפה המוגברת לרשתות החברתיות משפיעה על עמדות כלפי הגוף, ודרכן מעלה את הסיכון להתנהגויות אכילה לא בריאות.

דיון

הממצאים תואמים את הספרות הקיימת ומדגישים את תפקידה הדואלי של המדיה החברתית: מצד אחד היא מאפשרת נגישות למידע תזונתי חיובי ולקידום אורח חיים בריא, ומצד שני מהווה מקור ללחצים חברתיים ולדימוי גוף שלילי. החשיפה לאידיאל היופי המערבי ולעידוד השוואות חברתיות מגבירה תחושות של חוסר סיפוק מהגוף, במיוחד בקרב נשים צעירות. התופעה מוסברת באמצעות שתי תיאוריות מרכזיות: המודל החברתי-תרבותי של הפרעות אכילה, המתאר כיצד נורמות יופי תרבותיות מופנמות ומעוצבות מחדש ברשתות, ותיאוריית האובייקטיביזציה העצמית, המתארת את הנטייה של אנשים לראות את עצמם דרך עיניהם של אחרים ולמדוד את ערכם לפי מראה חיצוני. שתי התיאוריות מדגישות את הקשר בין אובייקטיביזציה של הגוף לבין אכילה מופרעת.

המאמר מצביע על כך ששביעות רצון מהגוף היא מנגנון תיווך קריטי בהשפעת הרשתות. כאשר המשתמשים מפנימים את אידיאל הרזון ואת הצורך בהצגה חזותית מושלמת ברשת, עולה הסיכון לירידה בדימוי הגוף ולפיתוח דפוסי אכילה לא בריאים. עם זאת, החוקרות מציינות כי לרשתות יש גם פוטנציאל חיובי – הן עשויות לשמש כלי להנגשת ידע מדעי ולחיזוק אוריינות בריאותית אם ינוהלו נכון ובליווי גורמים מקצועיים.

מגבלות המחקר

המחקר בוצע במוסד אחד בלבד ולכן הכללה לאוכלוסייה רחבה מוגבלת. כמו כן, המדגם נשלט על ידי נשים, מה שעלול להטות את התוצאות. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים עצמיים ולא נבדקו מדדים אובייקטיביים של תזונה או מצב נפשי. בנוסף, לא נבדקו גורמים מתערבים כמו מצב סוציו-אקונומי או רקע פסיכולוגי קודם, שעשויים להשפיע על הקשר הנחקר.

מסקנות והמלצות

הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בעיצוב נורמות תרבותיות של יופי ותזונה, והשפעתן על בריאות הציבור, במיוחד בקרב צעירים, היא ניכרת. החוקרות ממליצות על פיתוח תכניות התערבות במוסדות להשכלה גבוהה שיחזקו את האוריינות המדיה והבריאותית של הסטודנטים, כולל הרצאות חובה על קריאה ביקורתית של תכנים ברשתות החברתיות וקידום דימוי גוף חיובי. בנוסף מוצע להקים קבוצות תמיכה ומיזמים דיגיטליים המעודדים תזונה בריאה, וכן לעודד את משרד הבריאות ואת הפלטפורמות הדיגיטליות לפקח על פרסום מסרים פוגעניים. בסיכום, המאמר מדגיש את הצורך בשילוב גישה רב-תחומית של תקשורת, תרבות ובריאות ציבורית על מנת להתמודד עם ההשפעות המורכבות של המדיה החברתית על דימוי הגוף והרגלי האכילה של הדור הצעיר.

חשיבות המאמר

המאמר חשוב משום שהוא מציג ניתוח מעמיק של תופעה עכשווית המשלבת בין תרבות דיגיטלית לבריאות הציבור – השפעת הרשתות החברתיות על דימוי הגוף והתפתחות התנהגויות אכילה מופרעת בקרב צעירים בישראל. בעידן שבו המדיה החברתית מהווה מקור עיקרי לעיצוב זהות, נורמות וערכים, המחקר מדגיש את ההשלכות הבריאותיות, הפסיכולוגיות והתרבותיות של חשיפה מתמשכת לאידיאלי יופי לא מציאותיים. חשיבותו נעוצה גם בהקשר המקומי, בהיותו אחד המחקרים הראשונים שבוחנים את הקשר בין שימוש במדיה חברתית לבין הפרעות אכילה באוכלוסיית הסטודנטים בישראל, תוך התייחסות לגורמים מתווכים כמו שביעות רצון מהגוף. הממצאים תורמים להבנה רחבה של תפקיד המדיה בעיצוב דפוסי התנהגות ובריאות, ומספקים בסיס לפיתוח מדיניות חינוכית והתערבויות לשיפור אוריינות מדיה ותזונה ברשתות החברתיות. זהו מאמר מתאים לכתיבת סמינריון בקורס העוסק בתקשורת כתרבות.