Mesman, J., van IJzendoorn, M. H., & Bakermans‐Kranenburg, M. J. (2012). Unequal in opportunity, equal in process: Parental sensitivity promotes positive child development in ethnic minority families. Child Development Perspectives, 6(3), 239-250.
רגישות הורית בקרב מיעוטים אתניים
המאמר נפתח בהצגת המושג "רגישות הורית", כפי שהוגדר לראשונה על ידי מרי איינסוורת', ומבוסס על יכולת ההורה לזהות אותות של הילד, לפרש אותם נכונה ולהגיב אליהם באופן מותאם ומהיר. רגישות זו הוכחה במחקרים רבים כקשורה באופן סיבתי להתפתחות חיובית של ילדים – החל מהתקשרות בטוחה, דרך ויסות עצמי, יכולות חברתיות ועד הישגים קוגניטיביים. עם זאת, מרבית המחקרים הללו התבצעו בקרב משפחות מערביות לבנות, מה שמעלה שאלות על תוקפה ויישומה של הרגישות ההורית בקרב משפחות ממיעוטים אתניים.
החוקרים מציינים כי התפיסה עלולה להיות מוטה לטובת ערכים מערביים של אינדיבידואליזם ועצמאות, בניגוד לערכים קולקטיביסטיים של ציות ושייכות. לכן עלתה השאלה האם רגישות הורית היא תופעה אוניברסלית או שמא תלויה בהקשר התרבותי. לצד ההסברים התרבותיים, המאמר מציג את "מודל הלחץ המשפחתי", שלפיו קשיים כלכליים וחברתיים מובילים ללחץ משפחתי, וזה פוגע ביכולת ההורים לנהוג ברגישות. מכיוון שמשפחות ממיעוטים אתניים סובלות לעיתים קרובות יותר מעוני, מהגירה, אפליה ומבני משפחה שבריריים, עולה האפשרות שהפערים ברגישות נובעים מגורמים מבניים וחברתיים ולא מתרבות עצמה.
מחקרים מארצות הברית
סקירת הספרות העלתה כי מתוך 34 מחקרים שנכללו, רובם המכריע נערכו בארצות הברית, והתמקדו בעיקר במשפחות אפרו-אמריקאיות ולטינו-אמריקאיות, לצד מספר קטן של מחקרים על אסייתים אמריקאים וילידים. הממצאים עקביים: משפחות אפרו-אמריקאיות הפגינו בממוצע רמות רגישות נמוכות יותר לעומת משפחות לבנות, בעוד משפחות לטינו נמצאות באמצע. מחקר יחיד על משפחות סיניות-אמריקאיות הראה רגישות נמוכה עוד יותר.
כמעט בכל המחקרים נצפה כי משפחות ממיעוטים התאפיינו ברקע סוציו-אקונומי נמוך יותר. כאשר החוקרים תיקנו סטטיסטית עבור הכנסה או השכלה, הפערים בין קבוצות האתניות הצטמצמו משמעותית, ולעיתים אף נעלמו. לדוגמה, כאשר השוו משפחות אפרו-אמריקאיות ולבנות בעלות הכנסה דומה, הפערים ברגישות כמעט לא התקיימו. במחקרים שהתמקדו באוכלוסיות מוחלשות בלבד, כמו אמהות נערות או משפחות החיות מתחת לקו העוני, לא נמצאו כלל הבדלים בין קבוצות אתניות.
חשוב לציין כי למרות הרקע הכלכלי המאתגר ורמות הלחץ הגבוהות, נמצאו קשרים חיוביים בין רגישות הורית להתפתחות הילדים גם בקרב מיעוטים אתניים. רגישות נקשרה להישגים קוגניטיביים, להתפתחות חברתית, לוויסות רגשי ולהפחתת בעיות התנהגות. מספר מחקרים התמקדו גם באבות, והראו כי רגישות אבהית תרמה באופן משמעותי להתנהגות חיובית אצל ילדים. מחקר קנדי אחד, שכלל אמהות ממוצא ילידי ולא ילידי מרקע חברתי דומה, מצא רמות רגישות זהות. ממצא זה חיזק עוד יותר את ההנחה שהגורם המכריע אינו אתניות אלא תנאים סוציו-אקונומיים.
מחקרים מהולנד
החוקרים סקרו גם שישה מחקרים שנערכו בהולנד, שהתמקדו בעיקר במשפחות טורקיות וסורינאמיות. בדומה לממצאים מארצות הברית, גם כאן נצפו רמות רגישות נמוכות יותר לעומת משפחות הולנדיות "רוביות". אולם כאשר השוו משפחות ממעמד חברתי-כלכלי דומה, הפערים פחתו או נעלמו. שוב נמצא כי SES הוא גורם מסביר מרכזי לפערים, יותר מאשר תרבות או אתניות.
למשל, במחקר אחד נמצא כי שיעורי התעללות גבוהים יותר שדווחו בקרב מיעוטים אתניים נעלמו לחלוטין לאחר שליטה במשתנים סוציו-אקונומיים. מחקרים נוספים הראו כי גם בתוך קבוצות המיעוטים עצמם, רמת ההשכלה והמצב הכלכלי ניבאו במובהק את רמות הרגישות ההורית. כמו כן, אימהות טורקיות דיווחו על רמות גבוהות יותר של לחץ יומיומי, ללא קשר להכנסה, מה שמעיד כי לחצי הגירה, שפה ואפליה עשויים גם הם להשפיע. באופן כללי נמצא שגם בקרב מיעוטים בהולנד, רגישות הורית קשורה להתפתחות חיובית של הילדים, הן בהיבטים קוגניטיביים והן בהיבטים חברתיים-רגשיים.
דיון
בדיון מסכמים החוקרים כי רמות רגישות נמוכות יותר שנמצאו בקרב הורים ממיעוטים אתניים אינן נובעות מתרבותם אלא בעיקר מהשפעת לחץ משפחתי ומעמד סוציו-אקונומי נמוך. מודל הלחץ המשפחתי הוכח כרלוונטי להסבר פערים אלו. כאשר בודקים את תרומת החינוך, ההכנסה והמצב המשפחתי, ניכר שהם אלו המשפיעים ישירות על איכות ההורות. תרבות יכולה להשפיע במידה מסוימת דרך תהליכי הסתגלות והגירה, אך היא אינה מסבירה את הפערים המרכזיים.
נוסף לכך, מבנה המשפחה נמצא כגורם מתווך. לדוגמה, אימהות חד-הוריות נוטות להראות פחות רגישות, אך כאשר קיים בן זוג תומך או מעורבות רבה של האב, הפערים בין קבוצות אתניות נעלמים. גם קשרים חיוביים עם אחים או סבים יכולים לשמש כמנגנוני הגנה מפני השפעות שליליות של לחץ כלכלי או הורות פחות רגישה.
החוקרים מדגישים כי רגישות הורית מנבאת התפתחות חיובית אצל ילדים ממיעוטים באותה מידה כמו אצל ילדים מהחברה הכללית. המשמעות היא שהתערבויות שמטרתן להעצים רגישות הורית – כפי שנעשו במחקרים מערביים – יכולות להיות יעילות מאוד גם בקרב משפחות ממיעוטים אתניים. יתרה מכך, מדובר במיומנות אוניברסלית המשרתת את צורכי הילד, ללא קשר להקשר התרבותי.
כיוונים למחקר עתידי
הסקירה מצביעה על חוסר בולט במחקרים מחוץ לארצות הברית והולנד. כמעט ואין מחקרים שנערכו במדינות אחרות, ובמיוחד חסרים מחקרים על קבוצות אתניות מגוונות מעבר לאפרו-אמריקאים ולטינו-אמריקאים. גם בהולנד לא נמצאו כמעט מחקרים על משפחות ממוצא מרוקאי, אף על פי שמדובר בקבוצת מיעוט משמעותית.
החוקרים מציעים כי מחקרים עתידיים ינסו להפריד בין משתנים שונים – אתניות, סטטוס מיעוט, מעמד הגירה, מצב משפטי וSES – כדי להבין את תרומתם הייחודית והמשותפת לאיכות ההורות. כמו כן, חשוב לבחון יותר את תפקיד האבות, שכן מרבית המחקרים התמקדו באימהות בלבד, בעוד ששלושת המחקרים שכללו אבות הראו תרומה ברורה לרווחת הילדים.
לבסוף, החוקרים קוראים לערוך מחקרים התערבותיים מבוססי ניסוי אקראי, שמטרתם לשפר רגישות הורית אצל משפחות ממיעוטים. רק מחקרים מסוג זה יכולים להוכיח באופן חד-משמעי את חשיבות הרגישות ההורית להתפתחות הילדים ולהציע דרכי פעולה יישומיות למדיניות ולפרקטיקה.
סיכום
המאמר מצביע על כך שילדים ממיעוטים אתניים נחשפים לעיתים קרובות יותר להורות פחות רגישה, אך לא בשל תרבות הוריהם אלא בגלל תנאים סוציו-אקונומיים ולחצים ייחודיים שהם חווים. יחד עם זאת, כאשר ההורים מצליחים לגלות רגישות, הדבר משפיע באותה מידה לטובה על ילדיהם כמו בחברות רוביות. המשמעות היא כי השקעה בהפחתת לחצים כלכליים ובהעצמת הורים ברגישות יכולה לשפר את רווחתם של ילדים ממיעוטים אתניים. בכך המאמר מדגיש את ההזדמנות לשוויון בתהליך, גם אם נקודת הפתיחה שונה בשל אי שוויון בהזדמנויות.