Pererva, E., Berezina, N., Mataev, V., & Gushchina, A. (2025). The first discovery of a skull trepanated by drilling on Middle Bronze Age materials from the North Caucasus. History, Archeology and Ethnography of the Caucasus, 21(2), 323-336.
מבוא
המאמר עוסק בגילוי יוצא דופן שהתבצע בשנת 2023 במהלך חפירות הצלה באתר הקבורה "אורוך II" שבקברדינו-בלקריה, צפון הקווקז. במהלך החפירות אותר קבר (קבורה 9, תל 1) שבו נמצאה גולגולת של אישה שעליה אותר חור המעיד על טרפנציה – ניתוח בגולגולת – שבוצע באמצעות קידוח. מטרת המחקר הייתה לזהות את טיב הפגם ולברר האם מדובר בהתערבות רפואית ובאילו נסיבות התקיימה.
חומרים ושיטות
לצורך המחקר נותחו שאריות עצמות שנמצאו בקבר. נעשה שימוש בטכניקות אנתרופולוגיות מקובלות לזיהוי מין וגיל, וכן בטכניקות פתולוגיות ותיאורים מקרוסקופיים ומיקרוסקופיים. גודל הפגם, צורתו ומאפייניו נותחו במיקרוסקופ דיגיטלי (x30 ו-x50) ובמכשיר רנטגן מיקרופוקלי. תהליך ההערכה כלל גם פרוטוקולים מתחום הרפואה המשפטית לאבחנה בין טראומה לאחר המוות לבין ניתוחים שבוצעו במהלך החיים.
תיאור הממצאים הארכיאולוגיים
הקבר שנבדק היה חלק מתל קבורה בגובה של יותר מ-1.5 מטרים, הבנוי משכבות של אדמה ואבנים עגולות. המבנה כלל כ-20 קבורות, ומקורותיו נעוצים בתקופה המייקופית (סוף האלף הרביעי לפנה"ס), אך גם עמים מהברונזה התיכונה, מתקופת הקאטקומבות, מהתקופה הסרמטית ומהתקופה הימי-ביניימית השתמשו בו.
האישה נקברה בתנוחה פרקדן עם הראש לכיוון צפון-צפון-מזרח. נמצאו לצידה תכשיטים – עגילים, שרשראות מברונזה וחרוזים עשויים גאגאט – וכן כלי חרס וחלקי שלד של כבשה. כל אלו מעידים על סטטוס חברתי גבוה.
ממצאים אנתרופולוגיים
השלד היה שמור באופן חלקי בלבד. הובחן כי מדובר באישה בת 25–35 לפי שחיקת שיניים ואיחוי תפרי הגולגולת. זוהו סימנים לשחיקת שיניים, אבנית קלה, קו של היפופלאזיה (פגם התפתחותי בשן) המעיד על מצוקה בילדות, וכן עששת קלה – עדות לתזונה עשירה בפחמימות.
מבחינת מבנה הגוף, זוהה שריריות מתונה ושינויים קלים בעצמות השוק שיכולים להעיד על התחלה של שינויים ניווניים. אף לא נמצא סימן לפציעות חיצוניות בגולגולת.
תיאור הטרפנציה
הפגם שנמצא בגולגולת היה עגול, בקוטר של 5 מ"מ מבחוץ ו-3 מ"מ מבפנים, עם קירות חלקים וקצה חד. הממצאים מראים שמדובר בקידוח מדויק, שבוצע בעזרת מכשיר עם קצה חצי-עגול או חצי-כדורי. צורת הפגם והסימנים סביבו מעידים שהקידוח נעשה בזווית ישרה לגולגולת – כלומר, המטפל עמד מעל המטופלת.
בדיקות מיקרוסקופיות ורנטגניות הראו סימני ריפוי – תהליך יצירת עצם חדשה – מה שמעיד שהאישה שרדה את ההליך וחייתה זמן מה לאחר מכן. ההליך ככל הנראה נועד למטרה רפואית, אך לא ניתן לקבוע את הסיבה בוודאות. למרות שהגולגולת הייתה שבורה ל-54 חלקים, נמצאו באחדים מהם שקעים בצורת אצבעות, אפשרות שמעידה על לחץ תוך-גולגולתי, אך זו רק השערה.
דיון
הטרפנציה התבצעה בטכניקה של קידוח – שיטה שהייתה נפוצה באזורים שונים באירואסיה, אך עד כה לא תועדה בצפון הקווקז בתקופת הברונזה. הקידוחים שתועדו באיזור היו בעבר בשיטות של גרירה, חיתוך או שילוב שיטות, אך לא קידוח.
הממצאים הקרובים ביותר מבחינת טכניקה וכרונולוגיה נמצאו באנטוליה: אתר איקיזטפה (Ikiztepe) בו בוצעה טרפנציה דומה בגולגולת גבר מתקופת הברונזה המוקדמת, ואתר אצ'מחויוק (Acemhöyük) שבו אותרה טרפנציה בגולגולת של אישה מתקופת הברונזה התיכונה.
במקומות אחרים – אוקראינה, אזרבייג'ן, צרפת, טורקיה וישראל – תועדו טרפנציות דומות, רובן מתקופות מוקדמות יותר – מהניאולית ועד הברונזה המוקדמת. חלקן בוצעו לאחר המוות, וכנראה שימשו מטרות טקסיות. אחרות, כמו אלו שנמצאו באשיקלי הויוק ובגולגולת מהאתר קפר-הא-חרש בישראל, ככל הנראה היו תוצאה של טיפולים רפואיים.
המחברים סבורים כי ייתכן שמי שביצע את הטרפנציה באתר אורוך II היה בעל ידע אנטומי וכלים מתאימים, ושהטכניקה התפתחה מתוך מסורת קדומה יותר באנטוליה או באוקראינה. הם גם מציינים שהקבורה עצמה מעידה על אישה ממעמד גבוה, מה שייתכן שאיפשר לה גישה לטיפול מתקדם באותה תקופה.
סיכום
הממצא מהאתר אורוך II מהווה את העדות הראשונה לטרפנציה שנעשתה בקידוח בצפון הקווקז מתקופת הברונזה התיכונה (המאה ה-28 עד ה-25 לפנה"ס). הוא שונה מהמקרים הקודמים באזור, שבוצעו בטכניקות אחרות. קיומם של סימני ריפוי מצביע על כך שהניתוח לא רק שבוצע ביד מקצועית, אלא גם שהאישה שרדה אותו – דבר מרשים לכל הדעות.
למרות שהסיבה המדויקת לניתוח אינה ברורה, ייתכן שמדובר היה בטיפול רפואי לתסמינים כמו לחץ תוך-גולגולתי. ממצאים השוואתיים מאנטוליה, אוקראינה ואיזורים נוספים תומכים בהשערה שהשיטות והידע הרפואי עברו ממקום למקום דרך תהליכי השפעה תרבותית או הגירה. ייתכן שהמקרה מאתר אורוך II הוא תוצר של השפעה כזו.
המאמר מסיים בקביעה כי מקצועיותו של "המנתח" הפרהיסטורי מעידה על קיומם של בעלי מלאכה מיומנים ביישום שיטות ניתוחיות מורכבות בתקופת הברונזה התיכונה בצפון הקווקז. ממצא זה תורם תרומה משמעותית להבנת הרפואה הפרהיסטורית ומעמדו של האדם בתוך קהילתו.
