דף הבית / מאמרים / המלצות על כותבי עבודות אקדמיות שלא משתמשים ב-AI

המלצות על כותבי עבודות אקדמיות שלא משתמשים ב-AI

מאמרים
06.08.2025

הפיתוי להשתמש בבינה מלאכותית בכתיבה אקדמית הוא גבוה. המודלים השונים כגון צ'אט ג'יפיטי (ChatGPT), ג'מיני, קלוד ואחרים כותבים כל-כך מהר וטקסטים שנראים כל-כך רהוטים, שקשה שלא להתפתות להשתמש בהם בכתיבת העבודות האקדמיות. עם זאת, סטודנטים רבים מגלים שכשהם מגישים עבודות שנכתבו במלואן או בחלקן על ידי AI, העבודות נדחות ונפסלות, לעתים ללא אפשרות להגיש עבודה מתוקנת. יכול להיות שזה בגלל שהמרצה גילה שזה נכתב על ידי AI, יכול להיות שזה פשוט בגלל ש-AI עושה טעויות והעבודה נפסלה בגללה הטעויות עצמן, אבל בכל אחד מהמקרים התוצאה זהה: העבודה נפסלת והקלות שבכתיבה על ידי AI פשוט לא משתלמת.

כתוצאה מכך, סטודנטים רבים פונים לכותבי עבודות שיכתבו עבורם את העבודות, במקום שימוש בבינה מלאכותית. הצרה מתחילה כשמסתבר מאוחר מדי שגם אותם כותבי עבודות ניצבים בפני אותו פיתוי – לכתוב עבור הלקוח באמצעות AI? מכיוון שהכתיבה עם AI יותר מהירה, הרבה כותבים וחברות כתיבה מתפתים להשתמש ב-AI בכתיבת עבודות לסטודנטים מכיוון שכך הם יכולים לעשות יותר כסף בפחות זמן. אחרי זה כשיש בעיות עם העבודה – זאת כבר לא בעיה שלהם אלא של הלקוח. הכסף כבר אצלם והם ממשיכים לכתוב באמצעות בינה מלאכותית גם לאחרים.

אז מה הפתרון? פנייה לכותבי עבודות שלא משתמשים בבינה מלאכותית בעת כתיבת העבודות. איך מוצאים כאלה? בדיוק בשביל זה הכנו לכם את ההמלצות הבאות:

מקום ראשון: דלית קרינסקי

דלית קרינסקי, מלבד היותה כותבת מצויינת, היא היחידה שטרחה וכתבה דף מדיניות ברור לגבי שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה. אתם יכולים לקרוא את הדף הזה, אבל אנחנו יכולים לאמ;לק לכם את השורה התחתונה: דלית קרינסקי לא משתמשת בבינה מלאכותית בכתיבה, אלא אם הלקוח ביקש במפורש כן להשתמש בבינה מלאכותית בהנחיות לעבודה. כלומר כשאתם פונים לדלית קרינסקי אתם יכולים להיות בטוחים שלא ייעשה שימוש בבינה מלאכותית בכתיבת העבודות שלכם, אלא אם ממש ביקשתם ממנה בצורה מפורשת להשתמש ב-AI בכתיבה.

“אני כבר נפלתי בעבר על שירותים שאומרים שהם ‘עוזרים בכתיבה’ – אבל כל העבודה הרגישה כמו טקסט שנוצר על-ידי AI: משפטים שהם קוליים מדי, בלי עומק אישי, ציטוטים בלי חיבור אמיתי, והרצון של המרצה “להרגיש” שהכותב באמת הבין את הנושא – לא היה שם. ואז פניתי לדלית בעקבות חבר שהמליץ. ביום ששלחתי לה את כל ההנחיות הייתי סקפטי במיוחד: חשבתי שאולי היא תאמר “כן כן, אבל קצת AI פה”… אבל לא: דלית כתבה עבודה סמינריונית שלמה במדעי החברה, מדויקת, עם סגנון אישי, בעלי נימוקים, השוואות בין מאמרים, ועם ציטוטים אותנטיים. היום קיבלתי ציון טוב מאוד, המרצה אמר שהעבודה “מרגישה כתובה על ידי אדם שמבין ולא על ידי אלגוריתם”. זה היה חשוב לי כי הרגשתי שאני “בין הידיים הנכונות”.”

“בקורס סיכום מדיניות נתנו לנו לעבודת ממ״ן ואני מאוד רציתי שהעבודה שלי תבלוט ותהיה מקורית. חששתי מפני שירותים של “כתיבה אקדמית” שמסתירים שימוש ב-AI – שמחזיקים טקסטים עם דחק, עם ח반יות. כשפגשתי את דלית, היא הסבירה שהיא כברירת מחדל לא משתמשת ב-AI כלל, אלא רק אם הלקוח דורש, ובמקרים כאלה ברור מראש איזה חלק. זה הרגיע אותי מאוד. קיבלתי את הממ״ן שלי בזמן. הסגנון היה כמו שלי – לא כמו “פקטורי אקדמי כללי” – עם דגשים שהצבתי, עם התייחסות שהזכרתי, כל משפט מרגיש שקול. המרצה אמר: ‘הכתיבה בהחלט משקפת אותך’. זו תחושה מדהימה.”

“בקורס מחקר איכותני נתנו לנו מטלה קשה במיוחד – ניתוח ראיונות, תיאוריה, דיון. אני מאוד דאגתי שמישהו ינסה להשתמש ב-AI במקום לכתוב באמת – זה ירגיש חופשי, רדוד. הכרתי את דלית דרך סטודנטים אחרים, וניסיתי: ביקשתי ממנה מראש שלא להשתמש ב-AI כלל בכתיבה (אפילו לא בחלק הסקירה הספרותית). היא הבטיחה ועמדה בה: קיבלתי עבודה שבה כל פרק נכתב ידנית, כל ניתוח - אנושי, כל דוגמה מתוך המצב, והכל עם תובנות שלי. המרצה אמר לי שהעבודה “מרגישה רטובה, חיה” ושזו “כתיבה אמיתית”. הייתי פשוט מרוצה – לא רק מהציון, אלא מהכבוד שקיבלתי לתהליך.”

“הייתי בבעיה: עבודה סמינריונית גדולה עם חלקים תאורטיים ומסקנות – לא ידעתי מאיפה להתחיל. חששתי שמישהו “יקצר דרך” וישתמש ב-AI כדי להשלים חלק מהעבודה. דלית נתנה לי התחייבות מראש שהיא כותבת הכל בעצמה – סקירת ספרות, ניתוח, דיון. היא שלחה לי דגימות מתצורה מוקדמת של העבודה, הראתה איך מתפתחות הטענות, ביקשתי ממנה להכניס חלק שעוסק בניתוח מקרה אמיתי מהשטח – היא עשתה את זה. העבודה התקבלה עם שבח מהמרצה על “עמק תוכן ואותנטיות”. אני מרגישה שההשקעה הייתה שווה – כי גם הבנתי מה אני כותבת, גם הרגשתי שאני חלק מהפרויקט ולא רק צרכן של משהו מוכן.”

“כסטודנט לספרות, סגנון כתיבה חשוב לי מאוד – לא רק התוכן אלא גם איך אתה חווה את המשפטים, איך הטקסט זורם. פעם קיבלתי עבודה מספרות שהרגישה כמו ‘תרגום’ או ‘יומן של AI’ – ללא רגש, ללא גוון אישי. כשפניתי לדלית, שאלתי אותה: ‘האם בכלל תשתמשי ב-AI?’ היא הבטיחה שלא, אלא אם כן אבקש במפורש. ביקשתי מראש שלא להכליל שום שימוש כזה. קיבלתי עבודה סמינריונית מלאה, עם ניתוחים של דמויות, השוואת סגנונות, אזכורים של מוטיבים ספרותיים, ושפה עשירה. המרצה אמר שהכתיבה “מאופיינת בעומק ורגש” – וזה בדיוק מה שרציתי. עכשיו אני ממליץ עליה לכל מי שבאמת רוצה טקסט אמיתי, לא רק תוכן.”

מקום שני: האקדמיק

בניגוד לדלית קרינסקי להאקדמיק אין באתר דף שמצהיר ממש בצורה מפורשת שהם לא משתמשים בבינה מלאכותית בכתיבה, אבל אם שואלים אותם לגבי זה במייל הם מסבירים בערך אותו דבר כמו דלית: אנחנו לא משתמשים בבינה מלאכותית אלא אם הלקוח מבקש את זה בצורה מפורשת בהנחיות. בנוסף, האקדמיק מציעים כתיבת עבודות באמצעות AI כשירות נפרד, כלומר השירות הרגיל שלהם לא כולל שימוש ב-AI. כלומר גם האקדמיק מבינים שיש לקוחות שמעוניינים בשימוש ב-AI בכתיבה ויש לקוחות שלא מעוניינים בכך, אבל ברירת המחדל והשירות הרגיל הוא ללא שימוש ב-AI בכתיבה. בנוסף, בהאקדמיק אתם מקבלים את היתרונות של חברת כתיבה שמצמידה לכם את הכותב/ת המתאים/ה בתחום שבו אתם צריכים לכתוב.

“האמת, כשהאקדמיק שלחו לי את העבודה הסמינריונית, עדיין הייתי קצת סקפטי. כבר חוויתי בעבר מצב שבו קיבלתי עבודה מחברה אחרת ורק אחר כך גיליתי שהיא נכתבה ע"י AI. הפעם לא רציתי ליפול שוב. אז העליתי את העבודה לאתר Textify כדי לבדוק אם יש סימנים לכתיבה מלאכותית – והתוצאה הייתה חד משמעית: אנושי בלבד. נרגעתי לגמרי. העבודה הייתה מקצועית, עם ניתוחים מקוריים, בדיוק לפי ההנחיות. קיבלתי ציון גבוה, ובעיקר – ביטחון מלא שלא מדובר בטקסט ממוחשב.”

“כשהגעתי לאקדמיק, היה לי ברור: המרצים שלי לא מקבלים בשום פנים עבודה שיש בה אפילו רמז לשימוש בבינה מלאכותית. זה עלול לסכן אותי אקדמית. לשמחתי, האקדמיק התחייבו מראש – בלי AI. כשהעבודה הגיעה, הרגשתי מיד שהיא כתובה בסגנון אקדמי אנושי: מעברים חלקים, חשיבה ביקורתית, ודוגמאות אמיתיות מהשטח. המרצה שלי ממש ציין שהעבודה משקפת חשיבה עצמאית. בדיוק מה שהייתי צריך.”

“בהתחלה פחדתי שהעבודות שמציעים שירותים כאלה הן בעצם “חצי אוטומטיות” – כי קל היום לזרוק כמה פקודות ל-AI ולקבל עבודה יבשה. כשהזמנתי מהאקדמיק עבודה מסכמת בקורס בתקשורת, ביקשתי דוגמאות קודמות כדי לוודא. ראיתי שהכתיבה טבעית, עם שפה עשירה ולא אחידה מדי – כלומר, באמת בן אדם כתב את זה. כשהעבודה שלי הגיעה, היא גם התאימה לסגנון שלי, בלי להישמע ‘ממוחשבת’. קיבלתי מחמאה שהעבודה ‘נראית כתובה מבפנים החוצה’ – וזה היה הכי חשוב לי.”

“אני עובד במקביל ללימודים, והיה לי קשה לשלב כתיבת עבודה סמינריונית כבדה. מה שהכי הפחיד אותי – זה שיספקו לי טקסט אוטומטי שיגרום לי להסתבך. באקדמיק כבר בשיחה הראשונה הדגישו: כל העבודה היא אנושית, מקורית, מבוססת על מקורות אקדמיים. זה שכנע אותי לנסות. קיבלתי עבודה עם מבנה ברור, סקירה ספרותית עשירה, ודיון עמוק. המרצה אמר שהעבודה משקפת ‘יכולת ניתוח אמיתית’. מבחינתי – הוכחה שאין כאן טריק של AI, אלא השקעה אמיתית.”

“אני מאוד מחובר לתחום שלי, והכתיבה ההיסטורית דורשת עומק, רפרנסים מדויקים והבנה הקשרית. פחדתי שעבודות שנכתבות עם AI יראו שטחיות או יכילו טעויות מביכות. כשהזמנתי עבודה מהאקדמיק, הופתעתי לטובה: הכתיבה הייתה מוקפדת, עם ציטוטים אמיתיים מהמקורות, ולא חזרה על עצמה כמו טקסטים אוטומטיים. הרגשתי שזו עבודה שאני יכול לעמוד מאחוריה בגאווה – כתיבה אנושית לכל דבר, בדיוק כמו שרציתי.”

מקום שלישי: גיא תיאודורו

בדומה לדלית, גם לגיא יש דף באתר שבו הוא מסביר מתי הוא משתמש ב-AI בכתיבה. לא מדובר בדף מדיניות אלא יותר בפוסט בבלוג שלו שבו הוא עונה במרוכז לשאלה חוזרת מלקוחות – האם הוא משתמש ב-AI בכתיבה. גיא מסביר שאם באמת רוצים לשמור על כתיבה איכותית, ה-AI לא באמת עוזר אלא גוזל יותר זמן, ויותר נוח לו לכתוב כבר את העבודה בעצמו. אפשר להבין זאת. גיא הוא כותב ותיק מאוד ומיומן, ורגיל לכתוב בעצמו עבודות ביעילות רבה. לעומת זאת עם AI נדמה אמנם שזה כותב מהר, אבל אם מחשיבים גם את הזמן שדרוש להסביר למודלים מה אנחנו בדיוק רוצים, לנסות ושוב ושוב אחרי שהמודלים מפיקים לנו טקסט שלא עונה על הציפיות, ובסוף לעבור אחריהם, לבדוק הכל ולתקן – יוצא שיותר קל לו כבר לכתוב בעצמו. "אנשים אומרים שאני אולד-פשן" מספר גיא "באמת שניסיתי. ניסיתי לעבוד עם הכלים האלה וראיתי שלכתוב עם זה אפשר בקלות, אבל אם רוצים לשמור על איכות – זה בכלל לא עוזר אלא להיפך".

“לפני שהזמנתי את העבודה אצל גיא, כבר הייתי מעט חושד – משום שכבר ראיתי עבודות של חברות שנתנו עבודה שנשמעה ‘בלוקים’ של AI. ביקשתי מגיא מראש להתחייב שהכול יהיה כתיבה אנושית, בלי שימוש ב-AI אפילו חלקי. כשהעבודה הגיעה – הרגשתי בהבדל: הניסוח מדויק, המעברים טבעיים, הטיעונים נבנו בצורה שמתאימה לסגנון שלי. המרצה אמר שזו עבודה שמרגישה ‘כנה’ ו’אותנטית’. שמחתי מאוד שלא נפלתי שוב על משהו מלאכותי.”

“במסגרת סמינר שמיועד לניתוח מדיה דיגיטלית, הדרישה הייתה שהעבודה תהיה מקורית לחלוטין – גם מבחינת הסגנון, גם מבחינת התובנות. הרגשתי לחץ מאוד גדול, כי ידעתי שכתיבה עם AI עלולה להיות אפסייד מבחינת המקוריות. גיא תיאודורו הבטיח שכתיבה תהיה ידנית, ושהוא כותב בעצמו - לא יודע עד היום מי אחר. כשהעבודה הגיעה - הבחנתי בתיקונים קלים לפי המשוב שקיבלתי, בדגימות ששלח לי מראש. זו הייתה כתיבה שמפגינה חשיבה ביקורתית אמיתית, לא סתם “המון מילים יפהפיות”. הציון שלי הגיע גבוה מאוד, והמרצה אמר שאני מבין את המקורות לעומק.”

“היה חשוב לי שהעבודה בסיום שנת הלימודים לא תיראה כמו משהו שיצא ממכונה – כי זה מרגיש לא אמין, במיוחד בעבודות שמוגשות לוועדת הסמינר. גיא התחייב מראש שלא להשתמש ב-AI בכלל, ושכל חלק - סקירת הספרות, הניתוח, הסיכום – ייעשה ידנית. כשהעבודה חזרה, נתתי אותה גם לחבר לבדיקה “איזה טקסט הרגיש לו כמו מחשב”. הוא אמר לוותר שהכול נראה אנושי – לא משפטים משוכפלים, לא ניסוחים “מלאכותיים” או תרבותיים מדי. זה היה משמח לקבל את הביטחון הזה.”

“במסגרת עבודת ממ״ן הייתי צריכה לא רק תוכן טוב, אלא גם תחושה של אמינות מוסרית – לעבוד עם מישהו שנאמן לערכי האקדמיה. שמעה על Guy Writing דרך המלצות, במיוחד על הנושא של לא להשתמש ב-AI. גיא שלח לי דוגמאות עבודה קודמות, ערך דיאלוג על סגנון, שאל שאלות: “איך את/ה מדבר/ת? מה הטון שלך?”. זה הרגיש מאוד אישי. העבודה שהתקבלה התחברה לסגנון שלי – כביכול כתבתי את עצמי, רק עם תמיכה מקצועית. מרצה שלי אמר שהעבודה “הרגישה כמחקר אישי, לא רק סיכום מחקרי”. זו הייתה חוויה מאד מרגיעה ובטוחה מבחינתי.”

“בתחום שלי, שפה ועומק חשובים מאוד – הציטוטים, המקורות היו צריכים להיות מדויקים, ולא רציתי שום “טעויות AI” – כאלה שממציאות מידע או מבלבלות רשומות. כשהחלטתי לפנות לגיא, ביקשתי ממנו מראש שלא להשתמש ב-AI בשום שלב. הוא עמד בהבטחה: הציטוטים היו מהמקומות המקוריים, הטקסט מטורגט לפי ההנחיות, הניתוח היסטורי - אמיתי, והסגנון לא היה גנרי. המרצה אפילו אמר שזו העבודה הטובה ביותר שכתבתי עד כה – ושהוא מרגיש שזה עבודה שמגיעה מתוך מחקר אמיתי, לא משהו שנרכש מכוח מחשב.”

מקום רביעי: אתר ספיטבול

אתר ספיטבול אמנם ידוע בתור מאגר עבודות אקדמיות ומידע לסטודנטים, ולא הרבה יודעים שהם נותנים גם שירותי כתיבה, אבל הם נותנים שירותי כתיבה מצויינים ובמחירים הוגנים, כל מה שצריך זה לבקש מהם! עוד יתרון של הכתיבה שתקבלו באתר ספיטבול הוא שבדומה לאתרים האחרים, אם לא תבקשו במפורש להשתמש ב-AI בכתיבה, ברירת המחדל שלהם היא לא להשתמש ב-AI.

“במסלול שלי במדעי המדינה המרצים המבהירים שאין להגיש עבודה שכתובה על ידי AI אפילו חלקית. כשהחלטתי להזמין עבודה סמינריונית דרך ספיטבול, ביקשתי בפירוש שכתיבת העבודה תהיה אנושית לחלוטין, ולא אלגוריתם. כשהעבודה הגיעה – קראתי אותה שוב ושוב, הוספתי סגנון אישי, ביקשתי תיקונים קלים, והרגשתי שהכל נכתב “קול אנושי”. גם המרצה אמר שהסגנון ‘מרגיש שלך’. הציון היה גבוה, והכי חשוב – הנחת שקט נפשי שלא אקבל עבודה ש’detect-'שמה עם כלי בדיקה ל־AI.”

“לא מזמן נדרשתי להגיש עבודה מסכמת בקורס חינוך, והציפיות היו גבוהות במיוחד — שהעבודה תשקף הבנה מעמיקה ושפה חיה. ידעתי ממקרים של חברים שכתבו עם שירותים אחרים שיצאו להם טקסטים שנראים מלאכותיים או גנריים. עם ספיטבול ביקשתי מראש שהכתיבה תהיה בלי שימוש ב-AI כלל, ושייסגר איתי כל סעיף לפני ההגשה. הם עמדו בהבטחה. העבודה הגיעה במבנה ברור, עם ניתוחים והפניות מובנות, ובלי מלהמלה “עשיר” מדומה. מרצה ציין שזו עבודה אמיתית ולא משהו “שמישהו זר מצא באינטרנט”. הייתי מאוד מרוצה.”

“הקורס שלי דרש עבודה אמפירית, עם ראיונות או סקרים, והיה לי חשוב שהכתיבה תהיה אותנטית – לא משהו שנשמע כמו תוצאה של AI שמייצר סגנונות. כאשר הזמנתי את העבודה דרך ספיטבול, ביקשתי לראות חלקים מתקדמים בתהליך: שלד העבודה, סקירת ספרות, הצעת המחקר. הם שלחו לי דגמים, שינויים קלים בהתאם להערות שלי, והעבודה הסופית הגיעה עם דגשים אמיתיים – קטעים שסיפרתי בהם את הרקע האישי, דוגמאות מהמחקר שביצעתי בעצמי. המרצה אמר שזו אחת העבודות שמצליחות “להרגיש חיה”. זו הייתה תחושת הקלה גדולה לדעת שאני מגיש עבודה שבאמת משקפת אותי ולא משהו מוכן מראש.”

“אני לומדת היסטוריה של עם ישראל, וכשהעבודה שלי עסקה בניתוח אירועים היסטוריים עדינים – חשוב לי שהדקדוק יהיה מדויק, המקורות יהיו אמיתיים, ושפה תעמיק. פחדתי מאוד שהשירותים יקחו תיאוריות מ-AI, ימתקו טקסטים, או ישלבו ניסוחים נפוצים מדי. בספיטבול הבהרתי מראש: ציטוטים אמיתיים, שפה שלי, ואני אקבל טיוטה לבדיקה. קיבלתי את הטיוטה, ביקשתי תיקונים, והעבודה הסופית הייתה מדויקת, מלאה, עם עומק. הפרופסור אמר שהעבודה היתה “אותנטית ולבבית” – לא כזה שנראה “נשאב” ממאגר. הייתי גאה להגיש אותה.”

“בקורס שדורש ניתוח פסיכולוגי וסקירת מקרים, הרגשתי שאם יעשו שימוש ב-AI אפילו לרק חלק מהניתוח, זה ייראה מזויף וייצא שטחי. כשפניתי לספיטבול, הסברתי שאני רוצה שהכל יהיה כתיבה אנושית, ואני שמחה שהם קיבלו את הדרישה ברצינות. בניתוח הממצאים היו תובנות שהוספתי בעצמי, שפה שמתאימה לסגנון שלי, מילים שמרגישות טבעיות ולא פורמליות מדי. המרצה אמר שזה “כתיבה שמתנשפת”. הציון הגיע טוב, והכי חשוב – ידעתי שאין פה ‘קיצור דרך’ מלאכותי.”

סיכום

למרות הפיתוי הגדול העומד בפני כותבי עבודות אקדמיות, לקצר תהליכים ולספק יותר עבודות בפחות זמן וכך להרוויח יותר כסף, ישנם כמה כותבים ושירותים הגונים שמפקידים על שקיפות בנושא השימוש ב-AI בכתיבת העבודות האקדמיות. כותבים אלה יכולים לעשות שימוש בבינה מלאכותית בכתיבה, אבל רק אם התבקשו במפורש על ידי הלקוחות או שהשימוש ב-AI הוא חלק מהמטלה עצמה. בפנייה לכותבים אלה אתם יכולים להיות בטוחים שלא ייעשה שימוש ב-AI אם לא ביקשתם זאת.