אידיאולוגיה פוליטית, תגובה רגשית והטיית האישוש

Dickinson, D. L. (2025). Political ideology, emotion response, and confirmation bias. Economic Inquiry, 63(1), 181-205.‏

מבוא: רגשות, אידיאולוגיה והטיית האישוש

המאמר בוחן כיצד תגובות רגשיות לאינפורמציה פוליטית תואמות או סותרות אידיאולוגיה משפיעות על הנטייה האנושית להטיית אישוש. הטיית אישוש, תופעה מוכרת שבה אנשים נותנים עדיפות למידע שתואם את אמונותיהם הקיימות ומתעלמים או מזלזלים במידע סותר, נחקרת כאן בהקשר פוליטי, תוך התמקדות ברגש כגורם מתווך מרכזי. המחקר מתבסס על שתי סדרות ניסויים פרה־רשומות שנעשו בקרב למעלה מ־900 משתתפים, במטרה לבדוק עד כמה רגשות שליליים מעצימים את הנטייה להטיית אישוש, ומהם התנאים שבהם רגשות יכולים למתן אותה.

מסגרת תיאורטית: תועלת רגשית, עיוות אמונות ועלות קוגניטיבית

ליבת המסגרת התיאורטית היא שהאמונה הפוליטית של אדם מעניקה לו תועלת ישירה, לא רק בשל התאמתה למציאות, אלא גם בזכות התמיכה שהיא מספקת לתפיסת עולמו. אמונה זו עשויה לסטות מהמציאות האובייקטיבית, אבל היא ממקסמת את תחושת הנוחות הפסיכולוגית. במסגרת זו, ניתן לנסח פונקציית תועלת הכוללת שלושה רכיבים: תועלת ישירה מאמונה באידיאולוגיה, תועלת תוצאתית מהתאמה למציאות, ועלות קוגניטיבית של עיוות האמונה. כאשר מוצג מידע אידיאולוגי סותר, חלה פגיעה רגשית שבאה לידי ביטוי בתגובה שלילית. תגובה זו משקפת את גודל התועלת הסובייקטיבית שהאדם מפיק מאמונתו. מכאן, רגש שלילי יכול להיחשב לסמן של דיסוננס קוגניטיבי, ולפיכך כמתווך משמעותי בהתפתחות או בהחלשה של הטיית אישוש.

שיטה: גיוס משתתפים, מדידת רגשות ואידיאולוגיה

שני המחקרים בוצעו בפלטפורמת Prolific על משתתפים אמריקאים בוגרים, עם חלוקה שווה בין שמרנים לליברלים. רגשותיהם של המשתתפים נמדדו באמצעות סולמות לייקרט שדרגו רגשות חיוביים ושליליים כגון שמחה, גועל, כעס והפתעה. מדדים אלה שימשו כבסיס לבניית מדד מצב רגשי נטו. כמו כן, נאספו נתוני רקע על אידיאולוגיה פוליטית, סגנון ויסות רגשי קוגניטיבי, מאפיינים דמוגרפיים ושעות שינה.

מחקר ראשון: תגובות רגשיות להצהרות ולדיסוננס פוליטי

משימה 1: בוחן הטיית אישוש קלאסי

המשתתפים נחשפו לוויכוח על שליטה באחזקת נשק, תחום רווי במחלוקות אידיאולוגיות. ראשית, הם בחרו מאילו מקורות מידע לצפות בטיעונים. לאחר מכן, הם דירגו את חוזקם של שישה טיעונים (שלושה בעד ושלושה נגד הגבלות נשק), ובמקביל דיווחו על מצבם הרגשי. נמצא כי משתתפים עם השקפה ליברלית או פרו־שליטה הגיבו רגשית בצורה שלילית יותר כלפי טיעונים פרו־נשק, ולהפך. כלומר, מידע דיסוננטי עורר רגש שלילי יותר, כפי שנמדד במדד מצב רגשי שלילי. נוסף על כך, נמצא כי ככל שהתגובה הרגשית השלילית לטיעונים דיסוננטיים הייתה גבוהה יותר, כך המשתתפים נטו לדרג את חוזק הטיעונים האלה כנמוך יותר, תוצאה שתומכת בכך שרגש מתווך את השפעת ההטיה.

משימה 2: עדכון העדפות בעקבות מידע אידיאולוגי

המשתתפים נשאלו על 12 נושאים פוליטיים, בהם הגירה, בריאות, פשיעה ועוד, והתבקשו להעריך את חומרת הבעיה ואת מידת המשאבים שיש להשקיע בה. לאחר מכן הוצגה להם אמירה אקראית שמגבירה או ממעיטה מחשיבות הבעיה, ולאחריה הם נדרשו שוב לדרג את העדפותיהם ולדווח על מצבם הרגשי. גם כאן נמצא כי מידע דיסוננטי גרם לתגובה רגשית שלילית יותר, וכי עדכון ההעדפות בעקבות מידע דיסוננטי היה נמוך יותר מאשר עדכון בעקבות מידע קונסוננטי. כלומר, המשתתפים שינו את דעתם פחות כאשר המידע לא תאם את עמדותיהם הפוליטיות. עם זאת, התמיכה בהשערות הנוגעות להשפעת רגש שלילי וסגנון ויסות רגשי על גודל ההטיה הייתה חלקית בלבד, ולא נמצאה השפעה עקבית.

מחקר שני: תגובה רגשית ואישוש בעדכון אמונות עובדתיות

בניגוד למחקר הראשון שהתמקד בעמדות סובייקטיביות, המחקר השני עסק באמיתות עובדתיות הנתונות לבדיקה. המשתתפים נדרשו להעריך את אמיתותן של הצהרות פוליטיות מבוססות, ולאחר מכן קיבלו "אותות" רנדומליים המצביעים על נכונות או שגויה של ההצהרה. לכל משתתף הוצגו ארבעה אותות עבור כל אמירה, והאמונות שלו עודכנו בכל שלב. בנוסף, נאספו דיווחים רגשיים לאחר חשיפת ההצהרה והאותות.

ממצאים עיקריים

כצפוי, המשתתפים לא עדכנו את אמונתם במידה שהייתה צפויה על פי חוקי בייס, אלא גילו "זהירות בייסיאנית". נמצא כי משתתפים נטו לעדכן אמונתם יותר כאשר המידע תאם את האידיאולוגיה שלהם, ופחות כאשר לא תאם לה. גם כאן, הצהרות דיסוננטיות עוררו תגובות רגשיות שליליות חזקות יותר. עם זאת, לא נמצאה תמיכה לכך שאותות דיסוננטיים מרובים גורמים להחמרה רגשית מצטברת. כמו כן, לא הוכח באופן עקבי שרגש שלילי מנבא את היקף ההטיה בעדכון האמונה. דווקא בקרב משתתפים שדיווחו על מצב רגשי חיובי לאחר חשיפת האמירה, ההשפעה של אותות קונסוננטיים על האמונה הייתה גדולה יותר. כלומר, במידה מסוימת דווקא מצב רגשי חיובי חיזק את ההטיה.

סיכום: רגשות כמנוע לאישוש אידיאולוגי

שני המחקרים מדגימים כי רגשות ממלאים תפקיד מרכזי בהטיית האישוש הפוליטית. באופן עקבי, מידע דיסוננטי מעורר תחושות שליליות, אשר בתורן מקטינות את הנטייה לעדכן אמונות והעדפות בהתאם למידע חדש. עם זאת, השפעת הרגש אינה עקבית בכל ההקשרים, ולא תמיד ניתן לקבוע האם רגש שלילי או סגנון ויסות רגשי מקטינים את ההטיה או מגבירים אותה. הממצאים מדגישים את המורכבות של עיבוד מידע פוליטי, ומציעים כי לצד שיקולים רציונליים, יש להתחשב גם בגורמים רגשיים עמוקים הקשורים לזהות האישית והאידיאולוגית של האדם.