Lis-Ron, V., Gavron, T., & Bat Or, M. (2025). Impact of EDPP Supervision on Creative Arts Therapists’ Professional Development, Art-Working Alliance, and Openness to Experience. Art Therapy, 1-12.
המאמר בוחן את השפעת מודל ההדרכה El Duende One-Canvas Process Painting (EDPP) בקרב מטפלים באמנויות יצירתיות (CATs), בדגש על שלושה היבטים עיקריים: התפתחות מקצועית, ברית אמנותית-מקצועית (AT-WAI), ופתיחות לחוויה. זהו מחקר כמותי הכולל 40 משתתפות מנוסות, אשר הוערכו לפני ואחרי הדרכה בקבוצות מבוססות אמנות תוך שימוש במודל EDPP. המחקר שואף לבדוק האם ההדרכה האמנותית מסוג זה תורמת באופן מדיד להתפתחות המקצועית של המטפלות, לחיזוק הברית המקצועית עם האמנות, ולהגברת פתיחותן לחוויות חדשות.
שיטות יצירתיות בהדרכה
הדרכה קלינית נחשבת חיונית לשיפור מיומנויות קליניות ולעיצוב זהות מקצועית. הדרכה מבוססת אמנויות יצירתיות, הנובעת מתיאוריית Constructive Clinical Supervision, שמה דגש על יצירת ידע באמצעות הבעה אמנותית אישית. במרחב זה מתרחשת תקשורת גלויה וסמויה שמטרתה לחשוף רבדים עמוקים של יחסי מטפל-מטופל. יצירה אמנותית בהדרכה משמשת אמצעי לחשיפת תהליכים רגשיים לא-מודעים ומחזקת את הבנת הקשר הטיפולי. בנוסף, היא תורמת לזהות המקצועית, להתמודדות עם העברה נגדית, לשיפור הרווחה האישית ולהפחתת שחיקה.
מודל ההדרכה: EDPP – ציור תהליכי על קנבס משותף
מודל EDPP, שפותח על ידי אבי מילר, מבוסס על רעיון ה"דואנדה" – עקרון מסתורי שמניע את היצירה האותנטית. במודל זה, משתתפות בקבוצות ההדרכה מגיבות דרך יצירה אמנותית על אותו קנבס בכל מפגש. תהליך זה יוצר ייצוג חזותי מתמשך של העבודה הקלינית ומעודד ביטוי לרבדים עמוקים של התהליך הטיפולי. מחקרים קודמים הראו כי המודל תורם לפיתוח זהות מקצועית, מעודד רפלקציה קלינית ואף נמצא כיעיל בהדרכה בטיפול בהתמכרויות. גם למנחים יש חלק ביצירה מקבילה כחלק מהתהליך.
התפתחות מקצועית של מטפלות באמנויות (CATs)
התפתחות מקצועית נחשבת לתהליך דינמי ומצטבר הכולל עיצוב זהות מקצועית, רכישת מיומנויות קליניות, וגיבוש עמדות אישיות ומקצועיות. המאמר מתייחס למודל של רוננסטאד וסקובהולט, הכולל חמישה שלבים: סטודנט מתחיל, סטודנט מתקדם, מטפל מתחיל, מטפל מנוסה, ומטפל בכיר. ההנחה היא שמטפלות מנוסות, כמו המשתתפות במחקר, מצויות בשלב הרביעי או החמישי – שבו נדרש איזון בין שמירה על צמיחה לבין מניעת קיפאון מקצועי. האמנות, ככלי טיפולי, מהווה חלק בלתי נפרד מזהות המטפל ומספקת אמצעי לביטוי, רפלקציה וחיזוק הברית עם התהליך הטיפולי.
הברית האמנותית-מקצועית ופתיחות לחוויה בהדרכה
ברית ההדרכה נחשבת לגורם מרכזי בהצלחת תהליך ההדרכה. בהקשר של טיפול באמנויות, הברית כוללת לא רק את היחסים בין המטפל והמדריך, אלא גם את הקשר עם האמנות עצמה. לצורך מדידת הברית האמנותית בהדרכה נעשה שימוש במדד AT-WAI, הכולל שלושה ממדים: חוויית האמנות, משימות אמנותיות, וקבלה של התערבויות מדריך מבוססות אמנות. פתיחות לחוויה, כאחד מחמשת מאפייני האישיות המרכזיים, נבחנת בהקשר של שימוש באמנות ככלי להעמקת הקשר ההדרכתי והטיפולי.
שיטת המחקר
במחקר השתתפו 40 מטפלות באמנויות יצירתיות, כולן נשים ישראליות בגילאי 34–63, רובן בעלות ניסיון של מעל 10 שנים. ההדרכות התקיימו במשך עשרה מפגשים בקבוצות של 4–10 משתתפות, חלקן פרונטליות וחלקן מקוונות בעקבות שינויי מציאות ביטחונית בישראל. נאספו שאלונים לפני ואחרי ההדרכה, שכללו מדדים על התפתחות מקצועית (CCQ), הברית האמנותית (AT-WAI), ופתיחות לחוויה (NEO-PI-R). ניתוח הנתונים כלל ממוצעים, סטיות תקן, מבחני t וזיהוי מתאמים בין משתנים.
ממצאים
במדד ההתפתחות המקצועית לא נמצאו שינויים מובהקים סטטיסטית. אמנם נרשמה עלייה מסוימת בתחושת צמיחה והתמודדות, אך ללא הבדל משמעותי. לעומת זאת, במדדי הברית האמנותית נרשמה עלייה מובהקת באמון במשימות האמנותיות – כלומר, המשתתפות תפסו את האמנות ככלי מרכזי בהדרכה. מדדי חוויית האמנות וקבלת ההתערבויות לא השתנו באופן מובהק, אך הברית הכוללת הראתה מגמת התחזקות.
בנוגע לפתיחות לחוויה, נמצא שיפור מובהק לאחר ההדרכה. נרשמה גם התאמה חיובית בין רמת פתיחות לחוויה לבין עוצמת הברית האמנותית, בעיקר ביחס למשימות האמנותיות. ככל שהמשתתפות היו פתוחות יותר לחוויות חדשות, כך תפסו את ההדרכה כאפקטיבית יותר מבחינה אמנותית.
בהשוואה בין הדרכה פרונטלית לזו המקוונת, התברר כי בקבוצות הפרונטליות נרשמו שיפורים משמעותיים יותר במדדים כמו תהליכים יצירתיים, השפעה על ההתפתחות וחוויית האמנות, בעוד שבקבוצות המקוונות נותרו המדדים ללא שינוי מובהק. הדבר מרמז על היתרון שבמפגש גופני-חזותי בהקשרים של טיפול מבוסס אמנות.
דיון ומסקנות
המחקר מצביע על תרומה משמעותית של מודל EDPP לחיזוק הברית האמנותית ולפתיחות לחוויה בקרב מטפלות מנוסות. אף שלא נמצאה השפעה מובהקת על התפתחות מקצועית כפי שנמדדה בשאלונים, נראה כי המפגש עם האמנות בתהליך ההדרכה מאפשר חיבור מחודש לזהות המקצועית ומגביר אמון בכוחו של הביטוי היצירתי. הממצאים מחזקים את החשיבות של שימוש באמנות לא רק בטיפול אלא גם בהדרכה, ומציעים להעדיף הדרכות פרונטליות על פני מקוונות בהקשרים אלו.
החוקרות ממליצות על הרחבת השימוש במודל EDPP בהדרכת מטפלות באמנויות, תוך התאמות להדרכה מקוונת לצורך שימור המרכיבים הבלתי מילוליים והגופניים של היצירה. בנוסף, מוצע להעמיק במחקרי אורך ולהשוות בין מודלים שונים של הדרכה (ורבליים, אמנותיים, היברידיים). יש מקום גם לבחון את השפעת ההדרכה דרך מדדים חיצוניים, כגון הערכות מטופלים או תצפיות קליניות.
סיכום
המאמר מעלה תרומה משמעותית להבנת תפקידן של אמנות ויצירתיות בהדרכה של מטפלות באמנויות. מודל EDPP נמצא ככלי אפקטיבי להגברת הברית האמנותית-מקצועית ופתיחות לחוויה, ובכך מהווה פלטפורמה תומכת לצמיחה מקצועית ולחיזוק הזהות המקצועית של מטפלות מנוסות.
